נועם אלימלך/פרשת חיי שרה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נועם אלימלך פרשת חיי שרה

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

ויהיו חיי שרה כו' (בראשית כג א) פירש"י בת ק' כבת ך' כו' כבת ז' ליופי. ולכאורה מה נפקא מינה שהית' כבת ז' ליופי. ונראה דרש"י ז"ל כיון בדבריו לרמז על ב' מדרגות שמחוייב האדם להתנהג בהם כל ימי חייו: דהיינו האחד להזהר ולהשמר במאוד מאוד מכל חטא ועון שלא יעבור ח"ו על שום מ"ע ול"ת: ומדרגה ב' דהיינו גם דברים המותרים כמו אכילה ושתי' ומלבושים וכדומה צריך להכניס הכל אל הקדושה לכוין בהם לשמים דהיינו אדם שמלביש עצמו ומקשט עצמו במלבושים וקישוטים יפים ונאים. יהי' כוונתו לקשט דיוקנא דמלכא כמבואר בגמרא: וכן בכל דבר יהי' כוונתו לשמים וכאשר יתנהג כך אזי כל מה שיהי' לו הן ממון והן מלבושים יספיק א"ע במה שיש לו וישמח בהם וחייו חיים שלו אבל אם אין כוונתו בכל הנ"ל לשמים אזי תמיד יחסר לו ולא יהי' לו די וסיפוק לעולם: ונמצא חייו אינן חיים ואין החיים שלו. וזה רמז פשוט בת קו"ף כבת ך' שלא היה בה שום חטא ממצות עשה ול"ת: ובת ך' כבת ז' ליופי רמז למדרגה ב' דהיינו כמו תינוק שהוא מקשט עצמו אין יודע להתפאר עצמו ולחשוק להתקשט בקישוט יקר כך היתה שרה כשהית' בת כ' שאז הוא עיקר התגברות לאדם לתאוות ליפות עצמו ולהתקשט ושאר עניני עולם והיא הי' כל כוונתה בכל קישוטה והתיפותה רק לשמים:

או יאמר ויהיו חיי שרה כו' ע"ד דאיתא בגמרא חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום מקרא מה ה' אלקיך שואל מעמך כו' (דברים י יב) א"ת מה אלא מאה ויש לומר הפירוש דעיקר השורש לאדם שיהי' בהכנע' גדול' ושפל בעיני עצמו ובמה נחשב ואז יכול לפעול במעשיו כמו בזמן המקדש וזה הרמז מאה ברכות נגד מאה אדנים שהיו במקדש וזה פירוש הגמרא אל תקרי מה אלא מאה ר"ל כאשר תהי' במדרג' מה בהכנע' תתקן גם כן מאה האדנים שתפעול במעשיך כמו בזמן המקדש וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה ושרה רמז כשהצדיק הוא במדרגת נוקבא ירא' עכ"פ להיות שפל ומוכנע לזה רמז מאה שנה נגד מאה אדנים כנ"ל: ועשרים שנה (חסר כאן) ושבע שנים רמז שיתקן ז' ימי הבנין כי שנה בגי' ספיר' והבן:

או יאמר דרש"י ז"ל מרמז בדבריו ללמד לאדם דרכי ה': דהנה יש שני מדרגות בדרכי בני אדם. דהיינו אחד האדם בילדותו הוא מתחזק בלימודו ולומד בהתמד' והלימוד נקרא יופי שזה הוא היופי של הבורא ב"ה* וכאשר האדם בא בשנים דהיינו מעשרים ולמעל' שאז שכלו של אדם מתגבר לדעת את ה'. אזי הוא מתחיל לפשפש במעשיו ורואה בהם אם נעשים כהוגן לכבודו יתברך באמת. ורוא' ומבין בעצמו שלא יצא ידי חובתו כלל בשום עסק תורתו ומצותיו שעש' ולמד עד הנה ומבין שחיסר וחטא בהם דהיינו שלמד לאיז' פני' או להתפאר או באיז' אופן אחר להנאת עצמו ויחרד האיש ומתחרט על הקודם ומתחזק לתקן עצמו בכל מעשיו ולימוד התור' שיהי' הכל שוין לטובה לשמו יתברך ויתעל' ולא להנאת עצמו. והנה ידוע דאיתא בספר הקדוש חובת הלבבות. אין לך חסידות כתחילתו כי כל דבר בהתחל' ראשונ' נעשה בחשק ואימוץ רב בכל התאמצות האפשרי. וזה שפירש רש"י ז"ל בת ק' כבת ך' לחטא ר"ל כמו כשהית' בת כ' שאז הוא דרכו של אדם לפשפש במעשיו ומוצא בהם חטאים שחיסר בעבודתו יתברך שמו ותופש הדרך הזה בחיזוק גדול שהוא ההתחלה ראשונה כנ"ל. כך כשהיתה בת קו"ף היתה ג"כ במדריגה זאת* ובת כ' כבת ז' ליופי. הוא ג"כ על דרך הנ"ל דהיינו בלימוד צריך ג"כ להיות התפישה מרובה להגות בתורתו הקדושה כמו בעודו בילדותו בשנים הרכים. והצדיק הזה שמתנהג עצמו כך כנ"ל זוכה לחיים הנצחיים* וזהו ויהיו חיי שרה לשון הוי"ה וקישור בחיים הנצחיים: שני חיי שרה כולן שוין לטובה רמז אחר שיזכה הצדיק למדרגה זאת אזי הכל שוה לו לטובה הן שמגנים אותו או משבחים אותו הכל שוה לו לטובה והנה יותר צריך האדם להתחזק לקדש עצמו באכילתו ושתייתו בקדושה ובטהר' שעל ידי זה הוא מוצא ניצוצות קדושות ועי"ז זוכה לחיים הנצחיים וזהו שאמר אברהם אבינו ע"ה להמלאכים והשענו תחת העץ ר"ל תחת עץ החיים על ידי זאת ואקחה פת לחם: דהיינו ע"י אכילה כנ"ל: וזהו ויאמר ה' הן האדם כו' ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם י"ל הפי' כך דהנה השי"ת ב"ה ברוב רחמיו רוצה בתשובה שיתקן אדם את אשר קלקל. ואמר השי"ת ועתה ר"ל עתה שחטא אדם הראשון ובמה יתקן את חטאו. פן ואולי יהי' לו תקנה שישלח ידו ליקח ולאחוז בעץ החיים ע"י סיבת אכילה שיוציא ניצוצות קדושות באכילתו בקדושה. וזהו ואכל וחי לעולם ר"ל ע"י אכיל' יהי' לו אחיזה בחיי עולם הנצחיים* ולכן וישלחהו ה' מגן עדן לעבוד את האדמה כי עוה"ב אין בו לא אכיל' ולא שתי' כ"א בזה העולם יוכל לתקן להוציא ניצוצות קדושים כנ"ל והצדיק הזה המתנהג בקדושה בתור' ובאכילה ובשתיה ובכל מעשיו הוא מושך השפעות חסדים לעולם וזהו ואברהם זקן בא בימים ר"ל זקן זה קנה חכמה ובא למדרגת ימים להמשיך השפעות חסדים הנקרא ימים ע"ד יומם יצוה ה' חסדו* וה' בירך את אברהם בכל. דהצדיק המושך השפעות צריך שיהיה כל כוונתו רק לכללות ישראל: ולא יחוש על עצמו כלל כאלו אינו בעולם. רק השי"ת הוא המשגיח על הצדיק ומברכו בכללות ישראל הגם שהוא אינו משגיח על עצמו וזהו וה' בירך כו' בכל. פי' בכללות ישראל. והנה הצדיק גמור כנ"ל הוא הולך בהתגלות אבל מי שאינו עדיין במדרג' הנ"ל צריך להיות הצנע לכת לתקן כל פנימיותיו וזהו ויאמר אל עבדו זקן ביתו פי' הצדיק גמור הנ"ל אומר אל הצדיק השני שעדיין אינו במדרג' זו ואינו אלא כעבד במדרג' זאת שצריך להיות עוד הצנע לכת כנ"ל לתקן הפנימיות וזהו זקן ביתו: המושל בכל אשר לו פי' ועכ"פ הוא במדרגה זו שהוא מושל במדה זאת שלא להתקנא עצמו בחבירו שאינו חומד ומתאווה להתקנא בממון של אחרים: שזה הוא עיקר מי שרוצה לילך בדרכי ה' להוציא מלבו הקנאה וחמדת ממון שהיא עיקר המונע מעבודת הבורא* וזהו המושל בכל אשר לו שדי לו במה שיש לו: ואינו חומד בשל אחרים* והצדיק הגמור הרוצ' להביאו ג"כ במדרג' גדולה: אומר לו שים נא ידך תחת ירכי ר"ל שיתקשר עמו. לזה רמז ירכי הנקרא יסוד שהוא התקשרות כידוע* וזהו שנאמר ביעקב אבינו ע"ה ויזרח לו השמש כאשר עבר את פניאל ר"ל השמש היא הבהירות והקדושה רבה היה זורח ומאיר לו כאשר עבר את פניאל פי' פניאל לשון פנו אל והוא כשאדם מסיח דעתו מהקדוש' אזי מיד והוא צולע על ירכו היינו שיש לו חסרון בהירך וכאשר עבר את פניאל ר"ל שאינו מסיח דעתו כלל מהקדוש' אז ויזרח לו השמש נמצא שצריך האדם לקשר עצמו עם צדיקים גמורים בקדושתם ובהירתם ולשמור עצמו לבל יפנה אל מדעתו ולקדש עצמו בכל המדות כנ"ל והשם יעזרנו לעבדו באמת ויהי ה' עמנו כאשר היה עם אבותינו אמן כן יהי רצון*

ויען עפרון כו' אדוני שמעני ארץ ארבע מאות כו' וישקול אברהם לעפרון כו' (כג יד-טז) נראה לפרש דהנה האמת הוא השורש שיהיה האדם כעפר לכל: אך היסוד העפר הוא המושך את האדם לעצלות ושפלות גם אם הוא צדיק באומרו היצה"ר אליו שאינו צריך לעבוד עוד כי כבר תיקן את עצמו במה שהוא במדרגת עפר ועי"ז מביאו לעצלות בעבודת הבורא יתברך וצריך האדם להתחזק נגדו אז בשמעו את דברי היצה"ר המביאו לעצלות להתחיל בעבודת הבורא מחדש כאלו לא עשה עדיין כלום וזהו שאנו מתפללין ונפשי כעפר לכל תהיה ובמצותיך תרדוף נפשי ר"ל שלא יביאנו היצר לעצלות לבטל מצותיך חליל' אלא אדרבה במצותיך תרדוף נפשי לזה אפשר רמז הכתוב ג"כ כאן כי אברהם רמז לצדיק ועפרון רמז ליצר הרע של מדרגת עפר כנ"ל וזהו ויען עפרון כו' אדוני שמעני ארץ ארבע מאות כו' פירוש שלהצדיק אומר לו היצה"ר שהוא אדון בדבר עבודתו ית"ש שכבר תיקן הכל וזה רמז ד' מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין שהצדיק צריך לתקן אומר לו היצה"ר כבר תקנת הכל ומה זה ביני ובינך. וצריך הצדיק להתחזק נגדו וזהו וישקול אברהם ר"ל שצריך לשקול הדרך ה' בעבודתו מחדש לתקן ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין כו' כנ"ל וזהו עובר לסוחר מלשון סחור סחור לכרמא שצריך לסבב את דרכו מחדש וק"ל*

· מעבר לתחילת הדף