עונג שבת/סעודות ועונג שבת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:03, 26 באוקטובר 2021 מאת Sije (שיחה | תרומות) (המשך יבוא בל''נ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט כללי עליון הקודם והבא

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה
דיני סעודות ועונג שבת ובו יא סעיפים

א מאן דגרע מעונג שבת כאלו גזיל לשכינתא. ותיובתא מאי ניהו והשיב הגזילה אשר גזל להתעסק בתורה במצות עשה ובמצות לא תעשה: (תיקונים תיקון כ"א)

ב באמצע דהיכל רביעי אית רוחא חדא דאקרי נגע. ומההוא נגע נפקא רוחא אחרא דאתקרי נג"ע צרע"ת איהו קיימא תדיר לסאבא לכל אינון מאריהון דלישנא בישא יתיר על כל מה דמסאבין ליה והאי נגע עילאה הוא ממונה על פתורא דשבתא וכו' על ענג שבת: (זוהר פקודי ע' ת"פ):

ג סוד עונג שבת באכילה ושתייה כי המלאך הממונה על המאכל ביום שבת קודש הוא קודש והממונה על יום חול הוא חול וכשאדם מענג בשבת במאכל ובמשתה הוא מתעלה ע"י המלאך הקודש הממונה על המאכל וזהו סוד בקרב"ך קדוש וכשהוא יום חול הוא מתעלה ע"י מלאך חול הממונה עליו. (מגיד דף ד' ע"ג) (ע"ש סוד התעני'):

ד עשרה דברים צריך אדם למעבד בסעודתא. חד נטילת ידים. תניינא לתקנא שתי ככרות. תליתאה למיכל תלת סעודתין ולאוספא מחול על הקודש. רביעאה לאנהרא פתורא בשרגא כמה דאוקמוה שלחן בצפון ומנורה וכו'. חמישאה כוס דויכלו. שתיתאה למהוי על פתורה מילי דאורייתא. שביעאה לארכא על פתורא בגין דעניין ייתון על פתוריה. תמינאה נטילת ידים במים אחרוני'. תשיעאה ברכת המזון. עשיראה כוס דברכה: (זוהר פ' עקב עמוד תק"ך):

ה בלילא שבתא בעי בר נש לאטעמא מכלא בגין לאחזאה דהא סכת שלום מכולא אתכלילת ובלבד דלא יפגום מיכלא חדא ליומא ואית דאמרי תרין לתרין סעודתא אחרינן דיומין וכ"ש אי סליק יתיר ליומא ויוכל למטע' ממיכלא אחריני ולזעיר בתרי תבשיל סגי: (זוהר בראשי' עמוד ק"ל):

ו באתי לגני ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אומר בזכו' ב' דברים מתענגין ישראל לפני הקב"ה. בזכו' שבת ובזכו' מעשר. בזכו' שבת דכתיב אם תשיב משבת רגליך וכתיב בתריה אז תתענג על ה' טועמי' חיים זכו המכבדי' במיני מאכל ומשתה ומטעמי' וכו': (פסיקתא)

ז הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה של פרקי' פרקי' מהו לטלטל בשבת כך שנו חכמי' המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מה מחייב אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בית ומי שהוא בונה בשבת חייב א"ר יוסי ברבי חנינא אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לו בתחלה כשנתנה להם באלוש מנין וישבתו העם בשביעי ואת סבור לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך אלא לטובתך כיצד א"ר חייא בר אבא אתה מקדש השבת במאכל ובמשתה ובכסו' נקייה ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר מניין וקראת לשבת עונג וגו' מה כתיב אחריו אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך: (רבה)

ח ענג שבת בהיפוכ' נג"ע מאן דאית ליה ולא מקיים ליה אתהפיך

·
מעבר לתחילת הדף