ערוך השולחן העתיד/זרעים/סו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערוך השולחן העתיד זרעים סו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שצריך לתרום מן היפה וממינו ומדבר שנגמרה מלאכתו ובו כ"ב סעיפים

(א) כשתורמין אין תורמין אלא מן החלק הטוב והשמן והיפה שהרי כתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן וכתיב בהרימכם את חלבו ממנו ותנן בפ"ב דתרומות [מ"ד] כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים כדי שלא תתקלקל דע"פ הרוב היפות והשמנים מתקלקלים מהר ולכן תאנים וגרוגרות דתאנים יפות וגרוגרות מתקיימים יותר כשיש כהן תורם מן התאנים על הגרוגרות ואין תורמין מן הגרוגרות על התאנים אפילו במקום שדרכן לעשות גרוגרות מתאנים מיהו מגרוגרות על גרוגרות יכול להפריש ובמקום שאין כהן תורם מן הגרוגרות על התאנים ואם רגיל לעשות תאנים גרוגרות תורם מן התאנים על הגרוגרות אפילו במקום שאין שם כהן שהרי יעשם גרוגרות ולא יתקלקלו וכיצד תורמין תאנים על הגרוגרות יתבאר לקמן [עי' מנחות נ"ה.]:

(ב) שנו חכמים במשנה [שם] תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול ר"י אומר לא כי אלא חצי בצל גדול וכן היה ר"י אומר תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרין אבל לא מן הכופרין על בני המדינה מפני שהן מאכל פוליטיקן ולכאורה ה"ט דבצל גדול יפה מבצל קטן ובצל קטן שלם מתקיים יותר מחצי בצל גדול והכל מודים כשיש שם כהן דתורמין חצי בצל גדול ופלוגתתם כשאין שם כהן וכמו פלוגתתם הקודמת וכן הוא מפורש בברכות [ל"ט:] ע"ש שאומר כל היכא דאיכא כהן לא פליגי וכו' כי פליגי וכו':

(ג) ולפ"ז קשה על הרמב"ם ריש פ"ה שכתב תורמין בצל שלם אע"פ שהוא קטן אבל לא חצי בצל אע"פ שהוא גדול עכ"ל דמבואר מדבריו דחכמים ס"ל דאפילו במקום שיש כהן תורם הקטן השלם ולא החצי הגדול והוא נגד הש"ס וזהו כמו הסברא הקודמת בברכות שם דר"י סבר חשוב עדיף משלם וחכמים סברי שלם עדיף מחשוב ונראה דלהרמב"ם פסיקא ליה כן ותירוץ הש"ס דיחויא בעלמא הוא כדרך הש"ס בכ"מ דאל"כ הרי זהו פלוגתא הקודמת ומאי קמ"ל ועוד שהרי גם לענין המוציא קיי"ל דבמין אחד שלם עדיף מיפה כמ"ש בא"ח ריש סי' קס"ח וא"כ גם בתרומה ודאי כן הוא:

(ד) ואע"פ שצותה תורה לתרום מן היפה מ"מ אם תרם מן הרע על היפה אם היא רק ראויה לאכילה תרומתו תרומה ועשה עבירה ולא מיבעיא לאביי דס"ל בריש תמורה דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני אלא אפילו לרבא שם דלא מהני כאן גילתה תורה דמהני דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואם לא תרימו החלב תשאו חטא ואם התרומה אינו חלה נשיאת חטא למה הלא צריך לתרום תרומה אחרת [תמורה ה'.] אלא ודאי דמהני ולכן נושא החטא שעשה:

(ה) אין תורמין אלא ממין על מינו ולא על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה [בכורות נ"ג:] כלומר שיתן לכל אחד תרומתו ומעשרותו בפ"ע [רש"י] ואפילו בתרומה דרבנן כן הוא דאם תרם ממין על שאינו מינו אין תרומתו תרומה דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון כן אמרינן שם בבכורות [נ"ד.] ותמיהני על הרמב"ם שכתב שם אין תורמין ממין על שאינו מינו שנאמר כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב וכו' ולמה לא הביא דרשת הגמ' כל חלב יצהר וגם בספרי לא נאמרה דרשא זו דכדגן וגו' אלא על גמור ואינו גמור כמו שיתבאר ולא על מינו ושאינו מינו ועוד מאי ראיה מזה אדרבא הא דגן כולל כל מיני תבואות וכן גורן כולל כל מיני תבואות ואיך נשמע דאין תורמין מן חטין על שעורים וצ"ע:

(ו) הקישות והמלפפין מין אחד דשניהם מין קישות הם אבל קישואין ודלועין שני מינין וכל מין חטים אחד וכל מיני שעורים אחד וכל מין תאנה וגרוגרות ודבילה אחד ותורם מזה על זה. והנה יש הרבה מיני תפוחים וכן בשארי דברים וכלל כללו חכמים במשנה דתרומות ספ"ב דתנן זה הכלל כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרע [ואם תרם אין תרומתו תרומה] וכל שאין כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע ולא מן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה חוץ מן הזונין על החטים שאינו אוכל ולפ"ז גם בפירי אילנות כל המבוארים ביו"ד סי' רצ"ה שהם כלאים הוויין שני מינין וכל שאינן כלאים הוויין מין אחד ויין וחומץ מין אחד הן [ירושלמי ספ"ב ובב"ב פ"ד: פלוגתא דרבי וחכמים והלכה כחכמים דמין אחד הוא ועוד יתבאר בזה בס"ד בסי' ס"ח]:

(ז) תנן בספ"א דתרומות אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרמו תרומתן תרומה וילפינן לה בספרי מדכתיב כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מדבר הגמור על דבר הגמור דבגורן הוה גמר מלאכה דתבואה וביקב הוה גמר מלאכה דיין ומ"מ בדיעבד תרומתן תרומה:

(ח) והטעם אע"ג דלענין חלה קיי"ל דהמפריש חלתו מן הקמח אינה חלה וגזל ביד כהן כדתנן בפ"ב דחלה משום דקודם גלגול לא נגמרה מלאכתה לחלה ולמה בתרומה לא אמרינן כן דמשום דהתורה גילתה על מעשר ראשון שהקדימו בשבלים דפטור מתרומה גדולה כמ"ש בסי' ס' הרי חזינן דבדיעבד לא הקפידה התורה בתרומה ומעשר דאפילו קודם גמר מלאכה הוי תרומה [ר"ש שם]. ובתוספתא פ"ג [הל' ט"ו] יש בזה פלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש ס"ל דתורם מדבר שאינו גמור צריך לתרום שנית וב"ה סברי דא"צ ופרכי ב"ש הא כתיב כדגן מן הגורן וגו' והשיבו ב"ה הרי הוא אומר וכל מעשר הארץ וגו' קדש לד' כלומר דמרבה דאיך שהפריש הוה קדש ומסתמא הוה בחד מינא רק שאינו גמור [ער"ש ובתוספתא שלפנינו הרבה משובש והגר"א תיקן קצת ע"ש]:

(ט) ויש בזה שאלה ואיך אמרנו דבדיעבד אם תרם משאינו גמור הוה תרומה והרי תנן בפ"ק [מ"ד] אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין ואם תרמו אומרים בית הלל דאין תרומתו תרומה ולמה אינה תרומה אמנם באמת בירושלמי מקשה זה ומתרץ דמדרבנן אמרו ב"ה שאין תרומתו תרומה מפני גזל השבט כלומר שמביא את הכהן לידי טרחא לדרוך ענביו וזיתיו ועוד אומר משום שהוא מבקש לתרום לפי השמן ואינו תורם אלא לפי הזיתים כלומר שלא יחשוב שצריך יותר זיתים על השמן שהפריש ע"ש:

(י) ונראה דכוונת הירושלמי דהא דתנן דתרומתו תרומה זהו בתורם מן הגמור על אינו גמור כמו מן השמן על הזיתים והך דב"ה בזיתים על השמן אבל באמת יש עוד משנה בפ"ק [מ"ח] אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין כלומר העומדים לדרוך שעדיין לא נגמרה מלאכתן ולא יין על ענבים הנדרכות ואם תרם תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת וחייבין עליה חומש אבל לא שניה הרי יש ג' משניות שסותרות זא"ז דבראשונה תנן דלא הוי תרומה כלל ובשניה תרומה ויחזור ויתרום ובשלישית דהוי תרומה גמורה ויש להבין החילוקים ביניהם:

(יא) ונראה מדברי הרע"ב דהענין כן הוא דבכל מיני פירות בכל ענין הוי תרומה וזהו המשנה האחרונה ורק בענבים ויין וזיתים ושמן גזרו חכמים דאם תרם מזיתים על שמן וענבים על יין דאין תרומתו תרומה כלל מפני הטורח שיצטרך הכהן לדרוך הענבים והזיתים וזהו משנה ראשונה של ב"ה ויש כח ביד חכמים לבטל התרומה ולהיפך כשתרם מן יין על ענבים ומן שמן על זיתים וזהו המשנה האמצעית תרומתו תרומה ומ"מ גזרו חכמים שיחזור ויתרום ולא אתפרש הטעם ונראה מהירושלמי שגזרו מפני גדר מי חטאת כלומר מפני שיש טורח גדול לטהר העוסקים ולהזות עליהם לכן אם לא יצטרכו לתהום עוד פעם לא יטרחו בטהרתם ורק יפרישו מעט שמן הנעשה בטהרה ויפרישו על כל הזיתים [שנו"א] ויבטל מי חטאת לפיכך גזרו שיתרום עוד פעם ויתנם לכהן [התוי"ט במשנה ח' מסתפק בזה ע"ש ולענ"ד בודאי כן הוא דאל"כ ליכא קנסא]:

(יב) וכן נראה להדיא מדברי הרמב"ם בחיבורו פ"ה אלא שהוסיף על יין ושמן גם חטים מפני שגם בהם יש טורח לכהן. והנה בריש הפרק בדין ד' כתב אין תורמין מדבר שנגמרה וכו' ולא מדבר שלא נגמרה וכו' ולא מדבר שלא נגמרה וכו' ואם תרמו תרומתן תרומה עכ"ל וזהו בכל הפירות כמשנה אחרונה דספ"ק וכמ"ש:

(יג) ולקמן בדין י"ח כתב אין תורמין שבלים על החטים וזיתים על שמן וענבים על יין ואם תרם אינה תרומה גזירה שמא יטריח הכהן לדרוך ולכתוש וכו' עכ"ל וזהו משנה ראשונה דפ"ק כמ"ש ובדין י"ט כתב אין תורמין שמן על זיתים הנכתשים ולא יין על ענבים הנדרכות שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום מן הזיתים והענבים בפ"ע הראשונה מדמעת בפ"ע והאוכלה חייב עליה כשאר תרומות גמורות אבל לא השניה עכ"ל וזהו המשנה האמצעית דפ"ק הרי ג"כ פסק כהרע"ב אלא שהוסיף חטים כמ"ש:

(יד) ורבינו שמשון בפירושו יש לו שיטה אחרת בזה והיינו דהא דתנן במשנה ראשונה בזיתים על השמן דאין תרומתו תרומה זהו כשנתן שלא בידיעת הכהן ויש בזה גזל השבט אבל אם הכהן מתרצה לכתחלה לא יפריש ואם הפריש הוי תרומה ומשנה הראשונה מיירי שלא בידיעת הכהן ולפ"ז א"ש מאי דבירושלמי הביא ברייתא דבזיתים על שמן הכל מודים דהוי תרומה וזהו כנגד המשנה אלא דהברייתא מיירי ברצון הכהן ומשנה אחרונה מיירי בכל הפירות ולכן בדיעבד תרומתו תרומה וזהו כפי' הרע"ב ומשנה האמצעית בשמן על זיתים דהוי תרומה ויחזור ויתרום מפרש בירושלמי דזהו בשאין התרומה הראשונה קיימת ובסוף פסק הראשונה קיימת כלומר דהטעם שהצריכו לתרום עוד פעם משום גדר מי חטאת כלומר הזהירות בטהרה ולכן כשהראשונה קיימת הלא יזהרו בה אבל כשאינה קיימת תקנו להרים עוד כדי שיזהר בטהרתם ולא נתברר עד כמה צריך שתהא הראשונה קיימת דאם עד שיאכלו כל החולין אין סברא לומר כן ואם נפרש שאינה קיימת שלא באה ליד כהן כלל וכן פי' המפרש דא"כ איך אומר התנא הראשונה מדמעת ולא שניה הא בעת השניה נאבדה הראשונה ואם הכוונה בעת שהיתה הרי לא היה אז שניה ופשיטא שמדמעת וצ"ע:

(טו) ובאמת הברייתא שבירושלמי תמוה הרבה לפי' הרמב"ם והרע"ב אלא דהאמת שלא חשו לה דבאמת כוונת הירושלמי דהברייתא חולקת על המשנה ולכן החילוק שמחלק הירושלמי בין הראשונה קיימת לאינה קיימת זהו לפי הברייתא אבל לפי המשניות א"צ לזה ולבד זה א"א לעמוד על אמיתת הנוסחא בירושלמי והרי ברייתא זו היא תוספתא בפ"ג [הל' י"ג] ומפורש בתוספתא דצריך לתרום שנית ולכן פסקו כסתמי המשניות מיהו זהו לכל רבותינו דבכל הפירות אם תרם מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו הוי בדיעבד תרומה לבד ביין ושמן ולהרמב"ם גם חטים בכלל הזה כמו שנתבאר בס"ד:

(טז) ודע דזה שאמרנו דענבים וזיתים מקרי לא נגמרה מלאכתן זהו באותן שהקצו לעשות מהן יין ושמן אבל אם הקצום לאכלן כך מקרי שנגמרו מלאכתן ותורמין משמן על זיתים העומדים לאכילה ומיין על ענבים העומדים לאכילה דשניהם נגמרו מלאכתן אבל להיפך לתרום מהזיתים על השמן ומהענבים על היין אסור דהוי מן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה כמ"ש:

(יז) עוד מין אחר יש בזיתים וענבים והיינו הזיתים שאינם שמנים הרבה כובשין אותן במלח להתקיים ימים רבים וכן ענבים שאינן טובות מקצין אותן לצמוקין ואלו מקרי לא נגמרה מלאכתן כי עדיין צריך לכובשן ולעשות צמוקין ולכן תורמין מזיתים העומדים לעשות שמן על זיתים אלו העומדים לכבוש ומענבים העומדים ליין על ענבים של צמוקים ולהיפך אין תורמין דהוי מן הרע על היפה ובדיעבד תרומתו תרומה:

(יח) ונמצא שיש ג' מדרגות בזיתים וענבים ראשונה העומדים לאכילה כמו שהן ונקרא שנגמרה מלאכתן השניה העומדים לעשות יין ושמן והשלישית הגרועים העומדים להכבש ולצמוקין ואלו השנים מקרי לא נגמרה מלאכתן ותורמין מזה על זה רק לכתחלה מהיפה על הרע דהיינו מהשניה על השלישית ולא להיפך ובדיעבד תרומתו תרומה אבל הראשונה עם השניה והשלישית אין תורמין מזה על זה כלל ואם תרמו נתבארו הדינים מקודם:

(יט) וז"ל הרמב"ם בפ"ה דין י"ח אין תורמין שבלים על החטים וזיתים על השמן וענבים על יין וכו' אבל תורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותן צמוקין למה זה דומה לתורם משני מינין שאינן כלאים זה בזה מן היפה על הרע וכן תורמין מזיתי שמן על זיתי כבש אבל לא מזיתי כבש על זיתי שמן מיין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מן המבושל על שאינו מבושל מן הצלול על שאינו צלול אבל לא משאינו צלול על הצלול מתאנים על גרוגרות במנין מגרוגרות על התאנים במדה אבל לא תאנים על גרוגרות במדה ולא גרוגרות על התאנים במנין כדי שיתרום לעולם בעין יפה וכו' עכ"ל וכל אלו נוגע בדין רע ויפה שבדיעבד הוי תרומה:

(כ) עוד כתב שם ותורמין חטין על הפת אבל לא מן הפת על החטים לפי חשבון ובכל אלו אם תרם תרומתו תרומה עכ"ל לפי גירסא זו חשיב חטין יפה לגבי פת מפני שמתקיים יותר ולכן אין תורמין מפת על חטים אפילו לפי חשבון שנחשוב כמה חטים יש בפת זה אבל בתוספתא פ"ד הגירסא אבל לא מפת על חטים אלא לפי חשבון ויש שגורסים כן גם ברמב"ם [כ"מ] ולפ"ז לא זה יפה מזה ולא זה מזה ויראה לי דה"פ דמחטים על פת תורמין כגון שאפה מסאה חטים פת תורם חלק חמשים מסאה חטים על הפת אבל להיפך לתרום חלק חמשים מסאה פת על סאה חטין לא יהיה כתקונה דכמה קמח נאבד בעת האפיה ויש סובין ומורסן ולכן צריך לעשות חשבון שיגיע ממש חמשים מסאה [כנלע"ד]:

(כא) כיון שנתבאר דזיתים העומדים לאכילה מקרי נגמר מלאכתן והעומדים לשמן ולכבש מקרי לא נגמרה מלאכתן ואין תורמין מזה על זה וא"כ איך הדין כשמתחלה היה דעתו לאוכלן כך ואח"כ נשתנה דעתו לכובשן או לשמן וכן להיפך כתב הרמב"ם שם בדין כ' מי שתרם שמן על זיתים שדעתו לאוכלן [דשניהם נגמר מלאכתם] או זיתים על זיתים ודעתו על הכל לאכילה או שתרם יין על ענבים שהם לאכילה [וג"כ כמ"ש] או ענבים על ענבים והכל לאכילה ונמלך לדורכן ודרכן אותן שכבר תרם עליהן א"צ לחזור ולתרום עכ"ל וה"ה להיפך והטעם פשוט דכיון דמדין תורה מגמור על שאינו גמור או להיפך תרומתו תרומה בדיעבד כמ"ש אין חוששין לשינוי דעתו אפילו לכתחלה כיון שכבר תרם כדין:

(כב) וזה שכתב בדין י"ט אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין וכו' ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום וכו' עכ"ל כבר נתבאר בסעי' י"ג ויין וחומץ יש בהן דין אחר ויתבאר בסי' ס"ח בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף