עצמות יוסף/קידושין/עג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עצמות יוסף TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ע"ג ע"א

אמר רבא מי איכא דדריש מילתא כי האי וכו' פי' כי האי דוקא אבל הוא דרש מתחלה דמותר בכהנת ומש"ה דרש להם ג"כ דמותר בממזרת דטבא להו עבדי דהשתא לאירע בעיניהם כ"כ. תוס' חמשה קהלי דלא שייך ביה קהל פי' שאינם מולידים ולא יעשו קהל:

פיסקא אלו הן וכו' מאי אמרת דילמא אזלא וכו' והתורה אמרה קשה למאי איצטריך הך טעמא דהתורה אמרה וכו' דבלאו הכי הו' ספק ספקא ספק אי אזלא איהי לגבייהו או לא ואת"ל דאזלא איהי לגבייהו והוו ליה מחצה על מחצה ספק והריטב"א ז"ל נתעורר בזה ותירץ תירוצים ע"ש והנ"ל דהוצרך בעה"ג לומר הך טעמא משום דהך ספקא אינו מתהפך ולא הו' ספק ספקא וכמו שכתבו קצת מבעלי הכללים ואי מהפכינן הספק ונאמר ספק אם נבעלה לממזר או לישראל שוב ליכא למימר את"ל דנבעלה לממזר וכו' דאם נבעלה לממזר אסורה בהחלט. והרב מוהרי"ן לב בקצת מקומות מספריו כתב דהוי ס"ס אע"פ שלא יהיה בשני צדדיו והביא ראיה מדברי התוס' בכתובות והנה מדברי הריטב"א בשמעתין אפשר לו גם כן להביא ראיה לדבריו מדלא תירץ מאי דתריצנא וק"ל:

אלא מעתה וכו'. קשה דאפילו אמרת דשתוקי אסור ג"כ מן התורה תקשי ליה נמי דשתוקי לא ישא שתוקית דכיון דאסור הספק מדאורייתא דילמא הוי זה ישראל וזה ממזר וכיון שכן היכי קאמר אלא מעתה דמעיקרא נמי ק' כדפרישית. ונראה שאם איסורו היה ד"ת לא היה משום ספיקא אלא כמשפחה פסולה בפני עצמה דאמרה תורה שיהא אסור ועשה בו ספק כודאי ומש"ה השתוקי הי' מותר בשתוקית כמו ממזר דמותר בממזרת אבל השתא דתלי טעמא משום שמא יקח אחותו ק' כדפרישית:

בקהל ודאי הוא דלא יבא ק' למאי איצטריך למימר בקהל ודאי וכו' דהא מקהל ודאי לא נפקא לן אלא דשתוקית מותרת בממזר כדלעיל אבל ממזר ודאי הוא דנפקא לן ממאי דנקט רבא במימריה דדבר תורה שתוקי כשר ונראה דכיון דהוכיח מקרא דממזר ספק יבא בקהל ה' סד"א שתהא אסור השתוקית בממזר להכי הוצרך עוד להביא בקהל ודאי הוא דלא יבא לומר דאפילו הכי בממזר מותר כנ"ל כיון דאיכא פנויה וכו' משמע דמיעוט דפנויה הוי כנגד מיעוט דארוסה וכו' ויש לדקדק דהא הוי מיעוט גרוע דבפנויה נמי איכא ספקא דילמא אזלא היא לגבייהו כדלעיל והוו קרובים וממזרים קבועים דהוו כמחצה על מחצה ואיכא מיעוט ארוסות ואשה שהלך בעלה למד"ה בעדים פלגא דקרובים ממזרים והיו רובא לריעותא ושמא איכא רוב דפנויות ובהך ספקא נחשב כפלגא ופלגא אי נמי דההיא מחמת רעבון מכריע ועוד יש תירוצים:

עוד יש לדקדק במאי דקאמר מחמת רעבון מאי ספק איכא אי מצאתו בר"ה איידי דשני רעבון קטלא ליה כדלקמן ואי בצדי ר"ה אפילו בלא רעבון נמי ונראה דהתם הוי שני רעבון והכא הוי כרעבון דידה לחודה דאפשר דטעמא דצדי ר"ה דכשר משום דאמרי' דמחמת רעבון השליכוהו שם ומאי דפריך לקמן הוא אמאי נקט שני רעבון א"נ משום דאמרינן התם הוא מדרבנן דמשום דמעלה עשו ביוחסין וחכמים הוא שחלקו בין ר"ה לצדי ר"ה דמדאור' הוי כשר כיון דיש לתלות שהשליכוהו מחמת רעבון כנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף