Difference between revisions of "נחל אשכול/אסתר/ט"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(→‎ט: קישור)
Line 35: Line 35:
 
== כו ==
 
== כו ==
  
''' על כן קראו לימים האלה פורים גו'.''' לכאו' צריך טעם למה שקראום פורים כי אין בשם זה רמז הנס וההצלה. וענין הפור הוא סעיף קטן מהתחלת הגזיר'. אמנם אפשר דטעם הצלחתו הי' בעבור שני גורלות כי ישראל עם זו קנה הוא יתברך בגורל כדכתיב יצב גבולות עמים כו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וארז"ל דישראל נפלו בגורל לו ית' והוא גורל א' לה' גם אר"י נפלה בגורלו ית' והמן בתוקף רשעו רצה לבטל שני גורלות לה' לאבד ישראל ושלא יבנה ביהמ"ק. וזהו פורים שני גורלות ישראל וארצם שנפלו שניהם בגורלו יתברך. והמן הרע חשב להפיל פור לבטל שני גורלות שנפלו בחלקו ית' וזהו סימ"ת עין להפיל גורל לשחת גורלו ית'. וזה עיקר הצלתנו להיותנו חבל נחלתו וזו הכנה לחזור לא"י ולבנות בהמ"ק וע"כ קראום פורים שנצלנו בעבור שאנחנו גורלנו וארצנו חבלו והוא טעם כעיקר להצלתנו. והפשוט הוא דקראוהו פורים על שם הפור של עמלק ושל המן שהם שנים וזהו פורים תרתי משמע וכן ראיתי שפירשו המפרשים ואני הדל מוסיף כי פורים בגימ' עמלק המן עם הכולל לרמוז גורל העתיד בימי המשיח ומה נעים גורלנו בב"א ואפשר לרמוז כי פורים אותיות פרימו לרמוז מש"ה פרימו מארץ תאבד והבן: (כז) קימו וקבלו היהודי' גו'. פ"ק דמגילה דף ז' גבי אסתר ברה"ק נאמרה אמרו כמה לימודים ושמואל אמר קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכלהו אית להו פרכא לבר מדשמואל דלית לי' פרכא והקשו התוס' דרבא עצמו אמר פ' ר' עקיבא קיימו מה שקבלו כבר והא אצטריך לדרשא אחריתי וי"ל תרתי שמע מינ' כו' ע"ש ועדיין אינו מתיישב כל כך ואפ"ל דרך דרש במ"ש הר' סמיכת חכמים לדרכו וממנו נקח לפי דרכנו רק אומר בקצרה מאד הנצרך לדרכנו מדבריו ז"ל דהוא ז"ל פי' קבלו לשלוח מנות ומתנות דהיינו צדקה וג"ח וכתבו המקובלים דכשאדם מקבל למט' להשפיע לעניים מיד משפיעין עליו מלמעלה ומסייעין לו להחזיק ברכה במעש' ידיו וז"ש קיימו למעלה שפתחו להם שערי רחמים להשפיע להם גאולה ישועה וברכה מה שקבלו למטה צדקה וג"ח זהו תורף קיצור דברי הר' ז"ל ולפי מש"ל דהיו שתי גזרות א' מפורסמת להשמיד להרוג והשנית לאבד דתם. וכנגד המפורסמת להשמיד להדוג ולאבד ושללם לבוז קבלו מתנות לאביונים וכמ"ש מהראנ"ח ז"ל. וע"י מה שקבלו מתנות לאביונים צדקה וג"ח קיימו למעל' להשפיע ברכה וישועה ותנתק ותמוש גזרת ושללם לבוז. ועל גזרה האחרת מאבדן הדת קיימו מה שקבלו כבר התורה רק שיצאו לטעון שהי"ל מודעא ועתה קבלו' ברצון. ולפי האמור השתי דרשות נצרכות כל קבל השתי גזרות וא"ש דלשמואל לית לי' פרכא דהשתי דרשות מוכרחות ומכוונות כחדא שריין שתים כהלכתן:
+
''' על כן קראו לימים האלה פורים גו'.''' לכאו' צריך טעם למה שקראום פורים כי אין בשם זה רמז הנס וההצלה. וענין הפור הוא סעיף קטן מהתחלת הגזיר'. אמנם אפשר דטעם הצלחתו הי' בעבור שני גורלות כי ישראל עם זו קנה הוא יתברך בגורל כדכתיב יצב גבולות עמים כו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וארז"ל דישראל נפלו בגורל לו ית' והוא גורל א' לה' גם אר"י נפלה בגורלו ית' והמן בתוקף רשעו רצה לבטל שני גורלות לה' לאבד ישראל ושלא יבנה ביהמ"ק. וזהו פורים שני גורלות ישראל וארצם שנפלו שניהם בגורלו יתברך. והמן הרע חשב להפיל פור לבטל שני גורלות שנפלו בחלקו ית' וזהו סימ"ת עין להפיל גורל לשחת גורלו ית'. וזה עיקר הצלתנו להיותנו חבל נחלתו וזו הכנה לחזור לא"י ולבנות בהמ"ק וע"כ קראום פורים שנצלנו בעבור שאנחנו גורלנו וארצנו חבלו והוא טעם כעיקר להצלתנו. והפשוט הוא דקראוהו פורים על שם הפור של עמלק ושל המן שהם שנים וזהו פורים תרתי משמע וכן ראיתי שפירשו המפרשים ואני הדל מוסיף כי פורים בגימ' עמלק המן עם הכולל לרמוז גורל העתיד בימי המשיח ומה נעים גורלנו בב"א ואפשר לרמוז כי פורים אותיות פרימו לרמוז מש"ה פרימו מארץ תאבד והבן:
 +
==כז==
 +
'''קימו וקבלו היהודי' גו'. '''פ"ק דמגילה דף ז' גבי אסתר ברה"ק נאמרה אמרו כמה לימודים ושמואל אמר קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכלהו אית להו פרכא לבר מדשמואל דלית לי' פרכא והקשו התוס' דרבא עצמו אמר פ' ר' עקיבא קיימו מה שקבלו כבר והא אצטריך לדרשא אחריתי וי"ל תרתי שמע מינ' כו' ע"ש ועדיין אינו מתיישב כל כך ואפ"ל דרך דרש במ"ש הר' סמיכת חכמים לדרכו וממנו נקח לפי דרכנו רק אומר בקצרה מאד הנצרך לדרכנו מדבריו ז"ל דהוא ז"ל פי' קבלו לשלוח מנות ומתנות דהיינו צדקה וג"ח וכתבו המקובלים דכשאדם מקבל למט' להשפיע לעניים מיד משפיעין עליו מלמעלה ומסייעין לו להחזיק ברכה במעש' ידיו וז"ש קיימו למעלה שפתחו להם שערי רחמים להשפיע להם גאולה ישועה וברכה מה שקבלו למטה צדקה וג"ח זהו תורף קיצור דברי הר' ז"ל ולפי מש"ל דהיו שתי גזרות א' מפורסמת להשמיד להרוג והשנית לאבד דתם. וכנגד המפורסמת להשמיד להדוג ולאבד ושללם לבוז קבלו מתנות לאביונים וכמ"ש מהראנ"ח ז"ל. וע"י מה שקבלו מתנות לאביונים צדקה וג"ח קיימו למעל' להשפיע ברכה וישועה ותנתק ותמוש גזרת ושללם לבוז. ועל גזרה האחרת מאבדן הדת קיימו מה שקבלו כבר התורה רק שיצאו לטעון שהי"ל מודעא ועתה קבלו' ברצון. ולפי האמור השתי דרשות נצרכות כל קבל השתי גזרות וא"ש דלשמואל לית לי' פרכא דהשתי דרשות מוכרחות ומכוונות כחדא שריין שתים כהלכתן:
  
 
== כט ==
 
== כט ==

Revision as of 09:33, 23 February 2021

נחל אשכול TriangleArrow-Left.svg אסתר TriangleArrow-Left.svg ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א

ודתו להעשות ביום אשר שברו אויבי היהודים. ר"ת גימט' משה. להעשות ביום אשר ר"ת אבל. רמז כי המן הרשע בחר ביום י"ג אדר שהוא יום ז' לאבל מש"ר כי אז לא יהי' לכם זכות ומפרע מזליהו וזה רמז ר"ת וגימ' האמורות אבל משה טע' לביום אשר שברו. וטעו דאדרבא זכות מש"ר ותפלתו היו לנו לחומ' ולמחס'. ובזה ניחא דלכאור' תיבת ונהפוך הוא אשר יתירות. וגם תיבת המה. אכן ידוע כי הדרך הוא יפקוד ה' על צבא המרום כו'. והכא לא אפשר דשר עמלק הוא הפ'. וז"ש ביום אשר שברו כו' כי הוא אבל משה ונהפוך הוא דבשביל משה ניצולו ודין גרמא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם דייקא אף דהשר לא נפל:

ד

כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול. אפשר דהכו' דיש מי שזכה לשם ובעצם אדם איננו גדול. אבל מרדכי באמת הוא גדול ושמעו לפי האמת הולך בכל המדינות והטעם כי האיש מרדכי איש צדיק וגדול ביראה ובדביקות בו ית':

ט

ואת ארידי. בס' מנחת שי (כאן) מייתי פלוגתא אם מלא יוד או חסר וכ' דרבינו מאיר במרגליותיו כתבו מלא והרב מהר"ם פאפירש כ"ץ ז"ל בהגהותיו לפרי עץ החיים כ' דלפי משמעות הל' מוכח דארידי מלא יוד וכן קבל מרבו מהרי"ב:

טז

ושאר היהודים גו' חמשה ושבעים אלף. אפשר לרמוז כי חמשה ושבעים כמספר הדסה עם הכולל. גם יהודים גימ' חמשה ושבעים ואתרמי מספר זה לכבוד אסתר המלכה ולכבוד יהודי"ם:

כא

לקיים עליהם להיות עושים את יום י"ד ואת יום ט"ו. יש לרמוז על שם הכתוב כי י"ד על כס יה ורוב העולם קורים בי"ד על שם כ"י י"ד ושזה פי תלמיד הרשב"א והנה מציב לו י"ד גבי שאול דסבר דכבר קיים מצות תמחה זכר עמלק והרמז על כ"ס י"ה וטעם מה שתלו במוקפין מימות יהושע כדי שיהיה כבוד לירושלים ומלבד כמה טעמים שיש בדבר אפשר במשז"ל דעיקר מטרין גדולת המן עדי אובד הוא משום שביטל בנין בה"מ ועונותיו ילכדנו ולכן שפרא מילתא לעשות זכרון לירושלים כי היתה אם כל הענין הזה. וירושלים אז תקרא כשושן דבזכות ירושלים שושן צהלה ושמחה. והרמז כי ירושלים רומז לשכינה והיא נקראת שושנה. ובעבור ירושלים הי' עיקר גדולתו להשפילו כמש"ל ולכן עשו זכר לא"י ותלו המוקפין מימות יהושע בפרט כי הי' תחילה לקוצרים קצ"ר רשעים קוצר רוח טועים ויחלוש את עמלק כו' כמ"ש בירושלמי לפי חבר לפי חרב כמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל:

כב

לעשות אותם ימי משתה ושמחה וגו'. הטעם הפשוט בזה מבואר נגלה כי כל ענין המן ואחשורוש ע"י משתה והנה ענין ושתי ואשר נגזר עליה במשתה היא היתה הכנה לגאולה דאלמלא אגרות הראשונות כו' ותחת הסרפד יעלה הדס ואעיקרא מתוך משתה מכרו השבטים את יוסף ועי"ז נגזרה גזרה והמלך והמן ישבו לשתות כמשז"ל במדרש רבה וזאת לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע וע"י משתה אסתר נתלה המן. ולזה קבעו לעשות בפורים ימי משתה וכ"ז גלוי וידוע ועוד בה כי הנחש פיתה לאדה"ר וחוה לאכול מעץ הדעת וע"ז נפל המן במשתה היין וכן כ' רבינו אלעזר מגרמיזא נחש גרם לאכול עץ אשכולות מרורות למו והמן נפל במשתה היין ולמ"ד חטה היה שרשי חטה בוקעים בארץ ן' אמה והמן נתלה על עץ ן' אמה עכ"ל וכבר נתבאר במ"א כי הנח' נתלבש בהמן ולקה ולמ"ד דגפן הי' א"ש טפי ולכן קבעו סעודה זכר לנקמת הנחש במשתה היין. וכבר ידוע שנהגו בפורים כמעט ברוב העולם במגדנות מיני מתיקה ויש טעם גדול לזה דהדר קבלו' לתורה הקדושה ונאמנים אמרים מתוקים מדבש. ובשבועות אוכלים חלב זכר לתורה ופורים דבש שנמשלה התורה לחלב ודבש גם דבש גימט' אשה לכבוד האשה רבה אסתר המלכ' גם מיני מתיקה גי' אסתר עם ד' אותיות והיינו דאמרו פ"ק דמגילה השתא אמר מרי אנא שדרי לי' חוליא כו':

איש לרעהו ומתנות לאביונים. ר"ת אלול. שם רמז להתעורר ליראה את ה' כשם שמתעורר בחדש אלול וכך רמז רבינו הק' היה עובר אחורי ביה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אגב אורחי' קמ"ל דשופר ומגילה כי הדדי נינהו ומי שיש לו מוח בקדקדו ישפוט בצדק כי בעבור שהגדיל ה' לעשות עמנו מאד להצילנו ממות לחיים אין ראוי לאבד ולהפר ירא' ולפרוק עול תורה ומצות ח"ו וגילו ברעדה כתיב ודי בזה למי שיש לו לב. הבט ימין וראה כי במקום גילה לעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות. שם נאמר ומתנות לאביונים לקיים מצות צדקה ששקולה ככל המצות וכפרה כתובה בה בקדשים ומלבד כל מעלות הצדקה אפשר לומר דאמרו בתנא דבי אליהו אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. והשתא דקבלנו התורה ברצון טוב והתורה נקראת אמת הפעם ילוה הצדקה שנקראת אמת להורותל כי קמה בזיהר"א תורת אמת והנחש שהוא שקר כמ"ש בתקונים דף מ"ט ע"א ובהגהת יד ימין נפל ונשבר ותשלך אמ"ת ארצה ותהי האמת נהדרת. וחזה הוית להרב מהר"י ביערת דבש השני' דף פ"א ע"ג שכתב על מ"ש רז"ל דאמר המן למרדכי אתי מלא קמצא דידך ודחי עשרת אלפים ככרי כסף דיש להבין מה ענין קומץ שהוא קרבן לה' לעשרת אלפים ככר שנתן לאחשורוש ואם יתן איש מתנה למלך ב"ו הירצ' לה' וכן אמרו גלוי וידוע שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים השקלים מה זו הקדימ' זה לשקלי קרבנות וזה למלך טפש ותו דלא מצינו הכתוב הלא אמר אחשורוש הכסף נתון לך אבל הענין כי אמר לו הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך ועל שניהם הוא אומר לעשות בעם ובכסף כטוב בעיניך ותכלית הטוב לחלקה לעניים וכבר א"ת ידעו מנבוכדנצר כי הצדקה מועילה מאד כמ"ש דניאל ע"ה וחטאך בצדקה פרוק וזה הי' טוב בעיני כל השרים לחלקם לעניים וכן עשה וחשב שהוא יותר מכל הקרבנות דכתיב נבחר לה' מזבח ולכך תמה דאיך מלא קמצא קרבן ידחה עשרת אלפים ככר כסף לעניים שהוא יותר מכל הקרבנות והשיב מרדכי כי הצדקה שלי דמה שקנה עבד קנה רבו וא"כ כל הבטחתו שיצליח הי' באשר פזר נתן לאביונים לכן בעת הזכרת הנס צריך מתנות לאביונים עכ"ל. וזה חידוש גדול ואין נראה כן מכתובים ומרז"ל ואם כנים הדברים אפשר לפרש מ"ש הכסף נתון לך דהל"ל הכסף יהי' לך כמש"ה מתנתך לך יהוין אלא שרצה אחשורוש לומר להמן שיתנם לצדקה ולכן אמר הכסף נתון יהיה נתון מתנת עניים ויהיה הזכות לך ואז והעם לעשות בו כטוב בעיניך. ועפ"ז יובן מדרש לקח טוב שהבאתי לעיל רוה"ק אומרת הכסף בגי' העץ נתון לך דלהיות מעשה הצדקה חשוב מאד הוצרך רוה"ק לומר הכסף העץ. וכבר נודע דכי כתיב המלך סתם להמן היא נראי' יתירה כמו שדייקו המפרשים אמנם המלך מ"ה הקב"ה אמר להן לאפוקי מרדכי העץ נתון לך והכסף אינו שלך דמה שקנה עבד קנה רבו אך העץ נתון לך ולא למרדכי ולפי האמור מצאנו טעם מחודש למתנות לאביונים וכמ"ש הרב הנז':

כג

מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם. אפשר לומר בחקירה אחת שחקרנו בעניותנו בדרושים שערי ספרד ואפריקא לא היו תחת ממשלת אחשורוש כי לא מלך אלא על קכ"ז מדינות וא"כ התינח לישראל אשר היו במדינות מלכות אחשורוש הנה מה טוב לעשות ימי הפורי' כל ימי עולם כי גזר עליהם המן להשמיד' אמנם ישראל שבערי ספרד ואפריקא אשר לא נגזר עליהם מי חייבם לעשות פורים ושם כתבנו ליישב כפי ענ"ד בכמה פנים ואתיא מכללא אחת היתה על פי הסוד דידועו דבכל מועדי ה' מתגלים אורות עליונים בפסח גדולי גדולים ובעצרת גולת הכותרת ובחג חסדי ה' וגם בפורים צ"ל שישנו באסת"ר וכן בכל שנה הם נגלים ובעבור זה קרי"ת מועדינ"ו ובפורים להציל ישראל נתגלית ההארה העליונה לתת לטו"ב לפני האלהים וכ' האר"י ז"ל שז"ס וזכרם ולא יסוף מזרעם. אמור מעתה מאחר דבפורים מתגלית תארה זו בשמים ממעל א"כ חייבים כל ישראל אף מי שלא הי' תחת ממשלת אחשורוש לעשות פורים ככל אחיו שנעשה להם הנס וז"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר אף אותם המדינות ועיירות שלא היו במלכות אחשורוש חייבים לעשות פורים. ונתן טעם וימי הפורים כו' וזכרם לא יסוף מזרעם שהוא סוד הפורים כלומר דמגלית הארה רבה זו וכיון שכן כל ישראל חייבים:

כו

על כן קראו לימים האלה פורים גו'. לכאו' צריך טעם למה שקראום פורים כי אין בשם זה רמז הנס וההצלה. וענין הפור הוא סעיף קטן מהתחלת הגזיר'. אמנם אפשר דטעם הצלחתו הי' בעבור שני גורלות כי ישראל עם זו קנה הוא יתברך בגורל כדכתיב יצב גבולות עמים כו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וארז"ל דישראל נפלו בגורל לו ית' והוא גורל א' לה' גם אר"י נפלה בגורלו ית' והמן בתוקף רשעו רצה לבטל שני גורלות לה' לאבד ישראל ושלא יבנה ביהמ"ק. וזהו פורים שני גורלות ישראל וארצם שנפלו שניהם בגורלו יתברך. והמן הרע חשב להפיל פור לבטל שני גורלות שנפלו בחלקו ית' וזהו סימ"ת עין להפיל גורל לשחת גורלו ית'. וזה עיקר הצלתנו להיותנו חבל נחלתו וזו הכנה לחזור לא"י ולבנות בהמ"ק וע"כ קראום פורים שנצלנו בעבור שאנחנו גורלנו וארצנו חבלו והוא טעם כעיקר להצלתנו. והפשוט הוא דקראוהו פורים על שם הפור של עמלק ושל המן שהם שנים וזהו פורים תרתי משמע וכן ראיתי שפירשו המפרשים ואני הדל מוסיף כי פורים בגימ' עמלק המן עם הכולל לרמוז גורל העתיד בימי המשיח ומה נעים גורלנו בב"א ואפשר לרמוז כי פורים אותיות פרימו לרמוז מש"ה פרימו מארץ תאבד והבן:

כז

קימו וקבלו היהודי' גו'. פ"ק דמגילה דף ז' גבי אסתר ברה"ק נאמרה אמרו כמה לימודים ושמואל אמר קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכלהו אית להו פרכא לבר מדשמואל דלית לי' פרכא והקשו התוס' דרבא עצמו אמר פ' ר' עקיבא קיימו מה שקבלו כבר והא אצטריך לדרשא אחריתי וי"ל תרתי שמע מינ' כו' ע"ש ועדיין אינו מתיישב כל כך ואפ"ל דרך דרש במ"ש הר' סמיכת חכמים לדרכו וממנו נקח לפי דרכנו רק אומר בקצרה מאד הנצרך לדרכנו מדבריו ז"ל דהוא ז"ל פי' קבלו לשלוח מנות ומתנות דהיינו צדקה וג"ח וכתבו המקובלים דכשאדם מקבל למט' להשפיע לעניים מיד משפיעין עליו מלמעלה ומסייעין לו להחזיק ברכה במעש' ידיו וז"ש קיימו למעלה שפתחו להם שערי רחמים להשפיע להם גאולה ישועה וברכה מה שקבלו למטה צדקה וג"ח זהו תורף קיצור דברי הר' ז"ל ולפי מש"ל דהיו שתי גזרות א' מפורסמת להשמיד להרוג והשנית לאבד דתם. וכנגד המפורסמת להשמיד להדוג ולאבד ושללם לבוז קבלו מתנות לאביונים וכמ"ש מהראנ"ח ז"ל. וע"י מה שקבלו מתנות לאביונים צדקה וג"ח קיימו למעל' להשפיע ברכה וישועה ותנתק ותמוש גזרת ושללם לבוז. ועל גזרה האחרת מאבדן הדת קיימו מה שקבלו כבר התורה רק שיצאו לטעון שהי"ל מודעא ועתה קבלו' ברצון. ולפי האמור השתי דרשות נצרכות כל קבל השתי גזרות וא"ש דלשמואל לית לי' פרכא דהשתי דרשות מוכרחות ומכוונות כחדא שריין שתים כהלכתן:

כט

ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל. התי"ו גדולה וכ' רבינו מהר"ר אלעזר מגרמיזא ז"ל שיש כ"ב צדיקות במקרא ואסתר היא כ"ב ולכך התי"ו גדולה שהיא אות כ"ב מהאלף בית עכ"ד. ואפשר דעד עתה הי' להם מודעא על תורה שבע"פ כמ"ש בתנחומא ועתה הדר קבלוה ברצון לכן התי"ו של ותכתוב תיו גדולה לומר שקבלנו התורה שהיא בכ"ב אותיות דהגם שהמודע' היה על תורה שבע"פ מ"מ ממילא גם תור' שבכתב לא עלתה להם דאין מציאות לתורה שבכתב אם לא בתורה שבע"פ ועתה שקבלו תורה שבע"פ נמצא שקבלו גם תורה שבכתב לכן ותכתוב שהוא ל' כתב התי"ו גדולה רומז לתורה שבכתב דעתה היא גדולה עם תורה שבע"פ והכל תורה אחת ביחוד גמור ושלם. א"נ אפשר במ"ש בגמ' דאסתר סוף הנסים שנתנו ליכתב ולזה ותכתוב בהסיבה התי"ו גדולה לומר עד הנה כתיבת הנסים כמו תי"ו סוף אותיות. והטעם שבפורים היינו בגלות בח"ל בהסתר פנים ולא הי"ל בהמ"ק לכן גדול מאד נס פורים ונכתב בספר להיותנו בהסתר. וז"ש ותכתוב אסתר נכתב נס זה כי היינו בהסתר פנים בח"ל וזה רמז אסתר ע"ד שדרשו בגמ' ונעשה נס לפי שאומה ישראלית בת אביחיל בת אברהם אבינו ע"ה איש חיל ממלאכיו העצומים והרבים ממצותיו וצדקותיו ובזכות אברהם אבינו ע"ה ניצלנו כמ"ש לעיל:

לב

ונכתב בספר. פי' הרב מהר"י אדרבי במ"ש פ"ק דמגילה דשלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות כו'. עד שמצאו מקרא כתוב זאת מ"ש כאן ומשנה תורה זכרון המגילה וז"ש ונכתב בעבור תיבות בספר שכתוב בתורה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.