ספר השרשים לרד"ק/א/אבב
|
< הקודם · הבא > |
אבב לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל (שיר השירים ו יא), הדגש לחסרון הבי"ת הכפולה, ופירושו בעצי הנחל. וכן עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף (איוב ח יב), פירוש בעוד שהגמא בעצו שעדיין אינו נקטף ייבש. ואין לתמוה שכנה הגמא בלשון עץ, ואף על פי שהוא ממין הדשא כי כל דבר שיעלה בקנה יקרא בלשון עץ. וכן הפשתה, וַֽתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ (יהושע ב א). וכן בדברי רבותינו ז"ל (חולין נח ע"א) קישות שהתליעה באביה אסורה, כלומר בעציה שלא נקטפה עדיין. אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ (ויקרא ב יד), בְּחֹדֶשׁ הָֽאָבִֽיב (שמות יג ד), השבולת עם הקנה שלה תקרא אביב על שם הקנה שהוא העץ וקרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, שאב משרש אָבָה ואלו שרשם אָבַב, ענינם אחד, כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי, ולפיכך יקרא גם הענף בן, בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף (בראשית מט ב), בָּנוֹת צָֽעֲדָה עֲלֵי־שֽׁוּר. ויש מפרשים באבי הנחל הפרי, והדגש לחסרון נו"ן, ושרשו אנב מלשון ארמי (דניאל ד ט) וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא, וכן בתרגום בחסרון נו"ן, תרגום פרי איבא.