ערוך השולחן העתיד/זרעים/מט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
{{ | {{מרכז|'''דין גר תושב בזמן הקדמון''' ובו ד' סעיפים}} | ||
{{עוגןמ|א}} כתב הרמב"ם בפי"ד מאיסורי ביאה דין ח' דאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמה"ז אפילו קבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו עכ"ל ואינו מובן כלל דהא מקודם זה כתב איזהו ג"ת זה עכו"ם שקבל עליו שלא יעבוד עבודת כוכבים עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אה"ע ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בא"י כמו שביארנו בהלכות וכו' עכ"ל: | |||
{{עוגןמ|ב}} ובפ"ח ממלכים דין י' כתב שנצטוה משה רבינו מפי הגבורה לצוות לכל באי עולם לקבל שבע מצות שנצטוו בני נח וכו' והמקבל אותם הוא הנקרא ג"ת בכל מקום וכו' עכ"ל וא"כ איזה ענין הוא ליובל. והן אמת שבספ"ח דערכין אמרינן ר"ש בן אלעזר אומר אין ג"ת נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע"ש הא באמת פירש"י התם דזהו שנהיה מצווים להחיותו ע"ש וכוונת הרמב"ם א"א לומר כן שהרי כתב ואין מקבלין ג"ת ולא שאינו נוהג כלשון הגמ' והראב"ד באמת השיגו ע"ש ודוחק לומר דכוונתו דאין מקבלין אותו להושיבו בא"י כמ"ש מקודם דא"כ הו"ל לומר ואין מושיבין ג"ת בא"י אלא בזמן שהיובל נוהג וכן בספ"י מעכו"ם כתב כלשון הזה ע"ש: | {{עוגןמ|ב}} ובפ"ח ממלכים דין י' כתב שנצטוה משה רבינו מפי הגבורה לצוות לכל באי עולם לקבל שבע מצות שנצטוו בני נח וכו' והמקבל אותם הוא הנקרא ג"ת בכל מקום וכו' עכ"ל וא"כ איזה ענין הוא ליובל. והן אמת שבספ"ח דערכין אמרינן ר"ש בן אלעזר אומר אין ג"ת נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע"ש הא באמת פירש"י התם דזהו שנהיה מצווים להחיותו ע"ש וכוונת הרמב"ם א"א לומר כן שהרי כתב ואין מקבלין ג"ת ולא שאינו נוהג כלשון הגמ' והראב"ד באמת השיגו ע"ש ודוחק לומר דכוונתו דאין מקבלין אותו להושיבו בא"י כמ"ש מקודם דא"כ הו"ל לומר ואין מושיבין ג"ת בא"י אלא בזמן שהיובל נוהג וכן בספ"י מעכו"ם כתב כלשון הזה ע"ש: | ||
| שורה 7: | שורה 9: | ||
{{עוגןמ|ג}} ודעת הראב"ד כרש"י דרק להחיותו יש חילוק אבל מקבלין בכל זמן ואדרבא בזמן היובל דרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ועכשיו אפילו בעיר עצמה ובזמן היובל אינו קונה עבד עברי רק כעכו"ם ועכשיו על כמה זמן שירצה ע"ש ודעת הרמב"ם צ"ע: | {{עוגןמ|ג}} ודעת הראב"ד כרש"י דרק להחיותו יש חילוק אבל מקבלין בכל זמן ואדרבא בזמן היובל דרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ועכשיו אפילו בעיר עצמה ובזמן היובל אינו קונה עבד עברי רק כעכו"ם ועכשיו על כמה זמן שירצה ע"ש ודעת הרמב"ם צ"ע: | ||
{{עוגןמ|ד}} ואולי כוונתו כן הוא דכיון שאין ביכולתינו לקיים בו כל המצות שצוותה לנו התורה לנהוג בו כמ"ש לכן אין אנו מזדקקין לקבלו בתוכינו אלא שמודיעים לו שצריך לקבל עליו ז' מצות בני נח וכן לכל העולם יש להודיע כן ולא דמי להא דפריך בכריתות {{ממ|ט' א}} אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל וכו' ע"ש חדא דשם מרבי מקרא דוכי יגור וגו' ע"ש ועוד דשם נכנס לגמרי לקדושה | {{עוגןמ|ד}} ואולי כוונתו כן הוא דכיון שאין ביכולתינו לקיים בו כל המצות שצוותה לנו התורה לנהוג בו כמ"ש לכן אין אנו מזדקקין לקבלו בתוכינו אלא שמודיעים לו שצריך לקבל עליו ז' מצות בני נח וכן לכל העולם יש להודיע כן ולא דמי להא דפריך בכריתות {{ממ|ט' א}} אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל וכו' ע"ש חדא דשם מרבי מקרא דוכי יגור וגו' ע"ש ועוד דשם נכנס לגמרי לקדושה (אך בעיקר דרשא דערכין מבטוב לו ק"ל דאמת דבספרי דריש להאי קרא דלא תסגיר וגו' על ג"ת ג"כ דהכי תניא בספרי אשר ינצל אליך וגו' להביא ג"ת ע"ש אבל בש"ס דילן בגיטין מ"ה. דחי לאוקימתא כעין זו ומסיק דמיירי בעבד שברח מח"ל לארץ ע"ש וצ"ע): | ||
{{מרכז|'''בס"ד סליק הלכות שמיטה ויובל.'''}} | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־20:45, 19 באפריל 2021
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כתב הרמב"ם בפי"ד מאיסורי ביאה דין ח' דאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל בזמה"ז אפילו קבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו עכ"ל ואינו מובן כלל דהא מקודם זה כתב איזהו ג"ת זה עכו"ם שקבל עליו שלא יעבוד עבודת כוכבים עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אה"ע ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בא"י כמו שביארנו בהלכות וכו' עכ"ל:
(ב) ובפ"ח ממלכים דין י' כתב שנצטוה משה רבינו מפי הגבורה לצוות לכל באי עולם לקבל שבע מצות שנצטוו בני נח וכו' והמקבל אותם הוא הנקרא ג"ת בכל מקום וכו' עכ"ל וא"כ איזה ענין הוא ליובל. והן אמת שבספ"ח דערכין אמרינן ר"ש בן אלעזר אומר אין ג"ת נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ע"ש הא באמת פירש"י התם דזהו שנהיה מצווים להחיותו ע"ש וכוונת הרמב"ם א"א לומר כן שהרי כתב ואין מקבלין ג"ת ולא שאינו נוהג כלשון הגמ' והראב"ד באמת השיגו ע"ש ודוחק לומר דכוונתו דאין מקבלין אותו להושיבו בא"י כמ"ש מקודם דא"כ הו"ל לומר ואין מושיבין ג"ת בא"י אלא בזמן שהיובל נוהג וכן בספ"י מעכו"ם כתב כלשון הזה ע"ש:
(ג) ודעת הראב"ד כרש"י דרק להחיותו יש חילוק אבל מקבלין בכל זמן ואדרבא בזמן היובל דרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ועכשיו אפילו בעיר עצמה ובזמן היובל אינו קונה עבד עברי רק כעכו"ם ועכשיו על כמה זמן שירצה ע"ש ודעת הרמב"ם צ"ע:
(ד) ואולי כוונתו כן הוא דכיון שאין ביכולתינו לקיים בו כל המצות שצוותה לנו התורה לנהוג בו כמ"ש לכן אין אנו מזדקקין לקבלו בתוכינו אלא שמודיעים לו שצריך לקבל עליו ז' מצות בני נח וכן לכל העולם יש להודיע כן ולא דמי להא דפריך בכריתות (ט' א) אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל וכו' ע"ש חדא דשם מרבי מקרא דוכי יגור וגו' ע"ש ועוד דשם נכנס לגמרי לקדושה (אך בעיקר דרשא דערכין מבטוב לו ק"ל דאמת דבספרי דריש להאי קרא דלא תסגיר וגו' על ג"ת ג"כ דהכי תניא בספרי אשר ינצל אליך וגו' להביא ג"ת ע"ש אבל בש"ס דילן בגיטין מ"ה. דחי לאוקימתא כעין זו ומסיק דמיירי בעבד שברח מח"ל לארץ ע"ש וצ"ע):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |