27,082
עריכות
אין תקציר עריכה
(נזר הקדש זבחים ב: באדיבות המלבה"ד) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{עוגן1|א}}] '''תוס' ד"ה וזבחים.''' וי"ל דסתמא דקטן גרע טפי דאין לו דעת להבין שהם קדשים וסבר שהן חולין. ביאור הדברים דהקטן אינו יכול להשים לב להבין ענין קרבן וקדושתו, וממילא הוא חושב לחולין, ואעפ"י דסתמא כשר ולא בעינן לשמה במחשבה דקדשים, אמנם כל זה בגדול דאעפ"י שאינו עושה במחשבה דלשמה אבל ע"כ גם מחשבה דחולין ליתא בגדול כיון שמורגש אצלו ענין קדשים בעולם, וזהו ענין סתמא דכשר בקדשים, משא"כ בקטן שלא מורגש לו כלל ענין קדשים וליתא כלל במחשבה דקדשים כיון שאין זה ענין קדשים במחשבתו כלל. זהו ביאור דברי התוס' שכתבו דסתמא דקטן גרע טפי. | {{עוגן1|א}}] '''תוס' ד"ה וזבחים.''' וי"ל דסתמא דקטן גרע טפי דאין לו דעת להבין שהם קדשים וסבר שהן חולין. ביאור הדברים דהקטן אינו יכול להשים לב להבין ענין קרבן וקדושתו, וממילא הוא חושב לחולין, ואעפ"י דסתמא כשר ולא בעינן לשמה במחשבה דקדשים, אמנם כל זה בגדול דאעפ"י שאינו עושה במחשבה דלשמה אבל ע"כ גם מחשבה דחולין ליתא בגדול כיון שמורגש אצלו ענין קדשים בעולם, וזהו ענין סתמא דכשר בקדשים, משא"כ בקטן שלא מורגש לו כלל ענין קדשים וליתא כלל במחשבה דקדשים כיון שאין זה ענין קדשים במחשבתו כלל. זהו ביאור דברי התוס' שכתבו דסתמא דקטן גרע טפי. | ||
{{עוגן1|ב}}] '''ובעיקר''' הדין בקדשים דסתמא לשמן יש לעיין אם דין זה נוהג גם בפסח וחטאת, או דלמא דרק בשאר קדשים דכשרים שלא לשמן ורק שאינו עולה לחובה בזה אמרינן דבסתמא כשרים וגם עולים לחובה, משא"כ פסח וחטאת דפסולים שלא לשמן אפשר דבסתמא מעלינן חד דרגא לומר שכשרים ואינם מרצים, או שפסולים לגמרי. והנה מרן הכס"מ {{ממ|[[כסף משנה/מעשה הקרבנות/ד#י|הל' מעשה הקרבנות פ"ד ה"י]]}} מדייק מדברי הרמב"ם דדוקא בעולה ושלמים הדין דבסתמא עולין לחובה ולא בפסח וחטאת, יעוי"ש. הרי מבואר דעתו בשיטת הרמב"ם דבפסח וחטאת בסתמא דהקרבן כשר ואינו עולה לחובה. וכן ראיתי בשם ברכת הזבח, ובספר ליקוטי הלכות (להגרי"מ (שליט"א) [זצ"ל]) בהסכמה ראיתי שדעתם בפסח לפסול לגמרי{{עוגן|הערה ב}}{{הערה|בליקוטי הלכות לפנינו איתא דכשר לגמרי אף בחטאת ופסח ומרצה נמי.}}, ואין הספר כעת תח"י. אמנם כבר ביארנו בספרנו דברי סופרים {{ממ|סי' ו}} בהרבה ראיות מוכרחות דגם בפסח וחטאת בסתמא כשרים ומרצים ועולים לחובה, והיינו דסתמא לשמה ממש הוא וכשרים ומרצים. | {{עוגן1|ב}}] '''ובעיקר''' הדין בקדשים דסתמא לשמן יש לעיין אם דין זה נוהג גם בפסח וחטאת, או דלמא דרק בשאר קדשים דכשרים שלא לשמן ורק שאינו עולה לחובה בזה אמרינן דבסתמא כשרים וגם עולים לחובה, משא"כ פסח וחטאת דפסולים שלא לשמן אפשר דבסתמא מעלינן חד דרגא לומר שכשרים ואינם מרצים, או שפסולים לגמרי. והנה מרן הכס"מ {{ממ|[[כסף משנה/מעשה הקרבנות/ד#י|הל' מעשה הקרבנות פ"ד ה"י]]}} מדייק מדברי הרמב"ם דדוקא בעולה ושלמים הדין דבסתמא עולין לחובה ולא בפסח וחטאת, יעוי"ש. הרי מבואר דעתו בשיטת הרמב"ם דבפסח וחטאת בסתמא דהקרבן כשר ואינו עולה לחובה. וכן ראיתי בשם ברכת הזבח, ובספר ליקוטי הלכות (להגרי"מ (שליט"א) [זצ"ל]) בהסכמה ראיתי שדעתם בפסח לפסול לגמרי{{עוגן|הערה ב}}{{הערה|'''<sup>ב</sup>''' בליקוטי הלכות לפנינו איתא דכשר לגמרי אף בחטאת ופסח ומרצה נמי.}}, ואין הספר כעת תח"י. אמנם כבר ביארנו בספרנו דברי סופרים {{ממ|סי' ו}} בהרבה ראיות מוכרחות דגם בפסח וחטאת בסתמא כשרים ומרצים ועולים לחובה, והיינו דסתמא לשמה ממש הוא וכשרים ומרצים. | ||
{{עוגן1|ג}}] '''והנה''' לפי המבואר דסתמא דקטן גרע טפי ולא נכנס לסוג סתמא, וכמו שכתבנו לעיל בשם התוס', יש לעיין היאך הדין בשגדול עומד על גביו אם מהני עכ"פ להיות כמו סתמא. ונראה בזה כאשר יבואר, כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/פסולי המוקדשין/א#ו|הל' פסולי המוקדשין פ"א ה"ו]]}} הקטן אינו שוחט אעפ"י שהגדול עומד על גביו, שהקדשים צריכים מחשבה וקטן אין לו מחשבה, יעוי"ש. ולכאורה תמוה, דהלא מצינו דמהני גדול עומד על גביו גם בדברים הצריכים לשמה, ומצאתי באור שמח הל' מקואות {{ממ|[[אור שמח/מקוואות/א#ח|פ"א ה"ח]]}} שעמד בזה יעו"ש. ונראה דהרמב"ם סבר כשיטת רבינו יונה הובא ברשב"א בחולין {{ממ|[[רשב"א/חולין/יב/ב#ורבינו|דף יב: ד"ה ורבינו הרב]]}} דפירש דבמקום דמהני שליחות מהני גדול עומד על גביו, יעוי"ש. והנה בקדשים נראה דליתא בזה ענין שליחות, והיינו דהשליחות שייכא באופן שהשליח עושה הפעולה עבור המשלח, וזה שייכא באופן שהפעולה מוטלת על המשלח, אמנם כשהפעולה מוטלת על שניהם לא שייכא בזה דררא דשליחות. | {{עוגן1|ג}}] '''והנה''' לפי המבואר דסתמא דקטן גרע טפי ולא נכנס לסוג סתמא, וכמו שכתבנו לעיל בשם התוס', יש לעיין היאך הדין בשגדול עומד על גביו אם מהני עכ"פ להיות כמו סתמא. ונראה בזה כאשר יבואר, כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/פסולי המוקדשין/א#ו|הל' פסולי המוקדשין פ"א ה"ו]]}} הקטן אינו שוחט אעפ"י שהגדול עומד על גביו, שהקדשים צריכים מחשבה וקטן אין לו מחשבה, יעוי"ש. ולכאורה תמוה, דהלא מצינו דמהני גדול עומד על גביו גם בדברים הצריכים לשמה, ומצאתי באור שמח הל' מקואות {{ממ|[[אור שמח/מקוואות/א#ח|פ"א ה"ח]]}} שעמד בזה יעו"ש. ונראה דהרמב"ם סבר כשיטת רבינו יונה הובא ברשב"א בחולין {{ממ|[[רשב"א/חולין/יב/ב#ורבינו|דף יב: ד"ה ורבינו הרב]]}} דפירש דבמקום דמהני שליחות מהני גדול עומד על גביו, יעוי"ש. והנה בקדשים נראה דליתא בזה ענין שליחות, והיינו דהשליחות שייכא באופן שהשליח עושה הפעולה עבור המשלח, וזה שייכא באופן שהפעולה מוטלת על המשלח, אמנם כשהפעולה מוטלת על שניהם לא שייכא בזה דררא דשליחות. | ||