עמק סוכות/סוכה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:11, 11 ביולי 2021 מאת דוד הנופל (שיחה | תרומות) (עריכה וחלוקה לקטעים לכבוד לימוד הדף היומי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמק סוכות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ד' ע"ב

א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא. וכתב בהגהת מצפה איתן דמשמע דחזר אביי וסבר כרבא דבעינן מחיצות הניכרות, והקשה מעירובין (דף פ"ט ע"א) דמשמע דסבר אביי כשמואל במחיצות שאין ניכרות דגג הבית דאמרינן גוד אסיק כו' והביא מהתוס' דבמחיצות שבת החמירו מבסוכה כו'. ותי' שלא כתבו כן רק לגבי מחיצות דאורייתא כו'. אבל ברשויות דגג דרק איסור דרבנן מחמרינן טפי בסוכה דהוי מצות עשה מן התורה ע"ש.

וצ"ע דבעירובין שם חשיב כגוונא דעמוד דהכא מחיצות ניכרות וכדאמרינן במחיצות ניכרות כולי עלמא לא פליגי ופרש"י כגון שאין הבתים מחוברין ויש אויר ביניהם ומחיצות הבתים נראין לעומדים על הגג כשמסתכלין תחת רגליהן לכולי עלמא אמרינן גוד אסיק דדמי לעמוד ברשות הרבים דהוי רשות היחיד משום גוד אסיק, כי פליגי באין ניכרות שהגגין מחוברין יחד כו' ע"ש. וא"כ איך חיבר הא דהכא להא דהתם ולהקשות רק מאביי דסבר כשמואל והלא בגוונא דהכא גם רב מודה דאמרינן גוד אסיק. וגם לענין דאורייתא דודאי חייב הזורק מהעמוד שהוא רשות היחיד על ידי גוד אסיק לרשות הרבים כמו מרשות היחיד דמחיצות גמורות ועי' בשבת (דף ו' ע"ב) ברש"י ד"ה קמ"ל גמורה. וע"כ צ"ל כמו שכתב אחר כך מהר"ן דאף־על־גב דלענין שבת אמרינן גוד אסיק, בסוכה בעינן מחיצות ניכרות כעין דירה ע"ש.

ועל־כל־פנים ריש דבריו תמוהים. ולדמות עמוד אף שניכר המחיצה לעומד עליו, לגגי הבית המחוברין אף־על־גב שאינו ניכר ומשום דניכרות בבית, עי' הכא בתוד"ה אבל, זהו דוחק ועי' בפני יהושע:


או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת תיקו. כתב הרא"ש (סימן ו) דעבדינן לחומרא כרבנן דפסלי בזו ובזו ואליבא דרב נחמן ולכן השמיטה הרי"ף והביא מרב שרירא גאון דלא גריס האיבעיא אלא דרב נחמן אמר דפליגי באמצע ובשפת הגג דברי הכל כשרה וכן פסק הרמב"ם (פ"ד מסוכה הל' י"א) דבשפת הגג כשרה ע"ש.

ולכאורה אפשר לקיים פסק הרמב"ם גם לגירסתינו על־פי מה שכתב הפני יהושע דלפירש"י במסכת עירובין דלא בעינן שיעורא להא דפי תקרה הרי הכא דעל כרחך אי אפשר להניח הסכך על הדיומדין רק על ידי שמניח קנה מדיומד לדיומד להניח הסכך עליהן וא"כ אותן הקנים הוי פי תקרה דמהני מדאורייתא אלא מדרבנן לא אמרינן פי תקרה בארבע דפנות כו' ע"ש [ועמ"ש לקמן דף י"ח ריש ע"ב]. וכיון דהאיבעיא היא בענין דרבנן לכך נקיט הרמב"ם לקולא. ומהשמטת הרי"ף דנראה דפסק לחומרא, תיתי כשי' התוס' בעירובין [שהובא הכא בפני יהושע] דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא בתקרה דד' טפחים. ולפ"ז אין מקום להכשיר אלא על ידי גוד אסיק ואם כן הוא בעיא בשל תורה דאזלינן לחומרא.

ולמ"ש בקרבן נתנאל פ"ק דביצה (סי' כ"ד) בדעת הרי"ף ורא"ש דאם מסיק הש"ס בתיקו כוונתם שישאר ספק איסור ולכן פסקו לחומרא אף באיסור דרבנן והובא בעין זוכר להגאון חיד"א בסוף ספרו. לפי זה אתי שפיר פסק הרי"ף גם אי יסבור כרש"י דלא צריך שיעור לפי תקרה אף דאם כן הוי תיקו בדרבנן.

אך הגאון חיד"א השיב על הקרבן נתנאל מכמה דוכתי דלא משמע הכי. ואולי היה אפשר לומר כן בדרבנן בספק דאתחזק איסורא, דגם להסוברין דספיקא דרבנן לקולא גם באתחזק איסורא עי' בפלתי סי' ק"י בבית הספק, מכל מקום בתיקו מחמיר גם בדרבנן על כל פנים היכא דהוא נגד חזקה. והכא הא דמחוייב לישב בסוכה כשרה חשיב כמו אתחזק איסורא ועל כן נחמיר בזה אף שהספק הוא בענין דרבנן. וגם זה צ"ע. ועמ"ש לקמן (דף מ"ו ע"ב) בד"ה אריו"ח.

ודע דלפי מה שכתבנו מהפני יהושע דמן התורה מתכשר על ידי פי תקרה ופלוגתתן רק לענין דרבנן, לפי זה הא דאמרינן בסמוך דפליגי גם בעל שפת הגג ודנקטו באמצע הגג להודיעך כחו דרבי יעקב דאפילו באמצע הגג מכשיר, לא תיתי למה שכתב הצל"ח בריש פ"ק דביצה (ב: ברד"ה דהתירא) דרק בשל תורה עדיף כחא דהיתרא ובדרבנן דספיקו לקולא להיפך כחא דאיסורא עדיף דאם לא הודיענו דאסור היינו מקילים בספק ע"ש. דלפ"ז אדרבה הו"ל לפלוגי בעל שפת הגג לאשמועינן דאפילו בשפת הגג אסרי רבנן מדרבנן דאי לא אשמועינן זה נקל בספק ונימא דבכהאי גוונא כשר גם לרבנן ואין להאריך בזה:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף