https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%9B%D7%95/%D7%91&feed=atom&action=historyעמק סוכות/סוכה/כו/ב - היסטוריית גרסאות2024-03-29T13:22:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.39.3https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%9B%D7%95/%D7%91&diff=322369&oldid=prevמהדורה קמא ב־22:48, 10 באפריל 20212021-04-10T22:48:46Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:48, 11 באפריל 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|ולא}} בירך אחריו.''' ביומא {{ממ|[[תוספת יום הכיפורים/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} כתב בתוספת יום הכיפורים דהוצרך ר"י בעל התוס' להוכיח דהלכה כר"מ כדי דלא נפסוק כמעשה רב דר"צ ול"ק על ריו"ח גופי' אמאי שביק ר"י ועביד כר"מ. ומשום דבפ"ז דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מה/א|מה.]]}} יש סת"מ עד כמה מזמנין עד כזית ולא קתני דר"מ ע"ש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|ולא}} בירך אחריו.''' ביומא {{ממ|[[תוספת יום הכיפורים/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} כתב בתוספת יום הכיפורים דהוצרך ר"י בעל התוס' להוכיח דהלכה כר"מ כדי דלא נפסוק כמעשה רב דר"צ ול"ק על ריו"ח גופי' אמאי שביק ר"י ועביד כר"מ. ומשום דבפ"ז דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מה/א|מה.]]}} יש סת"מ עד כמה מזמנין עד כזית ולא קתני דר"מ ע"ש.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בר"ה {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/לג/א|ריש דף ל"ג]]}} כ' התוס' בשם ר"ת אף דסת"מ כר"י הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ומעשה רב דעירובין {{ממ|[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי/עירובין/</del>בבלי/עירובין/צו/א|דף צ"ו ע"א]]}} מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין כו' ע"ש. הרי דלר"ת דחינן סת"מ מקמי כללא דמעשה רב. וזהו היפך מ"ש בתוספת יום הכיפורים בשיטת ר"י. ועי' ביד מלאכי {{ממ|[[יד מלאכי/תכג|סי' תכ"ג]]}} ואכמ"ל. ובברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|דף מ"ט ע"ב]]}} אמרי' למימרא דר"מ חשוב לי' כזית ור"י כביצה והא איפכא שמעינן להו דתנן וכן מי שיצא מירושלים כו' אריו"ח מוחלפת השיטה אביי אמר לעולם לא תיפוך הכא בקראי פליגי ר"מ סבר ואכלת זו אכילה כו' ואכילה בכזית ור"י ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה ואיזו זו כביצה כו'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בר"ה {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/לג/א|ריש דף ל"ג]]}} כ' התוס' בשם ר"ת אף דסת"מ כר"י הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ומעשה רב דעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/צו/א|דף צ"ו ע"א]]}} מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין כו' ע"ש. הרי דלר"ת דחינן סת"מ מקמי כללא דמעשה רב. וזהו היפך מ"ש בתוספת יום הכיפורים בשיטת ר"י. ועי' ביד מלאכי {{ממ|[[יד מלאכי/תכג|סי' תכ"ג]]}} ואכמ"ל. ובברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|דף מ"ט ע"ב]]}} אמרי' למימרא דר"מ חשוב לי' כזית ור"י כביצה והא איפכא שמעינן להו דתנן וכן מי שיצא מירושלים כו' אריו"ח מוחלפת השיטה אביי אמר לעולם לא תיפוך הכא בקראי פליגי ר"מ סבר ואכלת זו אכילה כו' ואכילה בכזית ור"י ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה ואיזו זו כביצה כו'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה למ"ש המשל"מ [[משנה למלך /חמץ ומצה/ג#|פ"ג מחמץ]] מהרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג {{ממ|}} דלריו"ח דסובר חצי שיעור אסור מה"ת סובר דסתם אכילה הוא בכ"ש והלכתא אפיקתי' לעונשין לכזית דוקא כו' והובא בגנת ורדים {{ממ|[[גינת ורדים/מה|כלל מ"ה]]}} ע"ש. ולפ"ז י"ל דלא מצי ריו"ח למימר בטעמי' דר"מ דואכלת דקרא מיירי בכזית משום דסתם אכילה בכזית. כיון דאליבי' סתם אכילה בכ"ש. אך אי נתלי איסורא דח"ש מה"ת משום דסתם אכילה בכ"ש. א"כ יהא מוכח דאביי דמוקי לדר"מ דאכילה דקרא בגזית יפלוג אדריו"ח בהא דח"ש והי' ראוי לפסוק כאביי דבתרא הוא נגד ריו"ח. וע"כ צ"ל כמ"ש בגנת ורדים דגם לריו"ח סתם אכילה בכזית. וגם מוכח כן מדאריו"ח בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מח/א|דף מ"ח]]}} דאינו מוציא רבים י"ח עד שיאכל כזית דגן [וכדהובא הכא בתוס'] וכתבו התוס' [[תוספות/ברכות/מח/א#|שם]] דהוא כדי שיוכל לומר שאכלנו משלו [ומה שקשה מזה על ראייתם דהכא עי' בתוספת יום הכיפורים שם] ואי לריו"ח סתם אכילה גם כ"ש ל"ל כזית. ובמ"ש התוס' וההיא דירושלמי הוי זית שלם ואכלו עם הגרעין דהוי בריה. לכאורה אינו מובן דא"כ מאי קאמר שגרעינתו ממעטתו [ומ"ש בסמוך דזית קטן הוי. כבר כתב בהגהת הרש"ש ביומא {{ממ|[[רש"ש/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} דכוונתם על בינוני ע"ש]. והנראה דהכוונה אף שאכל גם הגרעין וביחד הוא שיעור שלם. מ"מ הגרעין אינו כפרי לברך עליו על פרי העץ עי' מג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רב#ז|סי' ר"ב סק"ז]]}} שיטת הרשב"א. ולהכי צריך לטעם דבריה כיון שעכ"פ אכלו כולו. ובמ"ש התוס' דבמשהו מברך לפניו ולא בסוף. הקשה הפני יהושע בברכות {{ממ|[[פני יהושע/ברכות/לט/א|ריש דף ל"ט]]}} מנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/נב/א|דף נ"ב]]}} דאוקי מתני' דיש שטעון ברכה לפניו ולא לאחריו לאתויי ירקא כו' והו"ל לאוקמה בכל ברכות הנהנין דאוכל פחות מכשיעור כו' ולהר"י שהביאו בתוס' שהיא גם שיטת הראב"ד דלעולם מברך לאחריו בפחות מכשיעור בורא נ"ר ניחא ע"ש. וכבר קדמו להק' כן בבעל המאור ר"פ כיצד מברכין {{ממ|}} ותי' דמתני' במיני מאכל ומשקה קתני כאלו אמר כל מין ומין הטעון ברכה כו' להכי דייקי עלה בגמ'. וכ"כ בהשגת הראב"ד על בעה"מ שם וכתב דוק ותשכח גבי פאה ומעשרות הכי ע"ש. מזה נראה דהראב"ד סובר כהרי"ף דאפחות מכשיעור לא מברך כלל לאחריו. וכבר כתב הש"ך בח"מ [[ש"ך/חושן משפט/לט#ב|סי' ל"ט סק"ב]] דיש תרי ראב"ד ואכמ"ל. ובמה שצדדו התוס' לברך על שתי' דכזית יין לאחריו לר"מ ושוב כתבו דמודה ר"מ בשתי' דבעי כביצה מדדרשי' שתי' מושבעת דל"ה שביעה בפחות מזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה למ"ש המשל"מ [[משנה למלך /חמץ ומצה/ג#|פ"ג מחמץ]] מהרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג {{ממ|}} דלריו"ח דסובר חצי שיעור אסור מה"ת סובר דסתם אכילה הוא בכ"ש והלכתא אפיקתי' לעונשין לכזית דוקא כו' והובא בגנת ורדים {{ממ|[[גינת ורדים/מה|כלל מ"ה]]}} ע"ש. ולפ"ז י"ל דלא מצי ריו"ח למימר בטעמי' דר"מ דואכלת דקרא מיירי בכזית משום דסתם אכילה בכזית. כיון דאליבי' סתם אכילה בכ"ש. אך אי נתלי איסורא דח"ש מה"ת משום דסתם אכילה בכ"ש. א"כ יהא מוכח דאביי דמוקי לדר"מ דאכילה דקרא בגזית יפלוג אדריו"ח בהא דח"ש והי' ראוי לפסוק כאביי דבתרא הוא נגד ריו"ח. וע"כ צ"ל כמ"ש בגנת ורדים דגם לריו"ח סתם אכילה בכזית. וגם מוכח כן מדאריו"ח בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מח/א|דף מ"ח]]}} דאינו מוציא רבים י"ח עד שיאכל כזית דגן [וכדהובא הכא בתוס'] וכתבו התוס' [[תוספות/ברכות/מח/א#|שם]] דהוא כדי שיוכל לומר שאכלנו משלו [ומה שקשה מזה על ראייתם דהכא עי' בתוספת יום הכיפורים שם] ואי לריו"ח סתם אכילה גם כ"ש ל"ל כזית. ובמ"ש התוס' וההיא דירושלמי הוי זית שלם ואכלו עם הגרעין דהוי בריה. לכאורה אינו מובן דא"כ מאי קאמר שגרעינתו ממעטתו [ומ"ש בסמוך דזית קטן הוי. כבר כתב בהגהת הרש"ש ביומא {{ממ|[[רש"ש/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} דכוונתם על בינוני ע"ש]. והנראה דהכוונה אף שאכל גם הגרעין וביחד הוא שיעור שלם. מ"מ הגרעין אינו כפרי לברך עליו על פרי העץ עי' מג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רב#ז|סי' ר"ב סק"ז]]}} שיטת הרשב"א. ולהכי צריך לטעם דבריה כיון שעכ"פ אכלו כולו. ובמ"ש התוס' דבמשהו מברך לפניו ולא בסוף. הקשה הפני יהושע בברכות {{ממ|[[פני יהושע/ברכות/לט/א|ריש דף ל"ט]]}} מנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/נב/א|דף נ"ב]]}} דאוקי מתני' דיש שטעון ברכה לפניו ולא לאחריו לאתויי ירקא כו' והו"ל לאוקמה בכל ברכות הנהנין דאוכל פחות מכשיעור כו' ולהר"י שהביאו בתוס' שהיא גם שיטת הראב"ד דלעולם מברך לאחריו בפחות מכשיעור בורא נ"ר ניחא ע"ש. וכבר קדמו להק' כן בבעל המאור ר"פ כיצד מברכין {{ממ|}} ותי' דמתני' במיני מאכל ומשקה קתני כאלו אמר כל מין ומין הטעון ברכה כו' להכי דייקי עלה בגמ'. וכ"כ בהשגת הראב"ד על בעה"מ שם וכתב דוק ותשכח גבי פאה ומעשרות הכי ע"ש. מזה נראה דהראב"ד סובר כהרי"ף דאפחות מכשיעור לא מברך כלל לאחריו. וכבר כתב הש"ך בח"מ [[ש"ך/חושן משפט/לט#ב|סי' ל"ט סק"ב]] דיש תרי ראב"ד ואכמ"ל. ובמה שצדדו התוס' לברך על שתי' דכזית יין לאחריו לר"מ ושוב כתבו דמודה ר"מ בשתי' דבעי כביצה מדדרשי' שתי' מושבעת דל"ה שביעה בפחות מזה.</div></td></tr>
</table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94/%D7%9B%D7%95/%D7%91&diff=269086&oldid=prevמכון דעת מבינים: כו: באדיבות מכון דעת מבינים2020-11-02T19:00:32Z<p>כו: באדיבות מכון דעת מבינים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף כ"ו ע"ב'''}}}}<br />
<br />
'''{{עוגן1|ואינו}} אוחז בקציצה.''' י"ל דקמ"ל אף דבאוחז ברצועות ע"כ לשעה קלה התפילין תלויות וזה גרע מהיכא דהרצועות תלויות עי' מג"א [[מגן אברהם/אורח חיים/מ|ריש סי' מ']]. מ"מ הכא קפידא שלא לאחוז בקציצה בעוד הקרי עליו אלים יותר מקפידא דתליית הקציצה:<br />
<br />
<br />
'''{{עוגן1|בילדים}} ונשותיהן עמהן כו'.''' מזה הק' הט"ז בא"ח [[ט"ז/אורח חיים/מ#|ס"ס מ']] עמ"ש ה[[בית יוסף/אורח חיים/מ|ב"י]] דבאשתו עמו במטה ואינו רוצה לשמש מיקרי אין אשתו עמו לענין תפילין דמותר להניחן שלא כנגד ראשו. והרי הכא חשו לישן בתפילין שמא יבוא לשמש כו' ע"ש. ולכאורה אין ראי' מהכא דמיירי בילדים לשאר אינשי. וכמו דמותר לישן בתפילין עראי אף בנשותיהן עמהן בבית לשאר אינשי. דבהכי מיירי הכא ולא עמהן במטה עי' כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ד/ב|דף ד' ע"ב]]}}. וע"כ סברת הט"ז דכשהיא עמו במטה יש לחוש בשאר אינשי לתשמיש כמו דחיישינן בילדים כשהיא עמו בבית. אך עכ"פ אין הב"י משועבד לסברתו:<br />
<br />
<br />
'''{{עוגן1|נטלו}} במפה.''' ב[[תוספות/{{כאן}}#|תוס']] כתב דבחנם פרש"י משום נקיות דר"צ כהן הי' והי' אוכל על טהרת תרומה כו' ואפי' פחות מכביצה מקבל טומאה ועפ"י. ובשער המלך {{ממ|[[שער המלך/ברכות/ו|פ"ו מברכות]]}} כתב לדעת רש"י דאף אי פחות מכביצה מקבל טומאה מדרבנן לא הצריכו בחולין נט"י כיון שאינו רק מפני סרך תרומה ולזה כתבו התוס' דר"צ כהן הי' ואכל על טהרת תרומה והו"ל כתרומה כו' ע"ש. ולכאורה י"ל לרש"י דאף שר"צ הי' כהן ואוכל על טהרת תרומה ל"צ נט"י. דהא דפחות מכביצה מקבל טומאה מדרבנן הוא כשמקבל מטומאה דאורייתא. ולא מסתם ידים שהוא רק שניות מד"ס מגזירת י"ח דבר כמובא בתוס'. והו"ל תרי דרבנן דהיינו מצד המטמא ומצד המקבל הטומאה שהוא פחות מכביצה ותרי דרבנן קיל יותר. ועי' במגילה {{ממ|[[תוספות/מגילה/יט/ב#ור"י|דף י"ט ע"ב]]}} בתוד"ה ור"י מכשיר. ולזה כתב דהוא רק משום נקיות. וקצת יש לדקדק וכי לא הי' לר"צ מים לנקות ידיו. ואולי מדאיתא בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/קו/א|דף ק"ו ע"א]]}} הנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח. הרי דבמקום דא"צ אין ראוי ליטול ידיו. ואף דבנוטל משום נקיות מותר עי' ש"ע א"ח [[שולחן ערוך/אורח חיים/קנח#ה|סי' קנ"ח ס"ה]]. י"ל דניחא לי' יותר במפה דמוכח שהוא מפני נקיות בעלמא כיון דבאוכל חולין על טהרת תרומה ל"מ מפה כמ"ש ה[[פני יהושע/{{כאן}}#|פני יהושע]]. משא"כ כשיטיל ידיו יש מקום לטעות שעושה מפני חיוב כנ"ל:<br />
<br />
<br />
'''{{עוגן1|ולא}} בירך אחריו.''' ביומא {{ממ|[[תוספת יום הכיפורים/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} כתב בתוספת יום הכיפורים דהוצרך ר"י בעל התוס' להוכיח דהלכה כר"מ כדי דלא נפסוק כמעשה רב דר"צ ול"ק על ריו"ח גופי' אמאי שביק ר"י ועביד כר"מ. ומשום דבפ"ז דברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מה/א|מה.]]}} יש סת"מ עד כמה מזמנין עד כזית ולא קתני דר"מ ע"ש.<br />
<br />
והנה בר"ה {{ממ|[[תוספות/ראש השנה/לג/א|ריש דף ל"ג]]}} כ' התוס' בשם ר"ת אף דסת"מ כר"י הלכה כר' יוסי דנימוקו עמו ומעשה רב דעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/בבלי/עירובין/צו/א|דף צ"ו ע"א]]}} מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין כו' ע"ש. הרי דלר"ת דחינן סת"מ מקמי כללא דמעשה רב. וזהו היפך מ"ש בתוספת יום הכיפורים בשיטת ר"י. ועי' ביד מלאכי {{ממ|[[יד מלאכי/תכג|סי' תכ"ג]]}} ואכמ"ל. ובברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מט/ב|דף מ"ט ע"ב]]}} אמרי' למימרא דר"מ חשוב לי' כזית ור"י כביצה והא איפכא שמעינן להו דתנן וכן מי שיצא מירושלים כו' אריו"ח מוחלפת השיטה אביי אמר לעולם לא תיפוך הכא בקראי פליגי ר"מ סבר ואכלת זו אכילה כו' ואכילה בכזית ור"י ואכלת ושבעת אכילה שיש בה שביעה ואיזו זו כביצה כו'.<br />
<br />
והנה למ"ש המשל"מ [[משנה למלך /חמץ ומצה/ג#|פ"ג מחמץ]] מהרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג {{ממ|}} דלריו"ח דסובר חצי שיעור אסור מה"ת סובר דסתם אכילה הוא בכ"ש והלכתא אפיקתי' לעונשין לכזית דוקא כו' והובא בגנת ורדים {{ממ|[[גינת ורדים/מה|כלל מ"ה]]}} ע"ש. ולפ"ז י"ל דלא מצי ריו"ח למימר בטעמי' דר"מ דואכלת דקרא מיירי בכזית משום דסתם אכילה בכזית. כיון דאליבי' סתם אכילה בכ"ש. אך אי נתלי איסורא דח"ש מה"ת משום דסתם אכילה בכ"ש. א"כ יהא מוכח דאביי דמוקי לדר"מ דאכילה דקרא בגזית יפלוג אדריו"ח בהא דח"ש והי' ראוי לפסוק כאביי דבתרא הוא נגד ריו"ח. וע"כ צ"ל כמ"ש בגנת ורדים דגם לריו"ח סתם אכילה בכזית. וגם מוכח כן מדאריו"ח בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/מח/א|דף מ"ח]]}} דאינו מוציא רבים י"ח עד שיאכל כזית דגן [וכדהובא הכא בתוס'] וכתבו התוס' [[תוספות/ברכות/מח/א#|שם]] דהוא כדי שיוכל לומר שאכלנו משלו [ומה שקשה מזה על ראייתם דהכא עי' בתוספת יום הכיפורים שם] ואי לריו"ח סתם אכילה גם כ"ש ל"ל כזית. ובמ"ש התוס' וההיא דירושלמי הוי זית שלם ואכלו עם הגרעין דהוי בריה. לכאורה אינו מובן דא"כ מאי קאמר שגרעינתו ממעטתו [ומ"ש בסמוך דזית קטן הוי. כבר כתב בהגהת הרש"ש ביומא {{ממ|[[רש"ש/יומא/עט/א|דף ע"ט]]}} דכוונתם על בינוני ע"ש]. והנראה דהכוונה אף שאכל גם הגרעין וביחד הוא שיעור שלם. מ"מ הגרעין אינו כפרי לברך עליו על פרי העץ עי' מג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רב#ז|סי' ר"ב סק"ז]]}} שיטת הרשב"א. ולהכי צריך לטעם דבריה כיון שעכ"פ אכלו כולו. ובמ"ש התוס' דבמשהו מברך לפניו ולא בסוף. הקשה הפני יהושע בברכות {{ממ|[[פני יהושע/ברכות/לט/א|ריש דף ל"ט]]}} מנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/נב/א|דף נ"ב]]}} דאוקי מתני' דיש שטעון ברכה לפניו ולא לאחריו לאתויי ירקא כו' והו"ל לאוקמה בכל ברכות הנהנין דאוכל פחות מכשיעור כו' ולהר"י שהביאו בתוס' שהיא גם שיטת הראב"ד דלעולם מברך לאחריו בפחות מכשיעור בורא נ"ר ניחא ע"ש. וכבר קדמו להק' כן בבעל המאור ר"פ כיצד מברכין {{ממ|}} ותי' דמתני' במיני מאכל ומשקה קתני כאלו אמר כל מין ומין הטעון ברכה כו' להכי דייקי עלה בגמ'. וכ"כ בהשגת הראב"ד על בעה"מ שם וכתב דוק ותשכח גבי פאה ומעשרות הכי ע"ש. מזה נראה דהראב"ד סובר כהרי"ף דאפחות מכשיעור לא מברך כלל לאחריו. וכבר כתב הש"ך בח"מ [[ש"ך/חושן משפט/לט#ב|סי' ל"ט סק"ב]] דיש תרי ראב"ד ואכמ"ל. ובמה שצדדו התוס' לברך על שתי' דכזית יין לאחריו לר"מ ושוב כתבו דמודה ר"מ בשתי' דבעי כביצה מדדרשי' שתי' מושבעת דל"ה שביעה בפחות מזה.<br />
<br />
והנלענ"ד בטעם סברתם הקודמת גם כשנימא דאינו שביעה כלל בכזית [עי' בתוספת יום הכיפורים ביומא [[תוספת יום הכיפורים/עט/א|דף ע"ט]]]. והוא דהפני יהושע בברכות {{ממ|[[פני יהושע/ברכות/מט/א|דף מ"ט]]}} בתוד"ה ר"מ. הק' דלמ"ש דמה"ת בעינן שביעה גמורה בשלמא למ"ד בכביצה י"ל כיון דזה שביעה קצת אסמכוהו אקרא דושבעת. אך מאי דאמר דמ"ד בכזית דר"ש ושבעת זו שתי' ולכן בכזית אכילה סגי דסתם אכילה בכזית תיקשי שתי' מאן דכר שמי' ומאי דוחקא לפרש כן דלפ"ז פליגי ר"מ ור"י בתרתי דפליגי בשיעור אכילה ופליגי נמי בשתי' בפשיטות הל"ל דמ"ד בכזית לית לי' האי אסמכתא כלל ודריש ושבעת כפשוטו דבעינן שביעה גמורה אלא דרבנן החמירו אף בכזית כיון דסתם אכילה בכזית כו' ע"ש. ולכאורה י"ל ע"ד מ"ש הט"ז ביור"ד [[ט"ז/יורה דעה/קיז|סי' קי"ז]] דביש היתר מפורש מה"ת אין כח לחכמים לאסור. וא"כ הכא אף דאי ושבעת מתפרש על שביעה גמורה מ"מ מצו חכמים לחייבו על שביעה קצת דכביצה ואינו כ"כ נגד התורה אחרי שעכ"פ שייך בכביצה קצת שביעה. אבל בכזית דליכא שביעה כלל מה שחייבוהו חכמים הוא נגד ושבעת דכתיב אי קאי ושבעת על ואכלת דכתיב קודם. אמת שכתב החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/קט|חיו"ד סי' ק"ט]]}} בהא דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו וחכמים אסרו כבישה וצליה דזה לא חשיב נגד ד"ת כיון דלא כתיב כבוש וצלי תאכלוהו ובשל אל תאכלוהו והשתא דכתיב לא תבשל וכבישה וצליה לא דברה בה התורה מצו חכמים לאוסרו ע"ש. וה"נ הא לא כתיב דבאינו שבע א"צ לברך ואפ"ל דמה שחייבה תורה לברך על שביעה אינו כמפורש דבלא שבע לא יברך ומצו חכמים לחייבו והוי ככבוש וצלי בבב"ח דאסרו רבנן אף דהתורה כתבה רק בישול. אף בח"ס גופי' {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/עג|ס"ס ע"ג]]}} כתב דהא דאסרו בשר עוף בחלב אף דהתורה התירה בפירוש גדי ולא עוף היינו משום דפשטי' דקרא לא איירי באכילה אלא בבישול ובישול עוף בחלב באמת לא נאסר מדרבנן ואין כח בידם לאוסרו ע"ש. וא"י חילוק נכון בין זה לכבישה וצלי דנימא נמי גדי אסרה ועוף לא דברה בו תורה ויהא יכולת לחכמים לאוסרו [ועי' בחולין [[בבלי/חולין/קיג/ב|דף קי"ג ע"ב]]]. ומשמע קצת דגם כה"ג חשיב נגד המפורש בתורה וצע"ק. וא"כ ה"נ כשנימא דושבעת אאכילה קאי לא היו יכולים חכמים לחייבו בכזית שא"ב שביעה כלל. אבל כשדרשינן ושבעת על שתי' ולא הוזכר שביעה גבי אכילה שפיר מצו רבנן להצריכו לברך על כזית. וזה ל"ק כיון דלא הוזכר שביעה גבי אכילה יתחייב מה"ת באכל כזית. די"ל דמהא דלא חייבה תורה לברך רק באופן כשישתה אחר אכילתו והיינו אם תאב לשתות וכמ"ש בא"ז הגדול הלכות סעודה {{ממ|[[אור זרוע/הלכות שעודה/רא|סי' ר"א]]}} דבא"צ לא אמרה תורה שישתה אלא לתאבון ע"ש. עכ"פ חזינן דלא חייבה תורה לברך אלא כשנתמלא רצונו במזונו כדרך בני אדם. מובן מסברא דכשרעב עדיין וליכא גם שביעה קצת בכזית ל"צ לברך מה"ת. ומ"מ כיון דאינו מפורש בתורה רק מסברא ידעינן שאינו חייב מה"ת תו מצו חכמים לחייבו משא"כ אי הוי קאי ושבעת על האכילה. ושפיר צריך לר"מ דמחייבו בכזית מדרבנן לדרוש ושבעת על שתי'. אך על שתי' יש פנים לכאן ולכאן די"ל אף דדרשינן ושבעת על שתי' מ"מ כיון דאינו בפשטות דקרא דלא הוזכר שתי' בהדיא בקרא מצו רבנן לחייבו גם בשתי' דכזית. או כיון דעכ"פ נדרש ושבעת על שתי' אין לחייבו בכזית נגד ד"ת וצריך עכ"פ בכביצה דהוא שביעה קצת כנ"ל לכאורה. ומה שיש לדבר בהא דבסמוך אם בא להחמיר ע"ע מחמיר כו'. עמ"ש הפני יהושע בברכות {{ממ|[[תוספות/ברכות/טו/א#מעשה|דף ט"ו ע"א]]}} בתוד"ה מעשה בר"ג ואכמ"ל:<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>מכון דעת מבינים