נחל איתן/א/א
|
|
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
א. (א) אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בארץ ישראל (ב) וכן בעבר הירדן (ג) וכל שנכבש אחר כיבוש א"י דינו כא"י (ד) ונראה דכ"ז בבית ראשון אבל בבית שני אין נוהג מדאורייתא אלא במקומות שכבשו עולי בבל (ה) ומסתברא דגם מדרבנן אין נוהג שם וכן בסוריא (ו) ולעתיד לבא ינהג אף בקיני קניזי וקדמוני ויש חולקין (ז) אבל בחו"ל אינו נוהג.
א. (א) אין דין ע"ע נוהג אלא בא"י. ל' הרמב"ם (רפ"י מרוצח) והוא מירושלמי פרק עגלה ערופה (ה"א) אשר ה' אלקיך נותן לך פרט לחו"ל. ויש לעיין התנן בקדושין (ל"ו ב') כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחו"ל ואע"ג דאין למדין מן הכללות מ"מ הו"ל למפרך מינה בגמ' כדפריך ממילי אחריני. ואפשר עפ"ד התשב"ץ (ח"ג סי' ר') דלהכי איצטריך קרא בעגלה ערופה לרבות עבר הירדן שלא תאמר כיון שאין שכינה שם ועגלה ערופה אינה באה אלא לכפר על הדם המטמא את הארץ ומסלק את השכינה דמש"ה לא תחייב בעגלה ערופה קמ"ל דמ"מ מא"י היא כו' עכ"ל ולפ"ז י"ל דמיקרי מצוה התלויה בארץ ומה"ט א"ש נמי ערי מקלט שאין נוהג אלא בא"י כמ"ש רמב"ם (רפ"ח מרוצח) דג"ז מקרי מצוה התלויה בארץ (ומ"מ איצטריך קרא להני דבלא קרא לא הו"א דמקרי תלויה בארץ) אמנם אינו נכון דא"כ הריגת הרוצח נמי מקרי תלוי' בארץ דכתיב ולארץ לא יכופר וגו' כ"א בדם שופכו (וי"ל קצת) ובאמת מצינו עוד מצות שאינן תלויות בארץ שנוהגות דווקא בארץ כמו לא תסיג גבול רעך כמ"ש רמב"ם (ספ"ז מגנבה) וקשה לומר דזה מקרי תלוי' בארץ משום שהוא בקרקע דא"כ גם לא תעשו עול במדה זו מדת קרקע נמי מקרי תלוי' בארץ, ועוד עבודה זרה מצוה לרדוף ולשרש אחריה אין נוהג אלא בארץ ישראל כמ"ש רמב"ם (רפ"ז מע"ז), ולא תחנם לא תתן להם חניה בקרקע (וזה י"ל דמקרי תלויה בארץ וכמש"כ תוס' בערכין י"ד א' (ד"ה בעכו"ם) גבי שדה אחוזה דמקרי מצוה התלוי בארץ ועי' תוספתא דקדושין פ"א ה"י וצ"ע), ועוד שהרי כתבו תוס' בב"ב פ"א א' (ד"ה ההוא) בשם רשב"א דביכורים לא מקרי תלוי' בארץ שהיא חובת גברא ואפ"ה אין נוהגת בחו"ל, ואיסור לכהנים ולוים ליטול חלק בביזה אין נוהג אלא בא"י כמ"ש רמב"ם (פי"ג משמיטה הי"א), ודין נגעי בתים אין נוהג בחו"ל כמ"ש רמב"ם (פי"ד מטו"צ ה"א) (ואין לומר דג"ז מקרי תלוי' בארץ דא"כ גם מזוזה ומעקה מקרי תלוי' בארץ) ועוד ראשית הגז ומתנות אין נוהגות אלא בא"י לר' אלעאי דקי"ל כוותי' (אך סתם מתני' דחולין דלא כוותי') וצ"ל דאין למדין מן הכללות ועיקר הכלל בא לומר דמצוה שאין תלוי' בארץ נוהגת גם בחו"ל כ"ז שלא מצינו גילוי מקרא בהדיא דדוקא בארץ ואפשר ג"כ דאגב רישא נקטי' ועיקר המשנה באה לומר דמצוה התלוי' בארץ נוהגת דוקא בא"י וצ"ע, ועי' בב"מ (קי"א ב') תד"ה כל שכתבו דלא ממעטינן גבי שכר שכיר חו"ל משום שאינה מצוה התלוי' בארץ וצ"ע מכל הני ואפשר דדוקא שם משום דאיכא לאוקמי קרא למילתא אחריתי לא מסתבר למעוטי חו"ל, ועי' שבת (ק"י ב') תד"ה ת"ל בשם השאלתות לגבי סירוס אע"ג דכתיב בארצכם לא ממעטי' חו"ל משום שהיא מצוה שאינה תלויה בארץ ועי' תוס' חולין (ק"ג ב') ד"ה כל דבשר בחלב הוי ממעטי' בחו"ל משום דאיתקש לביכורים (וכ"ה במכילתא סוף משפטים דצריך קרא דנוהג בחו"ל) וצ"ע בכ"ז. וע"ע לקמן (סי' י"א ס"ג סק"ה) אם לאו דזריעה ועבודה בנחל איתן מקרי מצוה התלוי' בארץ.
(ב) וכן בעה"י. ל' הרמב"ם והוא מתוספתא דסוטה רפ"ט נמצא בעה"י היו עורפין ובספרי ס"פ שופטים אשר ה' אלקיך נותן לך לרבות עה"י, והנה בענין עה"י אם דינה כא"י לכל מילי עי' מה שהאריכו בזה בתשב"ץ (ח"ג סי' קצ"ט ר') ובתשו' מהרי"ט צהלון (סי' רי"ו) ובברכי יוסף (או"ח סי' תפ"ט) ובמרכבת המשנה (פ"ד משמיטה הכ"ח) ובחזו"א זרעים (לקוטים סי' י') ובחזו"א על הרמב"ם (פ"ד משמיטה הכ"ח) ובקה"י לאאמו"ר שליטא (שביעית סי' ה') והנה בתשב"ץ האריך להוכיח דלענין כל מצות התלויות בארץ דין עה"י כדין א"י לכל מילי (וכ"כ המאירי בב"ב נ"ו א' ע"ש) אמנם לענין חיבת א"י כגון לענין קבורה בא"י ומצות דירה בה וכן לענין נשא אשה ושהה י' שנים ובא לא"י ואין נבואה אלא בא"י ואוירא דא"י מחכים כל אלו אינן בעה"י ע"ש באורך (והנה התשב"ץ הוכיח דעה"י חייב בתרו"מ מהא דע"ז נ"ח גבי בצר דחייב בתרו"מ וכן הוכיח בחזו"א אמנם אכתי אין מוכרח לכאו' דזה מה"ת ולענ"ד יש להוכיח דעה"י חייב בתרו"מ מה"ת ממ"ש בב"ב (נ"ו א') כל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר ובהדיא כתיב בפסוק ויראהו את הגלעד שהוא עה"י ואין לומר דהתם מדרבנן קאמר דהא מסיק התם למעוטי קיני קניזי וקדמוני שהוא עמון ומואב לר"י ע"ש ועמון ומואב חייבין במעשר מדרבנן כדתנן פ"ד דידים. ועוד יש להוכיח מירושלמי רפ"ו דשביעית ויברח יפתח מפני אחיו וישב ארץ טוב זו סוסיתא ולמה נקרא שמה טוב שפטור מן המעשר אלמא דבארץ גלעד שישב מקודם הי' חייב במעשר (וי"ל בדוחק) ואין לומר דמדרבנן חייב דהא גם סוסיתא חייב מדרבנן כדא' בהדיא בירושלמי דמאי (פ"ב ה"א) וכן מוכח שם בירושלמי דאם עמון ומואב טהרו בסיחון חייב בתרו"מ ע"ש, ועי' בתשב"ץ שהוכיח דגם שביעית נוהג בעה"י מה"ת וכן בחזו"א הוכיח בז' ראיות ברורות דשביעית ויובל נהגו בעה"י מה"ת, ומ"ש רמב"ם (פ"ד משמיטה הכ"ח) דאינו נוהג אלא מדרבנן היינו משום שלא החזיקו עולי בבל ע"ש ומש"כ רמב"ם (רפ"ב מביכורים) דביכורים אינן אלא מדרבנן בעה"י כבר כ' הכסף משנה בשם מהרי"ק (סוף שורש קכ"ב) דס"ל דגם לת"ק דריה"ג ממעטינן בביכורים מה"ת משום שאינן ארץ זבת חלב ודבש ורק מדרבנן פליגי (אך בספרי
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |