ערוך השולחן העתיד/זרעים/ע

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערוך השולחן העתיד זרעים ע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלא לתרום משנה זו על אחרת ומארץ על ח"ל ודין עציץ נקוב ומדמאי על ודאי ובו י"ט סעיפים

(א) תנן בפ"א דתרומות [מ"ה] אין תורמין מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כלומר לא מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות משנה זו דכתיב עשר תעשר וגו' היוצא השדה שנה שנה [ר"ה י"ב:] וזהו מדאורייתא ואפילו בדיעבד אינה תרומה אבל שדה שעושה שתי גרנות בשנה כגון בית השלחין תורמין ומעשרין מזה על זה [תוספתא פ"ב הל' ה'] והרמב"ם לא הזכיר זה דהוי מילתא דפשיטא כיון שבשנה אחת הם [דרשא דשנה שנה הוא בבכורות נ"ג: ומבואר שם דדרשא גמורה היא ע"ש]:

(ב) כתב הרמב"ם בפ"ה דין י"א ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין [ומעשרין] מזה על זה וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא באה השמש וחזר וליקט אתרוג אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן מפני שבאחד בתשרי ר"ה למעשרות תבואה וקטניות וירקות וט"ו בשבט ר"ה למעשרות האילן עכ"ל וכל זה בר"ה שם ופשוט הוא דבתבואה וזיתים שהולכין אחר הבאת שליש כמבואר שם אין תורמין ומעשרין מאותן שהביאו שליש לפני ר"ה על אותן שהביאו שליש אחר ר"ה [וכ"כ רש"י בר"ה שם ד"ה והזיתים] אך זיתים שהם בכלל אילנות נראה דזמן השנה שלהם ט"ו בשבט וכן קטניות ושארי מינים שיש להם זמנים שונים למעשרות כדתנן בפ"ק דמעשרות ור"ה שלהם תשרי אין תורמין ממה שזמנם הגיע לפני ר"ה על אותם שהגיע זמנם אחר ר"ה והרמב"ם לא הוצרך לבאר זה משום דפשוט הוא ולא כתב רק הברייתא שבר"ה שם ובסי' קי"ח יתבאר עוד בזה בס"ד ע"ש:

(ג) אך מאי דק"ל על הרמב"ם במה שפסק דבאתרוג הולכין אחר לקיטה כירק והרי בפ"ד משמטה כתב לענין שביעית דמחמרינן באתרוג לילך גם אחר חנטה כאילן וגם אחר לקיטה כירק ע"ש וטעמו משום דבפ"ב דבכורים יש מחלוקת באתרוג אם הוא כאילן או כירק ונתבאר לעיל סי' כ"ג סעי' ו' וא"כ למה פסק בפשיטות כאן לענין מעשרות דהולכין אחר לקיטה כירק והא איהו סובר דמעשר אילנות דאורייתא וגם זה שאין מעשרין משנה לחבירתה הוי ג"כ דאורייתא והו"ל להחמיר כמו שהחמיר בשביעית:

(ד) אך דבריו צודקים שהולך לשיטתו שם במשנה דבכורים שכתב בפירושו וז"ל ופסק ההלכה כמו שזכרו רז"ל חזרו ונמנו אתרוג כשעת לקיטתו עישורו למעשר ולשביעית עכ"ל וזהו בסוכה [מ'.] ומה שהחמיר בשביעית מבואר מפירושו שם דהיינו טעמא דכיון דבשביעית כל האילנות הפקר ממילא דגם האתרוג א"א לשומרו והוה הפקר ע"ש כלומר אע"ג דלפי עצם דינו אינו בכלל פירות שביעית שהרי ילקט בשמינית מ"מ בהכרח הוא כשביעית בהפקרו כשארי האילנות [כנלע"ד]:

(ה) אין תורמין פירות הארץ על פירות ח"ל ולא מפירות ח"ל על פירות הארץ ובספרי יליף לה מדכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ [כ"מ] ובאמת אינה אלא אסמכתא בעלמא דלמאי צריך לזה קרא הא פשיטא דתרומת הארץ דאורייתא ותרומת ח"ל דרבנן אלא דמאסמכתא זו שמענו דאפילו אם למאן דס"ל דתרומה בזמה"ז דרבנן או בדברים שהתרומה הוי רק דרבנן כגון ירק לדברי הכל או תרומת פירות לרש"י ותוס' אין תורמין משל א"י על של ח"ל או להיפך ולא מפירות א"י על פירות סוריא ולא מפירות סוריא על פירות א"י וכן יראה לי שאין תורמין משל סוריא על של ח"ל ולא משל ח"ל על של סוריא דסוריא יש בה קצת מקדושת א"י ובכולן אם תרם אינה תרומה:

(ו) ואין תורמין מדברים הפטורים מתרומה ומעשר כמו לקט שכחה ופאה והפקר על פירות החייבין בתו"מ ולא להיפך וכן אין תורמין מפירות שנתקנו כבר שנתרמה תרומתן על פירות החייבים וכן מהחייבים על הפטורים ואין תורמין מדבר שהוא חייב מן התורה על דבר שהוא חייב מדבריהם ומשכחת לה במין אחד כגון בתבואה שמרחן עכו"ם ואין תורמין עליהם מתבואה שמרחן ישראל וכן מדבר שהוא חייב מדבריהם על דבר שהוא חייב מן התורה ואם תרם מדרבנן על דאורייתא תרומתו תרומה ויחזור ויתרום מדבר המחוייב מן התורה ואם תרם מן דאורייתא על דרבנן תרומתו תרומה ולא יאכל הכהן את התרומה עד שיוציא עליה תרומה ממקום אחר [כ"מ הל' י"ד] וע' בסעי' י"ח:

(ז) כתב הרמב"ם בפ"ה דין י"ג המפריש תרומה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או ממעשר שני והקדש שלא נפדו על פירות אחרות אין תרומתו תרומה עכ"ל דבריו צריכין ביאור. והנה לפנינו הגירסא בפ"ק [מ"ה] שאין תורמין ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו ופירשו הר"ש והרע"ב דמעשר ראשון מיירי שהקדימו בשבלים דפטור מתרומה גדולה וכיון שנטלה תרומתו כלומר תרומת מעשר הוי חולין גמור ולכן אין תרומתו תרומה אבל כשעדיין לא נטלה ממנו תרומת מעשר יכול לתרום ממנו תרומה גדולה על תבואה אחרת דתניא בספרי מנין לבן לוי שרצה לעשות ממעשר ראשון שלו תרומה גדולה עושה דכתיב כי את מעשר בנ"י אשר ירימו לד' תרומה מכאן שאם רצה לעשותו תרומה לאחרים עושה יכול אף לאחר שנטלה תרומתו ת"ל את מקדשו ממנו בזמן שקדשו בתוכו הוא עושה אותו תרומה לאחרים אין קדשו בתוכו אין עושה אותו תרומה לאחרים עכ"ל:

(ח) ועל מעשר שני והקדש שנפדו כתבו דהאי תנא סבר מע"ש ממון גבוה הוא ולכן כשלא נפדה פשיטא דאינו יכול לתקן טבלו בממון של גבוה אבל היכא דנפדו הייתי אומר שיכול לעשותן תרומה גדולה על טבלו אם הקדימו בשבלין שלא נטל ממנו תרומה גדולה וקמ"ל דאינו כן דחולין גמור הוא וכן הקדש שנפדה והמירוח היה ביד הגזבר דפטור מתרומה גדולה והייתי אומר שיכול לעשותה תרומה על טבלו קמ"ל דחולין גמור הוא ואינו יכול לעשותה תרומה גדולה על טבלו:

(ט) והנה לדברי רבותינו אלה יצא לנו דין חדש דבן לוי שיש לו מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומה גדולה ופטור הוא מזה כגון שהקדימו בשבלין כל זמן שלא תרם תרומת מעשר יכול לעשותו תרומה גדולה ועל דרך הסברא הוא תימא רבה כיון שפטור מתרומה גדולה הרי הוי מהפטור על החיוב [מל"מ] ומ"מ אינו תימא כיון דמרבינן מקרא כדרשת הספרי ואף שיש לפרש דברי הספרי כשחייב בתרומה גדולה כגון שהקדימו בכרי לא מסתבר כן לאוקמי קרא שעבר על לאו להקדים מעשר לתרומה גדולה אבל כשהקדימו בשבלים י"ל דליכא לאו כדעת רש"י שכתבנו בסי' ס"א סעי' י"ד ואף שהירושלמי נסתפק בזה כמ"ש שם מ"מ הספרי ס"ל כן ופשוט הוא דכ"ש אם הקדימו בכרי דחייב בתרומה גדולה דמפריש על הטבל ואולי אף כשנטל מזה תרומת מעשר כיון שחייב בתרומה גדולה אך לא משמע כן [ומה שהקשה מס"פ כל הגט תירץ יפה המגיה ע"ש]:

(י) והרמב"ם ז"ל פשיטא דלית ליה דין זה בהקדימו בשבלין שהרי כבר כתב בפ"ג סוף דין כ"ב וכן המניח פירות להיות מפריש עליהם תרומה גדולה צריך שיהיו טבולין לתרומה עכ"ל ובהקדימו בשבלין הרי אינן טבולין לתרומה [מל"מ] והבאנו זה לעיל סי' ס"ב סעי' י"ז והוא מספרי זוטא כמ"ש שם ולפ"ז חולק הספרי עם הספרי זוטא אך באמת א"צ לזה דנפרש דברי הספרי בהקדימו בכרי וכמ"ש בסעי' הקודם:

(יא) והרמב"ם גורס במשנה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו וממע"ש והקדש שלא נפדו וביאר דבריו בפי' המשניות דה"פ דבן לוי שהיה לו זרע מאדמתו וחייב להפריש ממנה תרומה גדולה ויש לו ג"כ מעשר שלקח מישראל לא יוציא מהמעשר שיעור התרומה הראוי לזרע אדמתו טרם שהפריש ממנה תרומת מעשר לפי שיש לכהן זכות באותו מעשר והיינו תרומת מעשר אבל מקודם יוציא התרומת מעשר ואח"כ יוציא ממנה תרומה גדולה ע"ש ופשיטא דאין כוונתו כפשטיותה שהרי אחר שנתרם תרומת מעשר אסור לו להפריש תרומה גדולה דבעינן מקדשו ממנו כמ"ש שם בפ"ג אלא כלומר שיעשה חשבון כמה תרומת מעשר יש בו ויפריש מן המותר [תוי"ט]:

(יב) ופשיטא דכוונתו כשהקדים המעשר בכרי ולא ניטלה ממנו עדיין תרומה גדולה דאל"כ א"א להפריש מזה תרומה גדולה לשיטתו כמ"ש אלא ודאי דמיירי בכה"ג שהישראל הקדימו להמעשר בכרי [מל"מ] והוא טבול עתה לתרומה גדולה ולתרומת מעשר ויחשוב חשבון התרומת מעשר ומהמותר יפריש תרומה גדולה [ולשון המל"מ קשה קצת ע"ש] ויש מי שכתב בכוונתו ולא ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו היינו תרומה גדולה וכ"ש כשניטלה [כ"מ] וזהו כנגד דבריו בפי' המשניות וגם בכל הש"ס לשון זה אתרומת מעשר קאי והראב"ד גורס שניטלה ממנו תרומתו ומפרש כשהקדימו בכרי ולכן כשניטלה ממנו תרומת מעשר והוה מקצתו מתוקן אין להפריש מזה תרומה גדולה על טבל גמור אבל כשלא ניטלה ממנו תרומתו מפרישין ודינו כטבל גמור ע"ש אבל בהקדימו בשבלין דפטור מתרומה גדולה אין להפריש ממנו תרומה גדולה על טבל גמור אפילו כשלא ניטלה ממנו תרומתו דהוה כמן הפטור על החיוב שלא כדברי הר"ש והרע"ב:

(יג) ובמעשר שני והקדש גורס הרמב"ם ג"כ שלא נפדו ואינו מובן איזה רבותא יש בזה ונהי דבמע"ש נוכל לומר דס"ל מעשר ממון הדיוט ולא הופרש ממנו עדיין תרומה גדולה כגון שהקדימו בכרי [ערע"ב] והייתי אומר שמותר להפריש ממנו קמ"ל דלא אבל הקדש שלא נפדה פשיטא ונ"ל דגם כאן נוכל לומר כגון שהקדישו אחר מירוח שכבר נתחייב בתרומה ותנן בפאה פ"ד [מ"ח] דכשפדאו חייב בתרומה והייתי אומר דגם קודם פדיון כיון שהיה בו חיוב תרומה יתרום קמ"ל דלא:

(יד) כתב הרמב"ם שם עציץ נקוב הרי הוא כארץ וכמה יהא בנקב כדי שורש קטן והוא פחות מכזית זרע תבואה בעציץ שאינו נקוב והביאה שליש ואח"כ נקבו ונגמרה התבואה והוא נקוב הרי הוא כצומח בשאינו נקוב עד שינקבנו קודם שיביא שליש עכ"ל. והגם דבמנחות [ע'.] נשאר בספק אמנם בירושלמי פרק בתרא דמעשרות פסק כן [כ"מ] וממילא דבשארי פירות כמו קטניות וירקות תלוי הנקיבה לפי זמן חיוב מעשרות שלהם כפי המבואר בפ"ק דמעשרות וברמב"ם פ"ב ממעשרות:

(טו) והנה הרמב"ם כתב סתם עציץ ולא פירש אם של עץ אם של חרס ודעת רש"י בגיטין [ז':] דשל חרס א"צ נקיבה ושל עץ צריך נקיבה ודעת רבינו תם בתוס' שם להיפך דשל חרס צריך נקיבה ושל עץ א"צ ואח"כ חזר בו ר"ת וס"ל דלעץ לא מהני נקיבה והר"ש מסתפק בזה והראב"ד ס"ל דשניהם צריכים נקיבה וכבר בארנו זה לעיל סי' נ"ז סעי' ז' ושם בארנו דדעת הרמב"ם כר"ת קודם חזרתו דשל חרס צריך נקיבה ושל עץ א"צ ולכן כתב כאן סתמא משום דסתם עציץ הוא של חרס וגם דעת הרשב"א כן הוא כמ"ש שם:

(טז) התורם מהארץ על עציץ נקוב או מנקוב על הארץ ה"ז תרומה ואפילו לכתחלה יכול לתרום מזה על זה דעציץ נקוב קרקע גמורה היא [רע"ב ספ"ה דדמאי] ועציץ שאינו נקוב אף שאינו כקרקע כלל מ"מ אמרו בירושלמי שם דעשו אותו כספק ע"ש והטעם מפני שקצת שואב מהארץ וגם אולי מפני הספקות בין עץ לחרס שכתבנו ולכן שנו חכמים במשנה דשם דאם הפריש משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום מפני שהפריש מן הפטור על החיוב ומ"מ כיון דנקרא שם תרומה על זה וגם מפני הספק הניחו גם לזה המופרש שתהא תרומה ושניהן תרומה ודאית ואם הפריש מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל התרומה עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות ממקום אחר שהרי היא טבל גמור מדאורייתא ומ"מ ממנה עצמה לא שייך הפרשה שהרי נקרא עליה שם תרומה וכבר בארנו בסי' נ"ז ע"פ הירושלמי דבאילנות א"צ נקיבה דהם מחלחלים ויורדים עד העפר:

(יז) ודע דסתם עציץ הוא המונח על גבי קרקע ואם מונח על גבי יתדות משמע לכאורה בגיטין [ז':] דלא פסיקא למיהוי כמונחת על הארץ ע"ש ומ"מ רבותינו בעלי התוס' כתבו שם [בד"ה דילמא] דאין חילוק בזה וגם במונח על גבי יתדות דינו כמונח בקרקע והרמב"ם לא הזכיר מזה דבר וג"כ משמע דס"ל כתוס' דאל"כ הו"ל לפרש ומדסתם משמע דבכל גווני מיירי:

(יח) עוד שנינו שם בדמאי תרם מן הדמאי על הדמאי מדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום דזהו כמו משאינו נקוב על הנקוב דגם מדמאי על דמאי יש ספק שמא זה מעושר וזה אינו מעושר מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות דזהו כמן הנקוב על שאינו נקוב שבארנו הטעם בסעי' ט"ז והדבר פשוט שכל שמפרישין מן החייב מן התורה על חיובא דרבנן א"צ לחזור ולתרום מן הדרבנן כמו להיפך דכיון שהפריש מהמחוייב מן התורה א"כ למה לן ההפרשה דרבנן [מל"מ]:

(יט) ודע דלפעמים אין דרך אחר רק להפריש מדרבנן על של תורה כגון טבל גמור שנתערב ברוב חולין דמדאורייתא בטל ברוב ופטור מתו"מ רק מדרבנן לא בטיל מטעם דבר שיש לו מתירין [נדרים נ"ח.] א"כ אם נפריש עליו מטבל גמור הוי מן החיוב על הפטור ובע"כ שצריך להפריש עליו מעציץ שאינו נקוב [רא"ש בנדרים שם] או מדמאי כדברי הש"ס במנחות [ל"א. ועמל"מ]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף