עריכת הדף "
סדר משנה/עבודה זרה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''כיצד האומר לחבירו אעבוד כוכבים ומזלות וכו'.''' כתב מרן המסית שהסית וכו' וא"ת היכי קאמר שהלשון שאומר המסית הוא אעבוד שאינו אומר אליו תעבוד או נעבוד, ונ"ל שאומר אעבוד אני בתחלה ואתה אחרי או שאמר וכו' וכתב הפר"ח ולאו למימרא שצריך שיאמר כך בפירוש ואתה אחרי ואי לא לא מיקרי מסית, דהא בפרק ד' מיתות ס"ז תנן המסית זה הדיוט והמסית את הדיוט אומר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת כך שותה אלמא דכל שאומר דברים שמשמעותן הוא לשון הסתה מיקרי מסית אף שאינו אומר לו תעבוד ה"נ וכו', ולא זכיתי להבין קושיתו של מרן וממילא נסתר מחמתו גם הראיה שהביא הפר"ח והוא דנהי דיציבא מילתא דהמסית הוא אומר אעבוד אבל באמירה הזאת עדיין אינו מתחייב מיתה שאף אם היה בלשון הסתה עדיין היה פטור ממיתה דהא לא אתרו ביה, דאעפ"י שהמסית אינו צריך התראה וכמו שפסק רבינו פה אבל כוונת רבינו מבוארת דהיינו דא"צ התראה גמורה כשאר מחוייבי מיתות ב"ד אבל הא מיהא בעי התראה קצת והוא שיאמר לו המוסת היאך נניח את אלקינו שבשמים ונלך ונעבוד וכו' וגם המסית צריך לקבל קצת ההתראה שצריך שישיב לו תשובה ולומר כך היא חובתינו וכך יפה לנו וכן מורה לשונו בהלכות סנהדרין פרק י"א הלכה ה' שכתב המסית וכו' ומכמינין לו עדים ואינו צריך התראה כשאר הנהרגין וכו' פיו יפה דייק וגרס "כשאר הנהרגין" דמשמע דדוקא התראה גמורה וקבלה גמורה של התראה דהיינו שיתיר עצמו למיתה הוא דאינו צריך אבל התראה קצת וקצת קבלת ההתראה צריך (וענין קבלה גמורה את ההתראה באיזה אופן היא מבואר לקמן בהלכות סנהדרין פרק י"ב הלכה ב' שצריך דוקא שיתיר עצמו למיתה ואפילו אומר יודע אני לא הוי קבלת התראה עד שיאמר ע"מ כן אני עושה וזה אי אפשר גבי מסית שהרי אין מזכירין לו עונש מיתה כלל) וכן כתבו התוס' בסנהדרין דף ח' ע"ב בד"ה בעדה ועדים והתראה וכו' שכתבו והתראה נמי צריך במיסת אלא משום וכו' אין מתרין לו בפירוש אלא אומרים לו היאך נניח אבינו שבשמי' וכו' (ותיבת התראה כולל הן התראת המיתה והן קבלת המותרה את התראה שאף קבלתו היא בכלל ההתראה) וממילא צ"ל בפירושא של המשנה במה דקתני המסית את ההדיוט וכו' אמר לשנים הן עדיו ומביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו וכו' דהוא מיירי ג"כ דוקא בכהאי גוונא שאותן השנים או אחד מהן אומר לו היאך נניח את אלקינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים והוא גם הוא משיב להם כך היא חובתינו וכך יפה לנו, אבל אם היה שותק ומכ"ש כשהם לא אמרו כלל אותה מקצת ההתראה האמורה שהוא פטור ממיתה, שהרי לא היה כאן אפילו מקצת התראה ואף גם הוא לא קבל עליו קצת התראה (ולפיכך כל מסית אף לאחר שהתרו בו אותה קצת ההתראה והוא שתק אחר התראתם ולא אמר ולא מידי פטור ממיתה דההתראה לחוד לא מהני לחייבו אם לא שיקבלנה עליו) ומה דלא קתני כן ברישא בפירוש היינו משום דסמכה עצמה על הסיפא, וכן הוא ג"כ כוונת רבינו במ"ש שהמסית אומר אעבוד כוכבים ומזלות, אלך ואעבוד וכו' והיינו שאותן אנשים שאמר להם המסית הדברים האלה הרגישו בהמסית שכוונתו היא כדי להסיתם ולזה גם הם משיבים היאך נניח את אלקינו שבשמים וכו' והוא משיב כך היא חובתינו וכך יפה לנו וא"כ היה כאן קצת התראה וקצת קבלת התראה ולא הוצרך רבינו לבאר את כל זה פה שסמך עצמו על מ"ש בהלכה שלאחר זה, ומעתה נחזי אנן מאי קא קשיא ליה למרן וכי בשביל שאומר אעבוד ע"א הוא מסית דהא המסית צריך להסית אחרים והרי במאמרו זה לא הסית אחרים זה אינו דהרי אח"כ כשהוא אומר כך היא חובתינו וכו' אין לך הסתה יותר גדולה מזו שהרי הם מראים פנים באמירתם היאך נניח את אלקינו שבשמים וכו' כאילו גם הם היו מסכימים לדעתו המזוהמת לילך ולעבוד רק שעומד להם מנגד היאך נניח את אלקינו שבשמים וכו' ובתשובתו להם יחשוב שגם הם יסכימו עמו באמרו כך היא חובתינו וכך יפה לנו וכו' דהיינו שאומר להם טעם פגום למה היא כך חובתינו ויפה לנו (והמשנה הכחידה תחת לשונה כבוד אלהים הסתר דבר) וכוונתו בזה כדי שגם הם ילכו עמו לעבוד אלילים ולכן אומר לבסוף בלשון רבים, רק דה"א הואיל ובתחלה לא אמרו אלא בלשון יחיד אעבוד אף שאחר כך בנתינת טעמו כולל גם את השומעים עמו אבל כיון דעכ"פ אינו אומר בפירוש שהוא והם יעבדו אלילים אלא ירמזון מליו לזה לא יהיה נקרא מסית ואשמעי' רבינו דמיקרי מסית וממילא ליתא לראיית הפר"ח דהא אף שהוא העיז פניו ובפיו מילא לאמר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת וכו' הנה עדיין לא היה חייב מיתה (גם בלא"ה מכח שהוא עדיין מחוסר התראה וקבלת ההתראה) עד עת שיאמרו לו הניסתים היאך נניח את אלקינו שבשמים וכו' והוא ישיב להם כך היא חובתינו ובזה שפיר הוי מסית וצ"ע טובא על מרן, יציבא מלתא כי ראיתי להתוספות י"ט בסנהדרין פרק ז' משנה י' בד"ה מכמינין לו עדים וכו' שכתב ולא סגי בחד ואותו שאומר לו כיון שמקילין בהכמנה משא"כ בשאר מיתות ב"ד, ומשום ה"נ ביחיד צ"ל לו היאך נניח וכו' נראה מדבריו דבמסית לשנים אין צ"ל כלום דהיינו שאינן צ"ל לו היאך נניח את אלקינו וכו' שאינו צריך התראה כלל אפילו התראה קצת, ואשתמיטתיה לפי שעה דברי התוס' דסנהדרין דף ח' ע"ב בד"ה בעדה ועדים והתראה וכו' ודברי רבינו דמשם בארה דכל מסית צריך לפחות התראה קצת ושיקבל קצת ההתראה דהיינו שהם יאמרו לו היאך נניח את אלקינו וכו' והוא יאמר כך היא חובתינו וכו' וצ"ע על התי"ט ועיין עוד לקמן מה שהעירותי גם על קושית התי"ט, והדבר הקשה לענ"ד על רבינו מ"ש בספרו מנין המצות חלק הלאוין מנין כ"ו שהזהירנו מהתנבאות בשמה והוא שיאמר האל צונו לעבוד אותה או שהיא בעצמה צותה לעבדה ויעדה גמול והזהירה מעונש וכו' ודין מיתה על המתנבא בשמה והוא אמרו יתעלה ואשר ידבר בשם אלקים אחרים ומת הנביא ההוא וזאת המיתה בחנק וכו' ואני תמה דכיון שהוא מתנבא בשם השם יתברך או בשם הע"א לעבוד ע"א ההיא הרי הוא נביא מסית ודינו חרוץ בסקילה לא בחנק כמו שאמר, ונביא שניבא בשם ע"א שדינו בחנק הוא כשאינו מתנבא בשמה לעבדה אלא שמתנבא שצותה הע"א לעשות כך וכך או שלא לעשות אפילו כוון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור אם התרו בו התראה גמורה בפני שנים הרי מיתתו בחנק וכמו שפסק רבינו לקמן הלכה ו', אבל אם הוא מתנבא בשמה של ע"א לעבדה או שמתנבא בשם השם יתברך לעבוד ע"א הרי זה נביא מסית שדין מיתתו הוא בסקילה וכמו שביאר רבינו כן לעיל בהלכה הקודמת ופה בהלכה זו וגם הנביא ההוא אינו צריך התראה גמורה אלא די רק בהתראה קצת ובקבלת קצת את ההתראה כדין מסית גמור והדבר צ"ע טובא לענ"ד.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף