ערוך השולחן/אורח חיים/9

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:59, 1 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} {{OCR|}} ערוך חלכות הנהגח בבית הכסא טימן ג ד השלחן ה 9 אצ להתרחק עצמו כמו ב...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערוך השולחןTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png 9

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערוך חלכות הנהגח בבית הכסא טימן ג ד השלחן ה 9 אצ להתרחק עצמו כמו ביום ודע דכל זה לגדולים אבל הירושלמי ובלבד מקום שאין בו כותל ומשמע דרק כותל לקמנים מותר להשתין אפיקו ביום ובפני רכים בכל אחד מתור והיינו שהמחיצה תהיה קאוצריו [מג"ל סק'ס] מקום אם צרוך לכך משום שיש סכנה בדבר אם יעצור = וזה שכתב הטור כגון בית הבסא שבבית לא חש להאריך עצמו הרבה כראותא בבכורות [מ"ל .] ואשה לא העמוך ועיקר כונתו דהאיסור אינו אלא כשיושב מנולה מכל צר לפני תנוק להשתין וזהו כנגדו אבל מן הצר לית לן | כמו בבקעה ובשרה אבל בחצר המוקף מחיצוות מותר

בה [שס] : והיקף העיר לא מהני לזה [עס] בי לא נכרו המחיצות י לא ישתין מעומד מפני נצוצות הנתזין על רגליו ויאמ | כלל ולא חילק הטור בין מדינה העומדת למוַרח ומערב == שהוא כרות שפכה שאינו מקלח אלא שותת ואו | של א"י או לצפונה ודרומה כמו גליל דס"ל להטור דר"ע מוליר ויוציאו לעז על ורעו אם לא שעומד במקום גבוה || 5'? דככל מקום מזרח ומערב אסור ובכל מקום צפו שהנצוצות לא יפלו על רגליו או שישתין לתוך עפר ודדום מותר דהאיסור הוא מפני שהשכינה במערב וני היחוח דנ'כ ליכא נצוצות ואע'ג דטצוה לשפשף הנצוצות | וכן מבואר מדברי הרמב'ם בפ"ז מבית הבחירה והוא מ"ט ברוב נצוצות אין השפשוף מספיק [מג"5 כטס פוס'] | כתב טפני שההיכל במערב ע"ש והרטכ'ם לא הזביר ואם א"א לו להשתין ממקום נבוה וגם לא בעפר תחוח היתר במחיצות בלל דס"ל רהש'ם שלנו אינו מחלק בזה וכול להשתין בדרכו רק יסייע בבצים לתגביה האבר קצת = ורבינו הב"י בסעי' ה' פסק בהמור ע"ש ויש חוששין גם שילבו המים למרחוק ומעט שיפלו על רנליו ישפשפם באחוריו לדרום אלא דוקא כאתוריו לצפון מותר [עמג"ש ויזהר שלא יאחוז בהאבר עצמו להשתין אם לא מעטרה סק"ו] ומכל הפוסקים לא משמע כן אלא ראין קפירא ולטטה מפגי שעלול לירי הוצאת זרע לבטלה אא"ב הוא | וכן רבינו הרמ"א בספרו ד"מ רצה לקיים דבמדינות נשיי ויש לו פת בסלו וממדת חסידות ליזהר אף בנשוי | העומדות לצפון ודרום של א"י הוי כטו בגליל והטור לא אבל לסייע בבצים מותך. לכל ואפילו נשוי אינו מותר | הזכיר זה משום דכל מרינתינו היא במערבה של א"י לאחוז באבר עצמו רק להשתין ולא להתחכך וע"י בנד | ע"ש אך בש"ע לא הזכיר זה ויפה עשת שררי נם עב מותר והמשהה נקביו עובר משום בל תשקצו ולקטנים | מרמכ"ם מוכח כן ותוא היה בטצרים שהיא לרדומה של עובר גם משום לא יהיה. כך עקר אך ער שיטצא סקום | א"י ולהטי? מים מותר בכל ענין ורק מן הצופים ולפנים מוכשר להשתין או לגדולים אינו עובר והטשהה טלהפוח ‏ בלומר ממקום שיכולים לראות את הבהמ"ק לא ישתין בשצריך אינו עובר ויזהר א"ע לקנח יפה מקום פי הטבעת ופנוו בלפי הקדש אלא לצפון או לדרום או יסלק כי צואה כמקומה אפור לקרות ק"ש ויתבאר כסי' ע'"ו ; הקדש לצררין ; יג ורע דהדמב"ם שם בתב דגם לישן אסור בין מזרח א גרפינן כברכות [ס"5 :] הנפנה ביהודה לא יפנה לטערב אלא בין צפון לדרום ע"ש וזהו ממה ראמרינן אחוריו לטזרח ופניו למערב ולא אחוריו לטערב בריש ברכות כל יטי הייתי מצטער ובו' ועל ממתי ופניו למזרח אלא צפון ודרום מפני שירושלים היא שההא נתונה בין צפון לדרום והנותן מטתו בין צפון ביהודה ויהודה הוא מן המזרח למערב באורך א"י ובנליל | לדדום הוויין ליה בנים זכרים והטור לא הזכיר זה דפ"ל צפון וררום אסור מזרח ומערב מותר דנליל היא בצפונה | שאין זה אלא זריזות בעלמא והתוס' כתכו שם דוהו רק של א"י ובשיפנה בין צפון ודרום יהיה כנגד ירושלים ר' | באשתו עמ ע"ש אבל מהרטב"ם מבואר דאפילו לבדו ווסי מתיר ר' יהודה מתיר בזמן שאין בהמ"ק ר"ע אוםר | אפור ורבינו | הב"י בסעי" ו' פסק כתום' וכתב ‏ שנכון בכל מקום ואפילו בח"ל לפנות בין מזרח למערב ופסקו | להוהר בהרמכ"ם ע"ש ואנתנו אין מהרים בזה ואנו הפוסקים כר"ע מפני שרבה עשה כן בנמרא ע"ש + | תופסים כהמור. ?דינא ועוד | דיש מחלוקת בין הגדולים ְ וב ו"ל המור ובשיושב יכוין שיהא פניו לדרום ואחוריו | אם כין צפון לדרום הבונה ראשה ומרגלותיה או רוחב לצפון או איפבא אבל לא ישב בין מזרח למערב | הממה ולפ"ז נפל הך דינא בבירא [עמג"5 סק"ז ולכוט ומיהו דרוקא בשנפנה במקום מנולה אבל כמקום שיש ₪57 מְסנו כפן מסיפות לפו סלין כזס. סוכר. ע"ש ולענ"ד מחיצות כגון בית הכסא שבבית א"צ לרקרק עכ"ל דכן | 5 לוס דסם מקוכו מסרמכ"ס ולסרמכ"ס נס ככית סכסלן מנואר בורושלמי דהאיסור אינו אלא במקום מגולה וז"ל 5 מסני מחופום ודוק] : סימן ד דיני נטילת ידים של שחרית . ובו כ"א סעיפים : א נגרנות [ס :] חשב בין ברכות שחרית בקומו | עניני רחיצה בבוקר האחר בשבת [ק"ט :] שאומר שרוח ממטתו נם ברכת על נטילת ירים שאומר שם בי משא | רעה שורה על הירים שחרית קודם נטילה ואין לינע לפה יריה לימא ברוך אשר קדשנו ובו' על נטילת ‏ ידים וכן | ולאוזן ולעינים קורם רחיצה וזה הרוח רעה . לא סר ער הוא ברטב"ם פ"ז מתפלה ובטור וש"ע סי' מ"ז ולא | שרחוץ יריו נ' פעמים שישפוך מים על ידיו ג' פעמים נהכאר מה טיבה של ברכה ו ב בנמרא. שני [רפ'י]. וא"ב י"ל דברכה זז הוא על ענין הזה ועוד מצינו בברכוה