Editing ספר השרשים לרד"ק/א/אבב

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''אבב'''}}   {{מנוקד|לִרְאוֹת בְּ'''אִבֵּי''' הַנָּחַל}} {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#יא|שיר השירים ו יא]]}}, הדגש לחסרון ה'''בי"ת''' הכפולה, ופירושו בעצי הנחל. וכן {{מנוקד|עֹדֶנּוּ בְ'''אִבּוֹ''' לֹא יִקָּטֵף}} {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ח#יב|איוב ח יב]]}}, פירוש בעוד שהגמא בעצו שעדיין אינו נקטף ייבש. ואין לתמוה שכנה הגמא בלשון עץ, ואף על פי שהוא ממין הדשא כי כל דבר שיעלה בקנה יקרא בלשון עץ. וכן הפשתה, {{מנוקד|וַֽתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ}} {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ב#א|יהושע ב א]]}}. וכן בדברי רבותינו ז"ל {{ממ|[[בבלי/חולין/נח/א|חולין נח ע"א]]}} קישות שהתליעה ב'''אביה''' אסורה, כלומר בעציה שלא נקטפה עדיין. {{מנוקד|'''אָבִיב''' קָלוּי בָּאֵשׁ}} {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ב#יד|ויקרא ב יד]]}}, {{מנוקד|בְּחֹדֶשׁ הָֽ'''אָבִֽיב'''}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ד|שמות יג ד]]}}, השבולת עם הקנה שלה תקרא אביב על שם הקנה שהוא העץ וקרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, שאב משרש {{מנוקד|'''אָבָה'''}} ואלו שרשם {{מנוקד|'''אָבַב'''}}, ענינם אחד, כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי, ולפיכך יקרא גם הענף בן, {{מנוקד|בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף}} {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#ב|בראשית מט ב]]}}, {{מנוקד|בָּנוֹת צָֽעֲדָה עֲלֵי־שֽׁוּר}}. ויש מפרשים ב'''אבי''' הנחל הפרי, והדגש לחסרון נו"ן, ושרשו '''אנב''' מלשון ארמי {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ד#ט|דניאל ד ט]]}} {{מנוקד|וְ'''אִנְבֵּהּ''' שַׂגִּיא}}, וכן בתרגום בחסרון נו"ן, תרגום פרי '''איבא'''.

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>