עמר נקא/שמות/יד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 12:16, 19 July 2020 by מושך בשבט (talk | contribs) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[edit]

וישובו לאחוריהן וכו' צריך לישב אם כן מנין ידע פרעה שלא היו חוזרין למצרים שפי' רש"י אח"כ כיון שראו שאינן חוזרין באו והגידו לפרעה וכו'. וי"ל שלא היו הולכין בדרך הישרה לחזור למצרים וכסבורין האיקטורין שאין דעתן לשוב אלא שטעו:

פי החירות הוא פיתום וכו' והן ב' סלעים גבוהים וכו' קשה מנא לו י"ל שפיתום הוא כמו פה תם כלומ' פה סלעים המתאים כלו' מכוון זה כנגד זה ולכך אמ' שהם ב' סלעים דהואיל ובשניהם יש לשון פה יש לנו לומ' שהכל אחד. ומה שאמר בעל צפון נשאר מכל אלוהות מצרים נפקא ליה משום דבעל הוא לשון פסל ואליל כמה דאת אמ' את הבעלים ואת העשתרות לכך פירש באופן זה:

ה[edit]

ויוגד למלך מצרים איקטורין שלח עמהן פי' מדכתי' ויוגד ולא כתב וירא מלך מצרים משמע שהאיקטורין הגידו לו. ואין להקשות על מה שאמר בכאן שביום ז' בשחרית אמרו שירה ממה שכתו' בפרש' שלח לך שהשמונה חוטין שבציצית הן כנגד ח' ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים שזה הוא פי' רש"י ואותו שבפרשת שלח לך דברי ר' משה הדרשן כמו שכתוב שם. אי נמי י"ל שהוא מחשב מיום י"ד בניסן שהוא יום התחלת היציאה כלומ' יום שחיטת הפסח והתעסקם במצוות שבעבורם יצאו ישראל ממצרים כמו שפרש"י בפ' בא אל פרעה:

ז[edit]

וכל רכב מצרים ועמהם שאר הרכב וכו' מכאן היה ר' שמעון אומ' כשר שבגוים הרוג בכא תפש שטתו דלא כהלכתא דהא אמרי' במסכת ע"ז הגוים ורועי בהמה דקה לא מורידין ולא מעלין אלמ' שאסור להרגן:

י[edit]

נוסע אחריהם בלב אחד כאיש אחד ד"א ראו שר של מצרים נוסע וכו'. קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון יש לתמוה מהו ויראו בני ישראל איך היו יכולין לראות אם היו בלב אחד לכך פי' ד"א ראו שר של מצרים וזהו משמעות ויראו שראוהו בעין נוסע משמים:

ויצעקו תפשו אומנות אבותם וכו' קשה מה משמיענו רש"י באמרו זה ומה קשה לו שהוצרך לומר זה. י"ל לפי שכתוב אח"כ ויאמרו אל משה המבלי אין קברים וכו' משמע שנתרעמו ולא היו צדיקים וכן כתו' בס' תהלים וימרו על ים בים סוף לכך פי' מה שכתב ויצעקו בני ישראל לא בשבחן דבר הכתו' אלא אדרבה בגנותן שמה שצעקו לא היה בלב שלם כי אם מנהג אבותיהן בידיהן. ורואה דבר זה ממה שכתו' בני ישראל שלא היה צריך לכתו' אלא ויצעקו אל ה' שהרי ידענו שבבני ישראל הכתוב מדבר אלא שבא להשמיענו שמה שצעקו לא היה אלא מפני היותן בני ישראל שתפשו אומנות אבותם. ואעפ"י שאמ' רש"י לקמן כדי הוא זכות אבותיהם והם באמנה שהאמינו בי וכו' לא על אמונתן בים סוף אמ' אלא על אמונתם שיצאו ממצרים ולא הכינו להם צידה כדפי' רש"י בפסוק וגם צדה לא עשו להם:

טו[edit]

מה תצעק אלי למדנו שהיה משה עומד ומתפלל ד"א עלי הדבר ולא עליך וכו'. פי' שלפי הפי' הראשון לא היה צריך לכתוב מלת אלי לכך פי' הדבר עלי ולא עליך דהשתא אתי שפיר מלת אלי:

יט[edit]

וילך מאחריהם להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל וכו' בכל מקום הוא אומ' מלאך ה' וכאן הוא אומ' מלאך אלהים וכו' קשה למה פי' המקרא סרוסין שפי' וילך מאחריהם קודם שיפרש מלאך האלהים הקודם לו בפסוק. ועוד קשה מהו זה שאומר בכל מקום הוא אומ' מלאך ה' במנוח כתי' וירא מלאך אלהים עוד אל האשה ובגדעון הוא כתי' ויאמר מלאך אלהים ובמקומות הרבה כתו' במקרא מלאך אלהים. י"ל שרש"י סרס המקרא כדי להקדים הקדמה אחת וכתב וילך מאחריהם להבדיל בין מחנה מצרים וכו' כלומ' המלאך הזה היה מלאך של רחמים שהרי הלך לקבל חצים ובלסטראות של מצרים. ואם כן היה לו לכתו' מלאך ה' שבכל מקום כלומ' בכל מקום שעושה פועל של רחמים כגון זה הוא אומ' מלאך ה' וכאן הוא אומר מלאך האלהים אלא מלמד שהיו נתבעין וכו':

כ[edit]

ויבא בין מחנה מצרים משל למהלך בדרך וכו' עד נתנו על זרועו ונלחם בהן וכו' ויסע עמוד הענן כשחשכה ובא להשלים וכו' קשה למה סרס המקרא שפי' ויבא בין מחנה מצרים קודם שיפרש ויסע עמוד הקודם לו בפסוק. י"ל שלא בא רש"י אלא לפרש המשל שאמר נתנו על זרועו וכו' וזהו ויסע עמוד הענן שהיה רגיל להסתלק ערבית לגמרי לא נסתלק אלא נסע והלך לו מאחריהם ועמוד האש הלך לפניהם כדרכו והיינו נתנו על זרועו שהיתה שכינה מסבבת אותם עמוד הענן מאחריהם ועמוד האש לפניהם ולכך כתב רש"י פסוק ויסע עמוד. ענן באמצע בין ויבא בין מחנה מצרים ובין ויאר את הלילה לגלות לך כי היה הענן מאחריהם והאש לפניהם. ומה שאמ' ויאר עמוד האש את הלילה הוצרך לזה מפני שמלת ויאר הוא מבנין הפעיל והוא יוצא לאחרים והיינו שעמוד האש האיר את חשכת הלילה לישראל:

ולא קרב זה אל זה מחנה אל מחנה אולי כי ירמוז רש"י בכאן למה שאמ' רז"ל בגמ' בסנהדרין שלא אמרו מלאכי השרת שירה כתי' הכא זה אל זה וכתי' התם וקרא זה אל זה ולכך אמר רש"י מחנה אל מחנה כי מלת מחנה מורה אל חיילות מלאכים וסיעתן כד"א ויקרא שם המקום ההוא מחנים וכמו שכתבנו למעלה בסדר וישלח יעקב בפסוק מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי שהוא לשון מחנה אלהים:

כא[edit]

ויבקעו המים כל מים שבעולם קשה מנא לו י"ל מייתור הכתו' שאחר שאמר וישם את הים לחרבה לא היה צריך לכתוב ויבקעו המים אלא שנכתב לידרש בגזרה שוה כתיב הכא המים וכתי' התם במעשה בראשית יקוו המים מה להלן כל מים שבעולם אף כאן כן:

כד[edit]

ויהם לשון מהומה ערבבן נטל סגניות שלהן פירש דעת וחכמה שלהן ויש מפרשים סגנין וראשין שבהן מלשון ויבא סגנים כמו חמר:

כה[edit]

במצרים עם המצריים. ד"א בארץ מצרים וכו' קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון הל"ל נלחם בנו שהרי המצריים עצמן היו אומ' זה כדכתי' בראש המקרא ויאמר מצרים אנוסה לכך פי' ד"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.