ספרא/ויקרא/דבורא דנדבה/פרק א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרק א

פרק א

א

ויקרא וידבר הקדים קריאה לדבור. הלא דין הוא נאמר כאן דבור ונאמר בסנה דבור מה דבור האמור בסנה הקדים קריאה לדבור אף דבור האמור כאן הקדים קריאה לדבור:

ב

לא אם אמרת בדיבור הסנה שהוא תחלה לדברות תאמר בדבור אהל מועד שאינו תחלה לדברות. דבור הר סיני יוכיח שאינו תחלה לדברות והקדים בו קריאה לדבור:

ג

לא אם אמרת בדבור הר סיני שהוא לכל ישראל תאמר בדבור אהל מועד שאינו לכל ישראל. הרי אתה דן מבנין אב לא דבור הסנה שהוא תחלה לדברות כהרי דבור הר סיני שאינו תחלה לדברות. ולא דבור הר סיני שהוא לכל ישראל כהרי דבור הסנה שאינו לכל ישראל:

ד

הצד השוה שבהן שהן דבור מפי קדש למשה והקדים קריאה לדבור. אף כל שהוא דבור מפי קדש למשה הקדים קריאה לדבור:

ה

אי מה להצד השוה שבהן שהן דבור באש מפי קדש למשה והקדים בהן קריאה לדבור אף כל שהוא דבור באש מפי קדש למשה נקדים קריאה לדבור יצא דבור אהל מועד שאינו באש. ת"ל ויקרא וידבר הקדים קריאה לדבור:

ו

יכול לא היה קריאה אלא לדבור זה בלבד ומנין לכל הדברות שבתורה. ת"ל מאהל מועד כל שהוא מאהל מועד נקדים בו קריאה לדבור:

ז

יכול לא היתה הקריאה אלא לדברות בלבד מנין אף לאמירות ולצוויין א"ר שמעון ת"ל דבר וידבר לרבות אף לאמירות ולצוויין:

ח

יכול אף להפסקות. ת"ל וידבר לדבור היתה קריאה ולא היתה קריאה להפסקות:

ט

ומה היו הפסקות משמשות ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים ק"ו. ומה אם מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוה"ק צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין על אחת כמה וכמה הדיוט מן הדיוט:

י

ומנין שכל הקריאות היו משה משה. ת"ל ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה. שאין ת"ל ויאמר. ומה ת"ל ויאמר מלמד שכל הקריאות היו משה משה:

יא

ומנין שעל כל קריאה היה אומר הנני. ת"ל ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני שאין ת"ל ויאמר (הנני) ומה ת"ל ויאמר הנני מלמד שעל כל קריאה וקריאה היה אומר הנני:

יב

משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל לשון חבה ולשון זירוז. דבר אחר משה משה הוא משה עד שלא נדבר עמו הוא "משה" משנדבר עמו:

· מעבר לתחילת הדף