סדר הדורות/תולדות הגאון המחבר

תולדות הגאון המחבר ז"ל

מדעתי כי כל חובבי שם קדשו של רבינו הגאון המחבר ז"ל ישתוקקו לדעת תולדות ימי חייו וממי יבקשו הדבר הזה יותר ממני אשר הקדשתי מיטב שנותי ומבחר עתותי למענו, וביותר אשר גם אני מתושבי עיר מינסק, העיר אשר בה ישב הגאון הזה על כסא הרבנות ובה חלקת רבינו ספון, ויחזו להם כי בטח ידעתי את כל תולדות ימי חייו, ע"כ לא אניח את עטי מבין אצבעותי עד כי אדבר בזה דברים אחדים.

באמת דרשתי וחקרתי היטב תמיד אחרי ידיעת תולדותיו, וכלתה נפשי לאספם יחד בחוברת, אבל עלה חרס בידי, כי פסקה הידיעה ונתק החבל מכל אשר על אודותיו גם בקריתנו, בין כל ישישי עירנו במשך שלשים שנה האחרונות אשר אני זוכר היום, גם בין היותר מופלגים בזקנה שבימי נעוריהם היו קרובים לדור הגאון המחבר ז"ל, אשר מאז הייתי לאיש דרשתי וחקרתי מהם על דבר המחבר ותולדותיו, לא מצאתי גם אחד מכלם אשר יספר כי כזאת וכזאת דבר עליו איש מדור המחבר ז"ל אשר ידעו פנים אל פנים ופה אל פה דבר בו, לא מצאתי אחד מהם אשר ידע שמץ מנהו יותר מאשר ידענו אנחנו, כאילו אלפי שנים הפרידו ביניהם ושנות דור ודור הכחידו כל זכר לו, ואך שקר נחל לו הרב ר' שמשון בלאך ז"ל בהקדמתו לספר תולדות רש"י שכתב בשנת ת"ר: כי הבטיחוהו חכמי רבני מינסק אנשי עירו באיזה ידיעות מהגאון המחבר ז"ל; הבל המה ואין בהם שורש וענף, כי הרבנים המבטיחים שבסוף המאה הששית מהם היו עמנו ישיבה אחת בעולם ואיש לא ידע שמץ מנהו, וכאשר יתבאר לפנינו בהמשך ספור התולדה כי את אשר העלה ואשר הביא בשמם היניקוהו שקר ממעין אכזב וכל הדברים יפלו. ומה זה ועל מה זה באמת נפסקה הידיעה כל כך, לא ידעתי שחרה. הנה זה כשלשים ומאת שנה מאז נכבה נר ישראל, והזקנים אשר לקחתי עמם דברים בימי עלומי לפני שלשים שנה הלא היו רחוקים ממות הגאון המחבר ז"ל רק כעשרים או שלשים שנה, ויהיו נערים את בני דור הגאון המחבר, ומדוע זה לא שמעו ולא ידעו את פרשת דרכו וכל המוצאות אותו, פליאה דעת היא! ויותר יש להפליא כי לפי עוצם פרסומו ורב גדלו, מדוע לא בא זכרו בספרי המחברים בדור ההוא, לא מצינו כי בקשו תורה מפיהו ושאלו ממנו דבר ה' זו הלכה למעשה כחוק לישראל להביא את כל דבר הקשה אל גדולי הדור, הלא דבר הוא! גם הלא עינינו הרואות בהסכמת הגאון מו"ה חיים כהן ראפפארט אבד"ק סלוצק ולבוב לספר סדר הדורות, שנתן בשנת ת"צ בחיי הגאון המחבר ז"ל, כי יתארהו זקן ויושב בישיבה, אשר הדברים האלה יעידו ויגידו כי היו לו תלמידים אשר יצקו מים על ידו, והלא האריך ימים על כסא הרבנות פה מינסק לא פחות מן חמש ושלשים שנה משנת תע"א עד שנת תק"ו או תק"ז כאשר יבוא בהמשך דברינו, ובהמשך השנים הרבות האלה הדעת מחייבת כי היו לו תלמידים למאות, ואיככה לא נמצא כל זכרון מי היו מתלמידיו, גם לא נמצא זכר מאחד מתלמידיו שומעי לקחו מה שקבלו מתורת רבם בעל פה או בכתב, נשגבה לא נוכל לה! - גם בפנקס המדינה [הוא ביד ידידי ורעי הרב המפורסם מו"ה אליעזר ליפמן נ"י ראבינאוויץ שו"ב דפ"ק מינסק] בו בספר כתובים פרשת גדולת כל הועדים האסיפות ותקנות המדינה ותעצומות הערים ועניני הכלל, ובו זכר רב לכל גדולי הדורות ואנשי המעלה למאות, ולהמחבר אין ציון ואין זכרון בפנקס ההוא, לא נמצא שמו וזכרו באיזה ועד ואסיפה, ואין חתימת ידו באיזה תקנה מהתקנות ובכל ענין מהענינים הרבים אשר נקבצו באו בספר ההוא, הלא ישתאו הלא ישתוממו בני דור האחרון על זה?! - האמנם כי זה לא יפלא מה שלא נמצאו הסכמותיו לספרי המחברים בדורו ולא התכבדו בו לענוד כתבי תהלותיו ענק לצוארי ספריהם, כי אולי באמת רבים השכימו לפתחו לבקש הסכמתו ושבו ריקם, וכן תעידנה שתי הסכמותיו המובאות להלן כי הוא מצדו נמנע מלתת הסכמות, ועל כן לא מצאנוהו בפתחי שערים, אבל יתר החידות אשר חדתי לעמי: מדוע גם פה עירנו אין זכרון למעשה תקפו וגבורתו ודרכיו בקדש? מדוע לא בא זכרו בספרי המחברים בדורו בשאלות ותשובות ומשא ומתן של הלכה? מדוע לא נודע מי היה מתלמידיו? ואין אחד מהם אשר יזכירהו ויאמר דבר בשמו, ומדוע אין זכר לו בפנקס המדינה? אין פתרונים לאלה! אם כה ואם כה אין מוצאות לספורי תולדותיו ואין מעינות ומקורים לשאוב מהם ידיעת הליכות ימי חייו, אך בדרך כלל מסורת היא בעירנו איש מפי איש, כי היה איש מופת, ומספרים ממנו מעשי נסים ונפלאות גדולות, אבל להעלות על ספר אין לקלוט מהספורים ההם מאומה, ואין לארוג תולדה מחוטים כאלה ספורי נשים הטוות לאור הלבנה, והפנקסאות מקהלתנו גם הם נאבדו בעת מלחמת הצרפתים ברוסיא ולא נשאר מהם פליטה רק פנקס קטן. על כן בקשתי את שאהבה נפשי את ידידי עוז הרב המובהק גזע ישישים מו"ה אליעזר ליפמן נ"י ראבינאוויץ הנ"ל אשר ברכו ה' באוצר ספרים להלל ויד ושם לו בקדמוניות ישראל ובתולדות חכמי הדורות, וגם את כל טוב הפנקס הנשאר לנו לפליטה העביר על פניו, אליו בקשתי כי יפיץ אור על תולדות הגאון המחבר ז"ל, ואת הדברים אשר מסר לי בכתב ידו הדפסתי עם חלק הראשון בפעם הראשונה, ומאז ועד עתה נוספו לי איזה ידיעות מהעתקות בחתימת יד המחבר ז"ל מהפנקס דק"ק הלוסק, אשר העתיק ושלח לי המופלג היקר מו"ה דוד ליפשיץ מהלוסק זכרה לו אלוה לטובה! וגם אחד מניניו האברך ה' מו"ה שלמה זלמן הורוויץ מווילנא העירני על איזה דברים, והוסיפו לי מעט מים ומעט קמח, ועתה אשובה לסדר דברי תולדתו מחדש, מכלם יחד לשתי לי בצק ואעש לי את העוגה הזאת:

א

א) רבינו המחבר הגאון מו"ה יחיאל היילפרין זצוק"ל היה בן הגאון מו"ה שלמה היילפרין זצוק"ל אבד"ק לעבורטוב וסאקלאב [בכל הדפוסים נדפס סקלאוו ובדפוס ווארשא שנת תר"ל שינו והדפיסו שקלאב, ולא ידוע כי סאקלאב לחוד והיא במדינת פולין, ושקלאב לחוד והיא במדינת רייסין (הרב רא"ל ראבינאוויץ הנ"ל)], בהגאון מו"ה כתריאל היילפרין זצוק"ל, ומצד אמו היה הגאון המחבר ז"ל מגזע המהרש"ל [בסדר תנאים ואמוראים אות י' אצל ר' יוחנן הסנדלר כתב בזה"ל: אני הכותב יחיאל, בידי מגילת יוחסין כתובה דאבי אמי מזרע דר"י הסנדלר וסדר שלשלת יוחסין ממנו, רש"י מאור הגולה, והגאון מהרש"ל, ואבי זקני הנ"ל. ועוד שנה יחוסו בסדר ספרים אות ל' אחרי ספר לולאות השיר לאמר: סדר יחוס שלנו שיצאנו מהתנא רבי יוחנן הסנדלר וממנו יצא רבינו הקדוש רש"י ר' שלמה יצחקי, וממנו יצא הג"מ יחיאל אביו של הגאון מהרש"ל ואבי אבי זקני מו"ה אברהם, ובנו של מ' אברהם הנ"ל היה המושלם מ' זאב לוריא]:

ב

ב) נולד לערך שנת ת"כ או אחריו מעט כי בהסכמת הגאון מו"ה חיים כהן ראפפארט זצוק"ל אבד"ק לבוב על סדר הדורות דפוס קארלסרוא, שנכתבה שנת ת"צ בהיות עוד הגאון ר"ח ראפפארט אבד"ק סלוצק, והסכמה הזאת היא האחת אשר נכתבה בהיות הגאון המחבר בחיים חייתו (כי כל ההסכמות זולתה נכתבו והוסכמו רק על ההדפסה הראשונה שהיתה שנת תקכ"ט שנים רבות אחר מות המחבר) מתאר אותו "הגאון הגדול זקן ויושב בישיבה וכו'" ובודאי היה בשעת ת"צ הנ"ל בערך שבעים שנה או פחות מעט, מזה מוכח שנולד קרוב לשנת ת"כ לערך (הרב ראל"ר הנ"ל):

ג

ג) מימי ילדותו ובחרותו וכל ימי עלומיו, ומתי עלה על כסא הרבנות, מכל אלה לא ידענו דבר וחצי דבר, ויכס עליהם העבר ויאבדו מתוך הקהל. רק זאת ידענו כי לפני היותו פה עירנו מינסק היה אבד"ק הלוסק הסמוכה לבאברויסק, וכל התקנות המתוקנות שם בעניני הקהלה ובהנהגת הח"ק גחש"א מאתו יצאו, וזכרו לא יסוף מזרעם. ואלה הדברים אשר כתב לי המופלג ונכבד מו"ה דוד ליפשיץ מהלוסק, בצירוף ההעתקות מהפנקס ששלח לי ר"ח מרחשון תרל"ט ככתבו וכלשונו: "לקחתי לי מועד וחפשתי בכל הכתבים והנה הפנקס הגדול מעירנו נשרף ר"ל זה כשמונה עשרה שנה, ולפי המסופר היה שם הרבה כ"י הגאון בעל סדר הדורות, אך עתה חפשתי בפנקס מח"ק ומצאתי כ"י הגאון הנ"ל באיזה מקומות בכ"י הטהורה, ומאד כבד הדבר להבין הכתב כי ישן הוא, אך ת"ל יגעתי ומצאתי. והנני שולח לכבודו את הדברים אשר העתקתי אות באות:

העתקות מגוף הפנקס דחברא קדישא אות באות, שכתב הגאון בעל סדר הדורות בעצם כתב ידו, כפי שניכר כתב ידו הטהורה בפנקס דהלוסק.

העתקה א: עלה ונגמר בהסכמת תברא קדישא כלה וקבלו על עצמם בל"נ, להתענות מדי שנה בשנה ער"ח סיון ולעשות מנין במקום מיוחד להתפלל בשחרית ומנחה וערבית ולאמר סליחות אשר יבחרו ויסדרו, ולילך על בית החיים להתפלל על קברי הצדיקים, וכאו"א מן החברה יתן לצורך הסעודה אשר יעשו אחר התענית כמנין ח"י, דהיינו העשיר יתן ח"י ג"פ, והבינוני ח"י חצי גדולים ולא יפחתו מן ח"י טפלים, ואם יהיה חל ער"ח בשבת יקדימו תעניתם ביום הכניסה שלפניו, ואם יהיה חל באחד מימי ב' ה' יקראו בס"ת הקדושה בשחרית פ' השבוע ובערבית ויחל.
גם עלה ונגמר שביום שמחת תורה לקרות כל החברה לבד, ואין ליקח מצות ביום הקדוש הושענא רבה כ"א למכור כשאר יו"ט, והסעודה שנהגו עד כה לעשות בחג המצות יתבטלו, ולא ליתן להבוררים בפסח רק א' זהב. סליחות ביום ה' אלהים בישראל ה' מן שני וחמישי. שוממתי ג' עי"ת. אומץ יוסף חמישי מן עי"ת, חיים ארוכים ער"ה. עקידה אז בהר המור חמישי עי"ת, פזמון ה' ה', אל נא רפא נא, חטאנו צורנו, כל הנ"ל נגמר בהסכמת כלל, ולהיות לראיה באתי עה"ח היום יום שנאמר בו ב' פעמים כי טוב, לסדר אם בחקותי תלכו ת"ע אל"ף:
נאום יחיאל בלא"א הרב מוהר"ר שלמה הכ"ם היילפרין חונה פה ק"ק הלוסק וע"ד בק"ק מינסק. ונאום זאב וואלף בא"א הרב החסיד מו"ה אברהם ר"י ז"ל:

העתקה ב: חשבון צדק היה על כל מה שלקח ה"ה הרב הג' מו"ה יחיאל ממעות חברה קדישא הנזכר לעיל בדפין וסילק עד פ"א ולא נשאר בידו אף פ"א, ולראיה להיות לזכרון חתמנו היום ג' כ"ג אייר תע"א לפ"ק. ונזכר לעיל בפרוטרוט ועלו כמה וכמה הוצאות שנתן הרב הנ"ל.
נאום זאב וואלף בלא"א הרב החסיד מ' אברהם ר"י ז"ל:

העתקה ג: ממעות ארץ הק[דושה] שלקח ה"ה הרב מ' יחיאל בעד כמה שבועות מסר לידינו סך ששה זהב כ' ג"פ, וכשיבוא אדם נאמן מארץ הק' עלינו ליתן לידו סך הנ"ל, ולא נשאר ביד הרב הנ"ל אף פ"א כי רק סך הנ"ל היה בידו, ולראיה חתמנו יום ה' כ"ה אייר שנת תע"א לפ"ק:

עד כאן ההעתקות מהפנקס דהלוסק:

ועתה נשימה לבבנו אל המטמון אשר מצאנו באמתחת הפנקס אשר בהלוסק, ואל האוצר הספון בההעתקות האלה. ראו זה מצאנו כי חתם א"ע בהעתקה הראשונה ביום ג' פ' בחקותי שנת תע"א חונה פה ק"ק הלוסק וע"ד בק"ק מינסק, ואין כל ספק כי באור הראשי תיבות וע"ד הוא "ועוקר "דירתו בק"ק מינסק, הלא עשרנו מצאנו הון יקר ידיעה גדולה כי אז לפני חג השבועות שנת תע"א עקר דירתו מהלוסק למינסק. גם תוכן שלש ההעתקות האלה יתנו עדיהן ויצדיקו את משפטנו כי אז העתיק אהלו מהלוסק למינסק, כי מטעם וה שיצא מהמקום ההוא לגור במקום אחר ולא היתה דעתו לשוב עוד, ע"כ התחשב חשבון מעות הצדקה שבידו ונכתב ונחתם זכרון בספר כי מסר כל כסף הקדשים מעות א"י ומעות הח"ק גחש"א שהיה תחת ידו, ואחרי כי יסתר איש מרעהו ע"כ התחייבו לו המקבלים את מעות הא"י מידו למוסרם לאיש אשר יבוא מתמן. כל אלה עדים נאמנים כי אז יצא מהלוסק למינסק, ועל כן נכתבו כל הענינים ההם כולם בזמן אחד לפני צאתו משם. וגם התקנות המבוארות בהעתקה הראשונה בענין התענית ער"ח סיון והסעודה והנהגות הושענא רבה ושמחת תורה וחג הפסח והבוררים, הדעת נותנת כי לא נתחדשו אז והיו נהוגים מכבר, אפס כי הרב המתקן עמד אז על הדרך לצאת משם ולהפרד מהם, ע"כ טרם עברו מעל פניהם העלה אותם על ספר זכרון לדורותם. ומההעתקה השלישית יש לדעת כי לא הרבו בימים ההם להתנדב מעות א"י, כי במשך כמה שבועות נאספו לידו רק א[לף] רו"כ. גם על מצב החיים בכלל בעת ההיא נוכל להתחקות מההעתקה הראשונה, כי היה שבע גדול בארץ והוצאות הכלכלה מעטות, כי הספיק רק זהב אחד לסעודת הבוררים לערוך שלחן לכמה אנשים, גם לצרכי הסעודה ער"ח סיון הספיקו ח"י גדולים מעשירים וח"י חצאים מבינונים או ח"י טפלים, אשר במה נחשב הוא בימים האלה בזמן הזה, ובהשתוממות ותמהון יש לנו להקביל חיי אבותינו המאושרים מול חיינו חיי רוגז ועמל בדורנו זה. - ואשר לא תארוהו בההעתקות ההנה בתואר הגאון אולי הוא מפני כי הוא בכבודו ובעצמו כתב הדברים על ספר:

ד

ד) מן ארבע חתימות ידו הקדושה אשר זכינו למצוא בהפנקס הנשאר לנו לפליטה פה מינסק על איזה פסקים וכתבים, הראשון מהם הוא מיום ו' אלול תע"ז לפ"ק, והוא על פסק דין בזבל"א והוא היה השליש, השני הוא מיום ג' י"ד מנחם אב תפ"ט לפ"ק והוא על קיום חזקת מחיה בקרעצים הסמוכה לפ"ק, וחתם אחר חתימת אלופי הקהל דפה, והשלישי הוא מיום ה' י' אייר תצ"ד לפ"ק, והוא פס"ד עפ"י זבל"א שהיה בין אלופי הת"ת ובין אלופי הח"ק גחש"א דפ"ק, והרביעי הוא מיום ג' ט"ו תמוז תק"ב לפ"ק, והוא על פס"ד, ויותר לא זכינו לשיחתו. ואח"ז בשנת תק"ד י' סיון נמצא חתום בראש הפסק דין הגאון מ' רפאל זצוק"ל שהיה בסוף ימיו אבד"ק אה"ו, ומתואר שם בתואר ריש מתיבתא דפ"ק. כן בשנת תק"ה מצאנו ג"כ להגאון הלז חתום על שני פסקים, הא' מיום א' י"ד תשרי, והב' מיום ה' כ"ו מרחשון, ובשניהם מתואר בשם ר"מ וראב"ד דפ"ק (והיותו לראב"ד בפ"ק נעלם גם מחתנו הכותב תולדותיו בספר זכר צדיק הנדפס באלטונא תקס"ה). ואח"ז בשנת תק"ז יום ד' בטו"ב מנחם מצאנו חתום בראש הפסק דין את בן הגאון המחבר הגאון מ' משה היילפרין, ואחריו בשנת תק"י י"א מנחם חתום ג"כ הגאון מוהר"מ הנ"ל בראש הפס"ד, כן שנת אשר"י יום ה' ב' דר"ח תמוז חתום ג"כ הגר"מ בראש, ועוד מצאנו אותו חתום בראש בביטול דין מצרנות ביום ד' חה"מ סוכות תקי"ז לפ"ק, ואחריו חתם הרה"ג מ' יוסף בהגאון מו"ה שמחה כ"ץ זצ"ל ראפפארט (הרב ראל"ר הנ"ל):

ה

ה) בין כל מחברי זמנו מצאנו לו רק שתי הסכמות, ושפתיו בהן ברור מללו כי יצא בהם מגדרו אשר גדר לו לבלי תת הסכמה לשום ספר חדש, האחת על ספר "עיר חומה" על סמיכות המשניות להרב ר' אברהם יהודה אלי' מק"ק מינסק (פפד"א תע"ט). [העתיקה הרב המפורסם נב"ר במכתב עתי מגיד משנה שנה ראשונה עלה שמונה עשרה ומביאה גם החכם צונץ בביבלותיקא שלו] בהסכמתו זאת כתב לאמר: "הנה זה דרכי תמיד להיות נחבא אל הכלים מלהיות נמנה בין הגדולים אף להיות סניף ושר המסכים בהדפסת איזה חבור, אך לרוב הפצרות התורני וכו', וחותם היום יום שני לברכה תע"ב לפ"ק יחיאל בלא"א מ"ו מוהר"ר שלמה ז"ל היילפרין חונה פה ק"ק מינסק תע"ה לפ"ק. ובהסכמתו השניה [חקר ומצא והעתיק לפני האברך רשז"ה הנ"ל] היא על ספר "מגן האלף" על או"ח וכו' להרב ר' יצחק בר' אליעזר נכד הגאון מהר"ן שפירא (זאלקווא תצ"ב). וכה יאמר: ויצאתי חוץ לגדרי שלא נתתי מעולם לאדם הסכמה על החבורים שיצאו בזמנים הללו, וחותם יום ד' כ"ח חשון תצ"א, נאום יחיאל היילפרין חונה פה ק"ק מינסק יצ"ו. הרי מפורש יוצא מפיו כי השיב אחור ימינו מלתת הסכמה על ספרים חדשים. ומה שסותר את עצמו כי בהסכמתו השניה משנת תצ"א כתב שלא נתן מעולם לאדם הסכמה, והלא עינינו הרואות כי נתן הסכמה לספר עיר חומה בשנת תע"ב או תע"ה, גם זה לעד ומוכיח כי חדל מלתת הסכמות, ולזאת להיות ההסכמה הראשונה אך יחידה לו, על כן ברבות הימים עד שנת תצ"א נשכח ויצא מלבו:

ו

ו) יום ושנת העלותו מאתנו לא נודע גם לנו תושבי מינסק, כי ברבות הימים נמחקו ממצבת קבורתו השורות האחרונות מיום ושנת מותו, כי רבות בשנים לא שם איש על לב לתקן את מצבתו ולא נבנה כל אהל על קברו, וזה כחמש ועשרים שנה התעורר אחד מיראי ה' וחושבי שמו, איש עני ואביון, ר' נח מלמד מאיוועניץ [ובסוף ימיו נסע לירושלים עה"ק] ומשח מכספו את המצבה בששר, אך לאשר עד העת ההיא היתה שקועה בארץ נמחקו השורות האחרונות, ואחרי כל עמלו לא עלתה בידו למצוא במצבתו רק את הדברים האלה: "על דא ודאי בכינא אהני תרי צנתרי דדהבא שסעו למנוחות, ה' הגאון אב"ד מ"מ [באור הר"ת מורה מורנו] הרב רבי יחיאל בן מ' הרב ר' שלמה, ובנו הגאון אב"ד מ"מ הרב רבי משה". וזה לפני שנים אחדות התעורר אחד מנכבדי עשירי עירנו לבנות אהל על קברו ולהציב לו ציון חדש וחרותים עליו הדברים ההם אשר במצבתו הראשונה בלי תוספת ומגרעת [מלבד שנוסף אחר שמו יחיאל שלש תיבות "בעל סדר הדורות"], ולא נדע מהציונים רק מקום מנוחתו כבוד, וכי גם בנו הגאון ר' משה ז"ל אשר מלא מקום הרבנות בעירנו אחריו, שוכן אצלו, הנאהבים והנעימים גם במותם לא נפרדו. וזה לנו האות כי עד אחרי מות בנו הגאון ז"ל ערך עשר שנים, ומי יודע כמה שנים עוד אחר זה, לא היה כל ציון על קברו. וגם זה פלא מהפלאות שכתבנו בראש מאמרנו זה, כי לא קבעו להם בני עירנו לחוק ולא יעבור לעשות לו מזכרת ביום פטירתו שנה בשנה להזכירו בתפלת אל מלא רחמים לעלוי נשמתו בבתי כנסיות ומדרשות שבעירנו, ולמצער בבהמ"ד דח"ק גחש"א דפה. ובכן הכל נשכח ולא ידענו עד מה מיום ושנת מותו, ואין לנו רק ללמוד סתום מן המפורש מה שיעלה לנו אחר החקירה וההוכחה במקום אחר. והנה זה ברור כי לא נוכל להקדים מותו משנת תק"ו כפי שהוכיח במישור ידידי הרב ר' אליעזר ליפמן ראבינאוויץ הנ"ל, ממה שהביא בשמות הספרים את ספר חוקי עזר הנקרא עתה חוקי דרך שנדפס בפעם הראשונה בשנת תק"ו. כן לא נוכל לאחר זמן הסתלקותו ע"צ היותר רק עד סוף חורף תק"ט, כי ראיתי ביד ב"א הרב הגאון מו"ה אברהם יצחק משכיל לאיתן אבד"ק סמאלעוויץ ספר כתב יד בשם "משנה ברורה והלכה ברורה" על מסכת ברכות, מרב גדול מ' אברהם במ' אריה ליב מק"ק מינסק, ובסוף הספר נכתבו ונחתמו הסכמות בכתבי יד קדשם של ראשי גאוני הדור ההוא, ובתוכם גם הסכמת הרב הגאון מ' משה היילפרין בעצם כתב יד קדשו מן יום א' ח"י אייר שנת ישר יחזה פנימו, ושם לא חתם א"ע משה היילפרין סתם כחתימותיו בפנקס עירנו, כי אם חתם מפורש משה בא"א הגאון מ' יחיאל היילפרין זצ"ל חופ"ק מינסק ומדלא חתם א"ע הכ"מ לא נוכל לאחר הסתלקות אביו הגאון המחבר ז"ל יותר מסוף חורף תק"ט [ומפנקס עירנו נראה כי מת לא יאוחר מן שנת תק"ז, כי בשנה ההיא י"ט מנחם אב מצאנו כנ"ל את בנו הגאון מוהר"מ היילפרין הנ"ל חתום בראש הפס"ד, ונראה מזה כי אז כבר מלא את מקומו (הרב ראל"ר)]. ועכ"פ היה מופלג בזקנה והיו ימי חייו בערך פ"ה- צ' שנים, וימי שבתו על כסא הרבנות במינסק ל"ה-ל"ח שנה:

ז

ז) כל המעריצים ומקדישים שמו וחותרים למצוא אותות ומופתים להשגיא כבוד הדר גאונו, ורשומים להוכיח יותר ויותר על יקר תפארת גדולתו, ירוממוהו אל על, כי יערכוהו לפי זמנו ומקומו, פרנס לפי הדור, לפי האישים אשר גרו עמו פה העיר בעת ההיא, יחרדו חרדת קדש כי ישמעו וידעו כי בעת ההיא בכהנו פאר בכהונת הרבנות בעירנו לא היה אז ראש לשועלים, ולא על אפרוחים סכך הנשר בכנפיו, כי ראשי גאוני הדור דעה ההוא קננו אז בעירנו. הגאון הנורא אריה דבי עילאה רשכבה"ג בעל [[שאגת אריה]] זצוק"ל, והגאון העצום שר התורה בעל ס' תורת יקותיאל וס' ושב הכהן, הם נשאו עליהם משרת ראשי מתיבתא וראשי בי דינא בעת היותו הוא אב"ד, וזה היה באחרית ימיו:

ח

ח) ספריו אשר חבר נמנו בשערי ספרי סדר הדורות בהדפסות הראשונות, הלא המה: א) הספר הזה סדר הדורות. ב) ספר ערכי הכנוים נדפס בדיהרנפורט שנת תקס"ו ומכאן ואילך כלם כתבי יד. ג) ספר המספרים, מסודר ע"פ סדר המספר, למשל כל מה שנמצא בש"ס ומדרשים ובכל הספרים עד קרוב לזמנו בענין מספר אחד כתב אצל אחד, וכן אצל שנים, וכן אצל שלשה, וכן כלם עד מספר כמה אלפים, ומזכירו בספרו זה כמה פעמים, ובסדר תנאים ואמוראים אות ש' אצל ר' שמעון בן חלפתא, כתב ובחבורי הגדול, כונתו לספר המספרים. וראיתי כרך אחד ממנו ביד אחד מנכדיו בווילנא והוא מסודר ובכתיבה תמה כרך גדול בתבנית חצי בוגין. ד) ספר דרוש, ומזכיר את הדרושים שלו ג"כ בספרו זה באיזה מקומות. ה) ספר הטעמים. ו) ספר לקוטים מכמה מאות ספרים. ז) ספר כללים מכל הש"ס. גם אותו ראיתי ביד נכדו בכתיבת יד קדשו, כרך גדול ג"כ בתבנית חצי בוגין בלי שער ובלי שם. ונכדו הנ"ל אמר לי שהוא ספר הלקוטים, אבל לא כן הוא כי הוא ספר הכללים, ואיננו מסודר לדפוס. ח) כללים על ספרי קבלה. ט) פי' על פרקי אבות. י) חבור על ארבע ש"ע. יא) שאלות ותשובות [כרך תשובותיו היה ביד הגאון מו"ה משה זאב זצ"ל אבד"ק ביאליסטאק בעל מראות הצובאות, ואחר כן בא ליד הרב מו"ה שמואל סו"ד דק"ק הנ"ל בעל בגדי ישע, ונאבדו ממנו, רק נשאר שריד אחד מהם תשובה אחת והיא ביד אחד מנכדיו (רשז"ה הנ"ל)]. יב) ספר השגות נקרא אבן הטועים. הרי שנים עשר. ושם בשער הספר סדר הדורות, נמנו ספריו עשרה, ואולי כונת הכותב על הכתבי יד מלבד הסדר הדורות שהביא לבית הדפוס, והחבור על ארבע ש"ע ושו"ת אולי אחד הוא. יג) מפתח לחושן משפט. הרב הגאון הגדול כבוד מו"ה יוסף דובער הלוי שליט"א אבד"ק בריסק סיפר לי שראה אותו והפליג בשבחו, ונכדו רשז"ה הנ"ל אמר כי הוא חבורו על ש"ע שסדרו בדרך קצרה והוא כעין מפתח. יד) הגהות על גליון הש"ע, בכתב יד קדשו, ראיתים בימי עלומי:

ט

ט) כנראה חבר חלק הראשון מספרו סדר הדורות עוד בימי עלומיו, כי המעשה האחרון שהביא הוא משנת תנ"ו, וחלק שמות הספרים גמר בסוף ימיו, כי מביא שם כל הספרים הנדפסים עד אחרית ימיו כאשר זכרתי למעלה שהביא ספר חוקי דרך שנדפס שנת תק"ו (הרב ראל"ר):

י

י) בדבר גדלו בתורה והדר גאונו הנראה והנוכח מתוך ספריו אינני מרשה את עצמי לדבר דבר ולחוות דעי, גם דרך החדוש אשר אהב אשר הכרתי ביותר מספרו על כללי הש"ס כ"י שראיתי לא אביא במשפט, כי מי אנוש כערכי לבוא אחרי הגאונים וגדולי הדורות מאז ועד עתה המפליאים אותו עד מאד. הלא כה דברי אחד קדוש הגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים אשר תהלתו בפיו תמיד ולגדולתו בעיניו אין חקר, וביחוד שם במערכת ספרים אות ס' אצל ספר סדר הדורות כתב עליו בזה"ל: "סדר הדורות מהגאון מ' יחיאל אבד"ק מינסק, ובחלק התנאים ואמוראים הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו דכל רז לא אניס ליה וכו', והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי וירושלמי והמדרשים כמאן דמונח בכיסתיה, והקדמתו הארוכה והנוראה ותקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו וחפש מחופש בכלהו ספרי דבי רב אשר היו עמו במחיצתו" עכ"ל. רק זאת אומר כי הכרתי עפ"י ראיות והוכחות בהרבה מקומות בספרו זה, כי עפ"י רוב כתב בעל פה בלי עיון בפנים, וגם נמצא כתוב בספרו זה בסדר תנאים ואמוראים אות א' אצל ר' אבהו שחסרה לו מסכת כתובות, וכן כתב במקומות אחרים שחסרו לו איזה מסכתות, וכל זה עדים על רוב בקיאותו. - מן שני ספריו הקדושים הנדפסים, סדר הדורות וערכי הכנוים, ומספר המספרים וספר הלקוטים וספרי הכללים, רואים אנחנו למדי כי רובי תורתו המה עניני סדרים, כי שם כל מעינו לבקש בכל דבר סדר ומשטר, וזה היה כל ישעו וכל חפצו [וגם ספרו על שלחן ערוך לפי עדות רשז"ה הנזכר למעלה הוא ג"כ סדר חדש וקצר]. חשקה נפש המחבר ז"ל כי יפוצו מעינותיו חוצה, ככתוב בהסכמת הגאון מ' אפרים פישל אבד"ק טיקטין על ס' ערכי הכנוים, כי הרב הגאון המחבר ז"ל צוה את בניו ואת ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם להוציא מחשבתו מחשבת הקדש מכח אל הפועל להדפיס ספריו:

יא

יא) משלומי אמוני הקבלה היה, באהבתה שגה מאד ובה הגה תמיד, קרא הרבה ושנה הרבה, מלבד ספרו המיוחד בחכמה זו "כללים לחכמת הקבלה", יספיקו שני ספרים הנדפסים סדר הדורות וערכי הכנוים, להעיד על אלה. ועד כמה היתה השגתו וידיעתו בעצם למוד הקבלה, הנה אם כי בשני הספרים הנדפסים ההם לא מצאנוהו שגיא כח בחכמה זו עצמה, להעמיק ולחדור בעמקי פלאי מסתריה, בפליאות נתיבות תעלומות חכמתה, כי אם עוסק בתולדותיה וסעיפיה הרמז והסוד, אבל לא נוכל לחרוץ משפט טרם ראינו את ספרו המיוחד לחכמת הקבלה הנ"ל, כי אולי נמצאהו שם נכנס לפני ולפנים ומטייל בחדרי חדריה. ועל דעותיו ואמונתו התמימה כבר כתבתי בהערתי הראשונה בראש הקדמתי די באר, ראה שם והתבונן. ואוסיף להעתיק לך בזה עוד אות אמת על גודל אמונתו ותמימותו, והוא בסדר ספרים אות א' אצל אגרת שבת מעתיק מספר שפתי ישנים כדברים האלה: "אגרת שבת, ר' אברהם אבן עזרא פלפול על ליל שבת ומוצאי שבת שיום השבת הולך אחר הלילה הראשונה". ועל זה בא הגאון המחבר ז"ל להקשות ולתמוה וז"ל: "משמעות לשונו שראב"ע תקן אגרת זה, ואינו כן, כי ראיתי אגרת זה ונדפס אצל ש"ע הרי"ל כי השבת קדש כתב לראב"ע אגרת בענין הנ"ל" עכ"ל. והאמין בקדשו כפשוטו כי השבת קודש כתב אגרת זו. ודי בזה:

יב

יב) גם על תכונת נפשו שכל הרב ר' שמשון בלאך ז"ל את ידיו בסוף הקדמתו לספרו תולדות רש"י להפלותו ולהבדילו מכל המחברים לטובה, ובתוך דבריו ישקנו גם במים המפכים ממעין אכזב (אשר רמזתי עליהם בראש התולדה) כי היה ממגורשי אשכנז ובא לגור בתוכנו לעת זקנותו; ע"כ להראות כחשו לפני הקהל כי אין יסוד לכל דבריו מתחלתם ועד סופם להעתיק את דבריו כאשר הם ואחר כן אעבירם תחת שבטי היעמדו אם לא. כי הוציא שם את כל רוחו על המחברים המבקרים דברי זולתם בדברי חדודין כמדקרות מחט בבשר החי להקל בכבוד נכבדי ארץ (ומדי דברו שכח כי גם הוא מבקר לפי שעה וחציו שנונים ומשוחים ברעל חרופים וגידופים) וכאשר יחם לבבו ידבר כדברים האלה: "מי יכזיבני ויקם בי כחשי כי אומר אם תכתוש במכתש או תעיק העגלה המלאה לה עמיר על כל גאוני ומבקרי זמננו לא נמצא מהם עלה אחד מהספר היקר סדר הדורות ח"ב גם בחריפות גם בבקיאות, ולכן נפלאתי עליו הפלא ופלא מדוע בכל המון ההשגות השיג בו על מחברים קדמוהו, פיו לא שלח ברעה, לשונו לא הצמיד מרמה או חרופים וגדופים, ככל מבקרי זמננו בארצנו אשר שפתותיהם תטופנה זפת וכל מעגלותם גפרית ירעפון. אולם ברבות הימים הבטיחוני חכמי רבני מינסק אנשי עירו אשר הוא ז"ל היה ממגורשי אשכנז ובא לגור שם לעת זקנותו ולכן קבל עליו חומרי המקום שיצא משם ולא קולי המקום שבא לשם, רצוני להשביע קלון ולהקל כל נכבדי ארץ".

ועתה נבקר נא את דבריו אחד אחד ונביאם במשפט:

א) ראש דבריו: "כי לא נמצא בכל גאוני ומבקרי דורו עלה אחת מהספר סדר הדורות ח"ב בחריפות ובקיאות" הנה גם בעיניו היה גורל הספר סדר הדורות כאשר היה בעיני רבים זולתו, כי בראותו עשרות דפים נמשכים יחד כענין אחד בלי הפסק ואלפי רבבות המראה מקומות והציונים הממלאים אותו, ואולי גם בהגותו בו ננעלו שערי בינה לפניו מהשבושים והבלבולים הרבים, ויחרד האיש וילפת, נבהל ממראה עיניו ויוכה בתמהון לבב להוציא משפט ללא משפט, בבקרת תלויה על בלימה, בלי ראות ובלי הגות ובלי חדור בעצם הספר עד כדי חריצת משפט, כאשר קרה גם לגדולים וטובים ממנו במשפטם על דבר הספר הזה. ואנחנו אחרי אשר עברנו בו משער לשער. אחרי אשר נתחנוהו לנתחיו וקצצנו אותו פתילים, אחרי אשר רחצנו אותו למשעי וירוץ כל קורא בו, הלא תגלה ותראה לעינינו ולעיני כל הקהל כי אין בכל הספר כלו כמעט ואף כי בכל עלה מן החריפות כלל וכלל, נזיר עולם היה הגאון המחבר מן החריפות, וכל אשר יכנס תחת סוג חריפות לא בא בספרו, רק בבקיאותו הרבה והעצומה יצטיין על כל הקודמים לפניו ועל כל הבאים אחריו, ובחלק זה יתנשא לכל לראש. ומה בא זה הרר"ש בלאך ללמדנו משפט אם מכותלי דבריו ניכר כי לא ירד לעומקו ולא חדר אל תוכו.

ב) אשר יאמר בהחלט כי דברי הגאון המחבר ז"ל תמיד בנחת נשמעים, גם בזה אינני מוצא פדות בינו לבין רובי המחברים זולתו, גם הוא פעמים אין ספורות יכתוב על ראשי נקובי המחברים שלפניו "שגה, טעה, שקר, ואין לא ראינו ראיה" ובראש הקדמת המחבר יראה הרואה כי בהגיגו תבער אש על בני דורו וז"ל "ובדור העני בעו"ה בדעת אם יודע אותיות לחבר, הוא הראוי לסמכו בחבר, והמורה שהאיסור בטל בששים, נחשב לחכם בישישים כו'". ועל הגאון הנפלא בעל ברית שלום כתב בהקדמתו "בנה בנין הורדוס, בבור ודות", האין זאת דברי חדודין? ועל הגאונים הגדולים בעל תורת חיים ושמנה לחמו כתב שם בהקדמתו לאמר: "הנה צללו במים והעלו חרס ולא ידעו איזה דרך ישכון אור חשך בעדם לא ידעו נתיב הישר דורות עולם כו' יהיה איך שיהיה כי דברי רוח והבל הם" עכ"ל. עוד כתב שם על בעל תורת חיים "הנה אזניו לא שמעו מה שהוציא מפיו", גם אשר קרא את ספר ההשגות שלו בשם "אבן הטועים" יוכיח למדי כי לא נשא פני איש ובמקום האמת לא חלק כבוד אפילו לרב. על כן על כל הדברים והאמת האלה הלא בצדק נאמר כי גם בזה משפט חיצוני הגיד לנו הר"ש בלאך ולא בא אל קרבו.

ג) אשר יבטיחנו הר"ש בלאך כי היה הגאון המחבר ממגורשי אשכנז, ארץ אשכנז ילדתו וגדלתו ורותה נחה עליו, ורק לעת זקנתו בא הנה. כבר קראת הקורא בהמשך ספור התולדה וידעת היטב כי בא לשבת על כסא הרבנות פה מינסק בשנת תע"א וישב בה לא פחות מן חמש ושלשים שנה, גם מקודם היה מכון שבתו בעיר הלוסק, לא ידענו כמה שנים בפרט, אבל גלוי וידוע בעיר הלוסק כי שכן שם שנים לא מעטות, גם מקום מגורי אביו הגאון ידענו העיר סאקאלאוו והעיר לעבערטוב אשר בפולין, וכל זה מפילים את הקיר אשר בנו חכמי רבני מינסק האחרונים ואת הטיח אשר טח עליו הר"ש בלאך כי ממגורשי אשכנז הוא ובא לגור פה לעת זקנותו, ועמו הביא תכונת בני מדינת אשכנז קורת רוח ולשון רכה, כי בנפול הקיר ונפל גם הטיח אשר טח עליו, וכל דבריו יפלו ולא יקומו במשפט:

יג

יג) מיוצאי חלציו מצאנו:

א) בניו:

א. הגאון מו"ה משה היילפרין זצוק"ל אשר מלא מקומו לשבת אחריו על כסא הרבנות פה מינסק, והוא שם נוספות על ספר ערכי הכנוים לאביו הגאון. והוא היה אב"ד גם בדאלהינוב מחוז ווילנא גליל ווילייקא, והיה חתן הג"מ אריה ליב שפירא בעל נחלת אריאל ומעונות אריות בן הג"מ יצחק שפירא. הג"מ משה היילפרין הוא אבי הרב הגדול המפורסם בדורו מו"ה יחיאל מיכל היילפרין אבי הרב המפורסם הגביר ר' יואל ז"ל אבי הרב הגדול החריף המפורסם הגביר מוהר"ר אליהו היילפרין ז"ל מווילנא [חותנו של הרב הגדול הגביר החו"ב המפורסם מוהר"ר צבי הירש ז"ל אייזענשטאדט מווילנא בהרב הגאון מוהר"ר משה אברהם ז"ל בהגאון מוהר"ר יוסף דוד ז"ל אבד"ק מיר] וחידושי הרה"ג מו"ה אלי' היילפרין ז"ל הנ"ל נדפסו בסוף ספר ארצות החיים ח"ב למר חותנו הגאון האמתי שר התורה מרנא מלבי"ם זי"ע, ועוד נמצאו בכתובים מהרב הג' מו"ה אליהו היילפרין הנ"ל כמה חדושים והגהות בצד ספריו, וביחוד הגהות על ספר התורה והמצוה ממר חותנו הגאון מלבי"ם ז"ל, שהרבה להגיה עליו מש"ס בבלי וירושלמי ופוסקים ראשונים ואחרונים, כל אלה נמצאים ביד בנו יפה ענף ה' הגביר התה"ש המשכיל נדיב על נדיבות יקום מו"ה יחיאל מיכל היילפרין נ"י חתן הרב הג' הנכבד לב"י, בתורה ובתעודה, ידו הדה, החריף המפורסם הגביר מו"ה יוסף פאפירנא שי' מוויטעבסק (הגרד"ט אפרתי שי' מוויטעבסק).

ב. הרב המאוה"ג מו"ה יצחק אייזיק זצוק"ל אבד"ק קאיידנוב הסמוכה למינסק, ובנו הרב המופלג מו"ה אריה יהודה ליב הביא לדפוס בפעם הראשונה את ספר סדר הדורות בשנת תקכ"ט בקארלסרוא, וספר ים של שלמה על מסכת קדושין.

ג. בפנקס הח"ק דפה נמצא חתום על קנין מיום כ"ד תשרי תקכ"ב, שלמה היילפרין שמש ונאמן דק"ק מינסק, וקרוב הדבר שהיה בנו של הגאון בעל סדר הדורות ויקרא שמו על שם אביו.

ב) חתניו לוקחי בנותיו של הגאון המחבר:

א. הרב המאוה"ג הגאון מו"ה יצחק הכהן זצוק"ל ראפפארט, ובנו הרב המאוה"ג מו"ה שלמה הכהן וצוק"ל אבד"ק יאנאווי שם ג"כ נוספות על דברי זקנו הגאון המחבר בספרו ערכי הכנוים הנדפס בדיהרנפורט ע"י בן הרב מו"ה ר"ש כהנא הנ"ל, ה"ה הרבני המופלא השלם מו"ה יצחק הכהן (הרב ר' אל"ר הנ"ל).

ב. הגאון מו"ה משה אבד"ק דובראווא בן הגאון מו"ה מנחם אב"ד דמדינת רוסיא, ובנו היה הרב החריף מו"ה שלמה, והרב החסיד מו"ה מרדכי מאושאטש, והרב מ' מענדיל, והרב מ' יצחק, וחתנו הוא הגאון הגדול מו"ה עקיבא אבד"ק באריסאוו שנדפס ממנו פירוש על הגדה של פסח בשם ביזת מצרים, ע"ש בשער הספר (רשז"ה הנ"ל). [הגאון מו"ה עקיבא אבד"ק באריסאוו הנז' היה מגאוני גדולי יחוסי ארץ, בן הגאון מו"ה אליעזר מרגליות ז"ל אב"ד דגליל מינסק, אחד מחמשת האחים הנקראים אנשי"ם: א) הג"מ אליעזר הנ"ל. ב) הגאון מו"ה נתן נטע אבד"ק ראדושקוויץ. ג) הגאון המפורסם מו"ה שמואל מרגליות. ד) הגאון מו"ה יוסף מרגליות. ה) הגאון הגדול ומפורסם בדורו מו"ה מנחם מענדיל ז"ל אבד"ק מינסק והגליל, בן הגאון מו"ה משה זאב אבד"ק הנ"ל ואח"כ בק"ק פיורדא, אחיו של הגאון המקובל מו"ה יוסף יאסקע אב"ד ור"מ דק"ק דובנא רבתי בעהמ"ח ספר יסוד יוסף בני הגאון המקובל מהר"י ידל אבד"ק קאוולי בהגאון מו"ה משה בהגאון מ' צבי סבא בהגאון רשכבה"ג מו"ה יוסף יאסקי אבד"ק לובלין נין ונכד להגאון מהר"ל מפראג זי"ע. והג"מ מנחם מענדיל אבד"ק מינסק והגליל הנ"ל היה אבי הגאון מו"ה יוסף אבד"ק סלוצק והלוסק אבי הרה"ג מהר"י אידל אבי הרב הגאון מו"ה יוסף מפאריטש ז"ל חותנו של הרב הגדול הגביר המפורסם מו"ה שאול פאפירנא ז"ל מפאריטש, אבי הרה"ג ר"י פאפירנא נ"י מוויטעפסק הנ"ל, וחתנו של הגאון מ' יוסף אבד"ק סלוצק והלוסק הנזכר היה הגאון מו"ה ישראל אבד"ק מינסק (בן הגאון הקדוש ומקובל מו"ה יהודה ליב מירקש ממיר זצ"ל) אבי הגאון החסיד המפורסם מו"ה מיכאל אבד"ק דווארעץ חותנו של הרב הגביר מו"ה יוסף מפאריטש ז"ל חותנו של הרה"ג מהר"ש פאפירנא הנז' (הרה"ג רד"ט האפרתי מוויטעבסק)].

ג) אשת הגאון המחבר היתה הרבנית מרת רחל בת ר' יוסף משה ז"ל [בספרו הילקוט מכמה מאות ספרים מביא קושיא שהקשה לו חמיו ז"ל (רשז"ה הנ"ל)]. ובסדר הדורות דפוס קארלסרוא בהקדמת נכד הגאון המחבר כתב על דבר אשת הגאון המחבר ז"ל כדברים האלה: ולעומת מחברתו, צבי תפארתו, יונתו תמתו, ראוי להזכיר לטובה אמי זקנתי מורתי, הגבירה הרבנית והחסידה אשר כל מכיריה יעידון ויגידון עליה שלא הניחה כלום ממעשה האמהות הקדושות אשר מאסה בחיי עולם הזה וכל מעשיה לעולם הבא, והיתה ידה פתוחה, והספיקה לומדי תורה בביתה, רוב חסדה לנכדה (הרב ראל"ר הנ"ל).

ד) הגאון האביר מו"ה שלמה אבד"ק חעלמא ואח"ז בלבוב, בעל מרכבת המשנה ושלחן עצי שטים, כתב בהסכמתו לספר סדר הדורות, ה"ה בן דודי הרב הגאון כו' בהגאון המפורסם מו"ה שלמה אבד"ק סאקלאב אשר שמו בקרבי שהיה דודי זקני. ובן אחותו הגאון מ' העשיל אבד"ק לאדמיר בהגאון בעל בית אברהם כתב ג"כ בהסכמתו ה"ה בן דודי (רשז"ה).

כלו דברי תולדותיו וכל המסתעף להם.

מינסק יום ג' ה' טבת אמ"ת וצד"ק לפ"ק:

נפתלי בן הגאון שר התורה מו"ה אברהם זצוק"ל משכיל לאיתן

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף ·