עמק סוכות/סוכה/כח/א
חוץ מע"פ כו'. בפסחים (ריש דף ק"ט) אמרו כן על רע"ק בשביל תינוקות שלא ישנו ול"נ להתוס' פרשב"ם כדי שישנו את התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה. דאטו לא יוכלו לישן בלא אביהם ע"ש. ול"נ ע"ד דפרש"י בשבת (דף ל"ד ע"א) בהא דג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש עם חשיכה שאם ימהר להזכירם מבע"י יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות וא"כ ה"נ כשיצוה קודם להשכיבם יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות וע"כ צריך בעצמו לבוא מביהמ"ד להשכיבם בזמנו. ועי' בגי' ר"ח הכא חוץ מע"פ ושבתות ויו"ט. ובפסחים שם בדרע"ק לא גריס הכי:
לא קיימת מצות סוכה מימיך. התוי"ט הביא התוס' דלעיל (דף ג' ע"א) סד"ה דאמר. דאף שהוא מגזירה דימשך אחר שולחנו אפ"ה א"ל שלא קיים אפי' מדאורייתא ע"ש. וצ"ל דה"ל לב"ש קבלה שפסול מדאורייתא אף שהוא מגזירה. וכבר האריך בשדי חמד (מערכת הא' סי' קכ"א) מחלוקת הגדולים אי שייך שתאסר התורה משום גזירה ע"ש. וה"ל להביא גם ד' התוס' הנזכר. והר"ן וריטב"א פי' לא קיימת מצות סוכה כראוי וכמצות חכמים ע"ש. ובשדי חמד (מערכת הג' אות י"ב) הביא מכמה רבוותא דרבנן ל"ג אלא ביש לחוש לעבור על ש"ת בקום ועשה ולא משום ביטול מ"ע והביא סתירה לזה מסי' תרכ"ט סי"ח דאין מסככין בנסרים מגזירת תקרה שיבוא לישב בבית וכן שם סי"ד שאסור לסכך בעשבים שריחן רע שמא יניח סוכתו ויצא ע"ש. וה"ל להביא גם גזירה זו דשמא ימשך אחר שולחנו. אמת דהפני יהושע לעיל ריש דף כ"ה כתב דחשיב איסור דקום ועשה כשאוכל וישן חוץ לסוכה. אך כבר כתבתי שם סד"ה שלוחי מצוה דמהשאג"א משמע דכה"ג שוא"ת חשיב ע"ש. ולפי"ז גם למה שהביא בשדי חמד דאסרה תורה מגזירה כקריבה לעריות משום גוף הביאה וכן חרצנים לנזיר משום סייג. זהו בחשש שיעבור במעשה בגוף האיסור. אבל בחשש שלא יקיים עשה אף אם רבנן יגזרו גם כה"ג. רחוק שהתורה תגזור בכה"ג וע"כ צע"ק בשיטת התוס' הנזכרת: