נחל אשכול/אסתר/ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
(←‏ט: קישור)
שורה 35: שורה 35:
== כו ==
== כו ==


''' על כן קראו לימים האלה פורים גו'.''' לכאו' צריך טעם למה שקראום פורים כי אין בשם זה רמז הנס וההצלה. וענין הפור הוא סעיף קטן מהתחלת הגזיר'. אמנם אפשר דטעם הצלחתו הי' בעבור שני גורלות כי ישראל עם זו קנה הוא יתברך בגורל כדכתיב יצב גבולות עמים כו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וארז"ל דישראל נפלו בגורל לו ית' והוא גורל א' לה' גם אר"י נפלה בגורלו ית' והמן בתוקף רשעו רצה לבטל שני גורלות לה' לאבד ישראל ושלא יבנה ביהמ"ק. וזהו פורים שני גורלות ישראל וארצם שנפלו שניהם בגורלו יתברך. והמן הרע חשב להפיל פור לבטל שני גורלות שנפלו בחלקו ית' וזהו סימ"ת עין להפיל גורל לשחת גורלו ית'. וזה עיקר הצלתנו להיותנו חבל נחלתו וזו הכנה לחזור לא"י ולבנות בהמ"ק וע"כ קראום פורים שנצלנו בעבור שאנחנו גורלנו וארצנו חבלו והוא טעם כעיקר להצלתנו. והפשוט הוא דקראוהו פורים על שם הפור של עמלק ושל המן שהם שנים וזהו פורים תרתי משמע וכן ראיתי שפירשו המפרשים ואני הדל מוסיף כי פורים בגימ' עמלק המן עם הכולל לרמוז גורל העתיד בימי המשיח ומה נעים גורלנו בב"א ואפשר לרמוז כי פורים אותיות פרימו לרמוז מש"ה פרימו מארץ תאבד והבן: (כז) קימו וקבלו היהודי' גו'. פ"ק דמגילה דף ז' גבי אסתר ברה"ק נאמרה אמרו כמה לימודים ושמואל אמר קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכלהו אית להו פרכא לבר מדשמואל דלית לי' פרכא והקשו התוס' דרבא עצמו אמר פ' ר' עקיבא קיימו מה שקבלו כבר והא אצטריך לדרשא אחריתי וי"ל תרתי שמע מינ' כו' ע"ש ועדיין אינו מתיישב כל כך ואפ"ל דרך דרש במ"ש הר' סמיכת חכמים לדרכו וממנו נקח לפי דרכנו רק אומר בקצרה מאד הנצרך לדרכנו מדבריו ז"ל דהוא ז"ל פי' קבלו לשלוח מנות ומתנות דהיינו צדקה וג"ח וכתבו המקובלים דכשאדם מקבל למט' להשפיע לעניים מיד משפיעין עליו מלמעלה ומסייעין לו להחזיק ברכה במעש' ידיו וז"ש קיימו למעלה שפתחו להם שערי רחמים להשפיע להם גאולה ישועה וברכה מה שקבלו למטה צדקה וג"ח זהו תורף קיצור דברי הר' ז"ל ולפי מש"ל דהיו שתי גזרות א' מפורסמת להשמיד להרוג והשנית לאבד דתם. וכנגד המפורסמת להשמיד להדוג ולאבד ושללם לבוז קבלו מתנות לאביונים וכמ"ש מהראנ"ח ז"ל. וע"י מה שקבלו מתנות לאביונים צדקה וג"ח קיימו למעל' להשפיע ברכה וישועה ותנתק ותמוש גזרת ושללם לבוז. ועל גזרה האחרת מאבדן הדת קיימו מה שקבלו כבר התורה רק שיצאו לטעון שהי"ל מודעא ועתה קבלו' ברצון. ולפי האמור השתי דרשות נצרכות כל קבל השתי גזרות וא"ש דלשמואל לית לי' פרכא דהשתי דרשות מוכרחות ומכוונות כחדא שריין שתים כהלכתן:
''' על כן קראו לימים האלה פורים גו'.''' לכאו' צריך טעם למה שקראום פורים כי אין בשם זה רמז הנס וההצלה. וענין הפור הוא סעיף קטן מהתחלת הגזיר'. אמנם אפשר דטעם הצלחתו הי' בעבור שני גורלות כי ישראל עם זו קנה הוא יתברך בגורל כדכתיב יצב גבולות עמים כו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וארז"ל דישראל נפלו בגורל לו ית' והוא גורל א' לה' גם אר"י נפלה בגורלו ית' והמן בתוקף רשעו רצה לבטל שני גורלות לה' לאבד ישראל ושלא יבנה ביהמ"ק. וזהו פורים שני גורלות ישראל וארצם שנפלו שניהם בגורלו יתברך. והמן הרע חשב להפיל פור לבטל שני גורלות שנפלו בחלקו ית' וזהו סימ"ת עין להפיל גורל לשחת גורלו ית'. וזה עיקר הצלתנו להיותנו חבל נחלתו וזו הכנה לחזור לא"י ולבנות בהמ"ק וע"כ קראום פורים שנצלנו בעבור שאנחנו גורלנו וארצנו חבלו והוא טעם כעיקר להצלתנו. והפשוט הוא דקראוהו פורים על שם הפור של עמלק ושל המן שהם שנים וזהו פורים תרתי משמע וכן ראיתי שפירשו המפרשים ואני הדל מוסיף כי פורים בגימ' עמלק המן עם הכולל לרמוז גורל העתיד בימי המשיח ומה נעים גורלנו בב"א ואפשר לרמוז כי פורים אותיות פרימו לרמוז מש"ה פרימו מארץ תאבד והבן:
==כז==
'''קימו וקבלו היהודי' גו'. '''פ"ק דמגילה דף ז' גבי אסתר ברה"ק נאמרה אמרו כמה לימודים ושמואל אמר קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכלהו אית להו פרכא לבר מדשמואל דלית לי' פרכא והקשו התוס' דרבא עצמו אמר פ' ר' עקיבא קיימו מה שקבלו כבר והא אצטריך לדרשא אחריתי וי"ל תרתי שמע מינ' כו' ע"ש ועדיין אינו מתיישב כל כך ואפ"ל דרך דרש במ"ש הר' סמיכת חכמים לדרכו וממנו נקח לפי דרכנו רק אומר בקצרה מאד הנצרך לדרכנו מדבריו ז"ל דהוא ז"ל פי' קבלו לשלוח מנות ומתנות דהיינו צדקה וג"ח וכתבו המקובלים דכשאדם מקבל למט' להשפיע לעניים מיד משפיעין עליו מלמעלה ומסייעין לו להחזיק ברכה במעש' ידיו וז"ש קיימו למעלה שפתחו להם שערי רחמים להשפיע להם גאולה ישועה וברכה מה שקבלו למטה צדקה וג"ח זהו תורף קיצור דברי הר' ז"ל ולפי מש"ל דהיו שתי גזרות א' מפורסמת להשמיד להרוג והשנית לאבד דתם. וכנגד המפורסמת להשמיד להדוג ולאבד ושללם לבוז קבלו מתנות לאביונים וכמ"ש מהראנ"ח ז"ל. וע"י מה שקבלו מתנות לאביונים צדקה וג"ח קיימו למעל' להשפיע ברכה וישועה ותנתק ותמוש גזרת ושללם לבוז. ועל גזרה האחרת מאבדן הדת קיימו מה שקבלו כבר התורה רק שיצאו לטעון שהי"ל מודעא ועתה קבלו' ברצון. ולפי האמור השתי דרשות נצרכות כל קבל השתי גזרות וא"ש דלשמואל לית לי' פרכא דהשתי דרשות מוכרחות ומכוונות כחדא שריין שתים כהלכתן:


== כט ==
== כט ==