עמק סוכות/סוכה/טז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טז. באדיבות מכון דעת מבינים)
 
(סוף העמוד ועולה לע"ב)
 
שורה 5: שורה 5:




'''{{עוגן1|תניא}} כוותי' דר"א כו'.''' ב[[רבנו חננאל/{{כאן}}#|פי' ר"ח]] כתב ואע"ג דתניא כוותי' כו' לא דייקי מתני' כוותי'. וכבר נדפס בגליון דאינו מובן למה לא דייק מתני' כוותי' ע"ש. ולכאורה י"ל דר"א נקיט בבלאי כלים פסולה דמשמע גם בדיעבד גזור רבנן [עי' פרש"י [[רש"י/סוכה/טו/ב|סוף דף הקודם]]] ובברייתא נקיט מחצלת כו' שיריה אע"פ שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן. ולעיל {{ממ|[[בבלי/סוכה/|דף י"ב]]}} בהא דחבילי קש דקתני אין מסככין קאמר הש"ס דמשמע לכתחילה הוא דאין מסככין. ואף שהתוס' לא גרסו הכי. ר"ח שם גריס כן ונימא רזה כוונת ר"ח דלא דייקי מתני' כוותי'. אך אכתי אינו מובן וכי ר"ח יחלוק על הגמרא וצ"ע.
'''{{עוגן1|תניא}} כוותי' דר"א כו'.''' ב[[רבנו חננאל/{{כאן}}#|פי' ר"ח]] כתב ואע"ג דתניא כוותי' כו' לא דייקי מתני' כוותי'. וכבר נדפס בגליון דאינו מובן למה לא דייק מתני' כוותי' ע"ש. ולכאורה י"ל דר"א נקיט בבלאי כלים פסולה דמשמע גם בדיעבד גזור רבנן [עי' פרש"י [[רש"י/סוכה/טו/ב|סוף דף הקודם]]] ובברייתא נקיט מחצלת כו' שיריה אע"פ שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן. ולעיל {{ממ|[[בבלי/סוכה/יב/א#סוף|דף י"ב]]}} בהא דחבילי קש דקתני אין מסככין קאמר הש"ס דמשמע לכתחילה הוא דאין מסככין. ואף שהתוס' לא גרסו הכי. ר"ח שם גריס כן ונימא רזה כוונת ר"ח דלא דייקי מתני' כוותי'. אך אכתי אינו מובן וכי ר"ח יחלוק על הגמרא וצ"ע.


{{עוגן1|והנ"ל}} בטעם שינוי לשון הברייתא דלא נקיט פסולה. דהפרי מגדים {{ממ|במשבצות [[פרי מגדים - משבצות זהב/תרכט#|ריש סי' תרכ"ט]]}} הביא דראוי למדרס אין לפסול מה"ת רק מדרבנן. ושם ב[[פרי מגדים - משבצות זהב/תרכט#ה|סק"ה]] כתב די"ל דבשלחן וכדומה פשוטי כלי עץ דרבנן שנשבר י"ל דהוי גזירת לגזירה ומסככין בו מ"ש. ועפ"ז הי' אפ"ל בקושיית ה[[תוספות חדשים/סוכה/א|תוס' חדשים]] ו[[תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/א#ח|תוס' רע"ק]] על ה[[תוספות יום טוב/סוכה/א#בארוכות|תוי"ט]] שכתב בארוכות המטה מקבלים טומאה מוקי בגמ' בארוכה וב' כרעים. דהרי הגמ' לא אמר כן אלא לדחות סייעתא דלר"א ולהאמת דקיי"ל סככה בבלאי כלים פסולה גם בכרע א' פסול לסכך ע"ש. ולהפרמ"ג אפ"ל שאני בלאי כלים דקודם הי' פסול תורה משא"כ במטה דהוא מטומאת מדרס [עי' בתוד"ה ומטהרת] דגם בעת שהי' ראוי למדרס הי' רק פסול דרבנן. ממילא בנשבר כרע א' שאינו ראוי עכשיו מותר לסכך בו וע"כ בארוכה וב' כרעים.
{{עוגן1|והנ"ל}} בטעם שינוי לשון הברייתא דלא נקיט פסולה. דהפרי מגדים {{ממ|במשבצות [[פרי מגדים - משבצות זהב/תרכט#|ריש סי' תרכ"ט]]}} הביא דראוי למדרס אין לפסול מה"ת רק מדרבנן. ושם ב[[פרי מגדים - משבצות זהב/תרכט#ה|סק"ה]] כתב די"ל דבשלחן וכדומה פשוטי כלי עץ דרבנן שנשבר י"ל דהוי גזירת לגזירה ומסככין בו מ"ש. ועפ"ז הי' אפ"ל בקושיית ה[[תוספות חדשים/סוכה/א|תוס' חדשים]] ו[[תוספות רבי עקיבא איגר/סוכה/א#ח|תוס' רע"ק]] על ה[[תוספות יום טוב/סוכה/א#בארוכות|תוי"ט]] שכתב בארוכות המטה מקבלים טומאה מוקי בגמ' בארוכה וב' כרעים. דהרי הגמ' לא אמר כן אלא לדחות סייעתא דלר"א ולהאמת דקיי"ל סככה בבלאי כלים פסולה גם בכרע א' פסול לסכך ע"ש. ולהפרמ"ג אפ"ל שאני בלאי כלים דקודם הי' פסול תורה משא"כ במטה דהוא מטומאת מדרס [עי' בתוד"ה ומטהרת] דגם בעת שהי' ראוי למדרס הי' רק פסול דרבנן. ממילא בנשבר כרע א' שאינו ראוי עכשיו מותר לסכך בו וע"כ בארוכה וב' כרעים.

גרסה אחרונה מ־00:48, 11 באפריל 2021

עמק סוכות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף ט"ז ע"א

וחכ"א מטמאת אברים ומטהרת אברים. ק"ק דבר"פ ט"ז דכלים תנן כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משלחן הכפול כו'. ומשום דאכתי חזו למילתייהו. וה"ל לחשוב גם מטה ואליבא דחכמים וכדמוקי בארוכה וב' כרעים כו' דנמי אכתי חזי. וי"ל דהא במטה חולק ר"א ובפלוגתא לא קמיירי. ופשוט דבשלחן ואידך דחשיב שם יודה ר"א דמטמא ומטהר אברים דעדיפי ממטה משום דחזו למילתייהו בלא שום תיקון וכדמוכח בפסחים (דף ק"ט ע"ב) דאמרי' שלחן דמקדש של פרקים הוי דאל"כ א"א להטבילו ואי לר"א שלחן כמטה אכתי תקשי לר"א איך מטבילין אותו אברים וע"כ דשלחן שאני ממטה:


תניא כוותי' דר"א כו'. בפי' ר"ח כתב ואע"ג דתניא כוותי' כו' לא דייקי מתני' כוותי'. וכבר נדפס בגליון דאינו מובן למה לא דייק מתני' כוותי' ע"ש. ולכאורה י"ל דר"א נקיט בבלאי כלים פסולה דמשמע גם בדיעבד גזור רבנן [עי' פרש"י סוף דף הקודם] ובברייתא נקיט מחצלת כו' שיריה אע"פ שנפחתו מכשיעורה אין מסככין בהן. ולעיל (דף י"ב) בהא דחבילי קש דקתני אין מסככין קאמר הש"ס דמשמע לכתחילה הוא דאין מסככין. ואף שהתוס' לא גרסו הכי. ר"ח שם גריס כן ונימא רזה כוונת ר"ח דלא דייקי מתני' כוותי'. אך אכתי אינו מובן וכי ר"ח יחלוק על הגמרא וצ"ע.

והנ"ל בטעם שינוי לשון הברייתא דלא נקיט פסולה. דהפרי מגדים (במשבצות ריש סי' תרכ"ט) הביא דראוי למדרס אין לפסול מה"ת רק מדרבנן. ושם בסק"ה כתב די"ל דבשלחן וכדומה פשוטי כלי עץ דרבנן שנשבר י"ל דהוי גזירת לגזירה ומסככין בו מ"ש. ועפ"ז הי' אפ"ל בקושיית התוס' חדשים ותוס' רע"ק על התוי"ט שכתב בארוכות המטה מקבלים טומאה מוקי בגמ' בארוכה וב' כרעים. דהרי הגמ' לא אמר כן אלא לדחות סייעתא דלר"א ולהאמת דקיי"ל סככה בבלאי כלים פסולה גם בכרע א' פסול לסכך ע"ש. ולהפרמ"ג אפ"ל שאני בלאי כלים דקודם הי' פסול תורה משא"כ במטה דהוא מטומאת מדרס [עי' בתוד"ה ומטהרת] דגם בעת שהי' ראוי למדרס הי' רק פסול דרבנן. ממילא בנשבר כרע א' שאינו ראוי עכשיו מותר לסכך בו וע"כ בארוכה וב' כרעים.

אך צ"ע על הפרמ"ג דהרי בברייתא דמחצלת שיריה שנפחת מכשיעורה דאין מסככין בה. הוי תיובתא דהפרמ"ג דהרי הכא גם כשהי' ראוי לא הי' רק טומאת מדרס מה"ת עי' רמב"ם ר"פ כ"ג מכלים. ומ"מ אין מסככין אף משנפחת משיעורו דהוי כשברי פשוטי כלי עץ וש"מ דגם כה"ג גזרי' שלא לסכך בהו. אמנם זה י"ל דאף דבבלאי כלים דהי' קודם פסול תורה גזרו לפסול גם בדיעבד אבל היכא דגם מקודם לא הי' רק פסול דרבנן, סגי כשנגזור על לכתחילה שלא לסכך בו ולא לפסול גם בדיעבד ולכן לא נקיט בברייתא דמחצלת פסילה. ומ"מ ראי' לר"א דאי בבלאי כלים אינו פסול ראוי בהא דמחצלת לסכך גם לכתחילה כנ"ל לכאורה:


המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ ג"ט פסולה. עמ"ש הפני יהושע דגוד אחית לא נאמר במחיצה תלויה רק בהא דפי תקרה יורד וסותם ושם לא חיישינן לבקיעת גדיים והביא דמירושלמי דשמעתין משמע דמחיצה תלויה ופי תקרה ענין אחד הם ע"ש. ועי' בעירובין (סוף דף פ"ו) בתוד"ה גזוזטרא דאין פי תקרה כשמלאה פגימות וגם הביאו מפרש"י דלא נאמר פי תקרה כו' אא"כ יש בעובי התקרה טפח ע"ש. לפ"ז הי' אפ"ל דגם במחיצה תלויה יהא שייך גוד אחית והא דפסולה בגבוה מהארץ ג"ט. יהא מיירי במחיצה דמלאה פגימות או כשאין בעובי המחיצה טפח. ועיקר דברי הפני יהושע נראה כן מהתוס' בעירובין שם ד"ה קורה. ויותר מבואר בריטב"א שם דפי תקרה יורד וסותם לחוד וענין מחיצה תלויה לחוד כו' יעו"ש:


מלמטה למעלה אם גבוה י"ט כשרה. בטור (סי' תר"ל) כתב ובלבד שיהא מכוון כנגדן ואפי' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדו כשרה וכ"מ בש"ע שם. ויש לעיין במ"ש הריטב"א הכא דצריך שיהיו מכוונות כנגד הסכך. ולא מסיק הרבותא שמסיק הטור. ולכאורה הי' אפ"ל דבעירובין (ריש דף ט') מפרש ר' אשי הא דהיתה קורתו משוכה או תלויה פחות מג' א"צ להביא קורה אחרת דהיינו משוכה והיא תלויה כגון שנעץ שתי יתידות עקומות כו' מ"ד או לבוד אמרי' או חבוט אמרי' לבוד וחבוט לא אמרי' קמ"ל ע"ש הרי דהוי ס"ד לומר כן. וא"כ למאי דאמרי' בסמוך (ע"ב) לענין מחיצה תלויה דא"א למילף סוכה דאורייתא מעירובי חצרות דרבנן. ה"נ י"ל אף דלרב אשי אמרי' חבוט ולבוד ביחד לענין קורה דמבי' שהוא ענין דרבנן. אפשר לענין סוכה דאורייתא לא אמרי' כלל גוד אסיק [כמ"ש הריטב"א והפנ"י] ולבוד ביחד. וכן למ"ש הפנ"י דלהר"ן בשיטת הרי"ף דבסוכה לא אמרי' גוד אסיק והכא אינו מטעם גוד אסיק אלא דאמרינן חבוט רמי דהוי כאלו הסכך מונח על הדפנות ממש כדמשמע בפ' הישן ע"ש. חבוט ולבוד ביחד לא אמרי' בסוכה דאורייתא כיון דלא מצינו כן אין למילף מקורה דמבוי כנזכר. ואולי ה"ט דהריטב"א דלא מסיק רבותא דהטור וצ"ע:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף