שמי הפרטי שלו', והכינוי הרווח הוא שולי, יצרתי את המשתמש 'שולי גליוני' בתחילת זמן קיץ תשפ"א, כדי להוסיף הערות שוליים לגליוני הספרים הקדושים, וה' יזכני לסייעתא דשמיא בכל לימודי ובפרט בלימודי באתר כאן. ייש"כ לידידי המכונה כאן אויצרניק שהראני את ה'אוצר' כבר כמה פעמים ובשבוע האחרון ישב והדריכני בנבכיו שעה ארוכה, יאריך ה' ימיו בטוב.

אם תראוני בקלקלתי, אנא הודיעוני בדף השיחה ואודה ולא אבוש, בגילי אני מתקשה מעט עם דברים חדשים אבל אי"ה אשתדל לנהוג בנימוסי קרתא הדין. להגדיל תורה ויאדיר.

מה שרשמתי בשולי גליוניEdit

ולא נמצאו המקורים בכרך הגדול הזה, ולע"ע הנחתים פה, וכשיבואו לידי מעשה אעתיקם למקומם הראוי או יעתיקו אחרים ויזכירוני לטובה בתקציר עריכתם ושכרם משלם מן שמיא.

אבן עזרא בראשית ג טEdit

אבן עזרא (שיטה אחרת), בראשית, ג, ט: ישתחקו עצמות החוי הכלבי שאמר לולי שענה אדם לא היה נמצא[1] והנה ראיה כי קין כחש והשם אמר לו קול דמי אחיך (בראשית ד י), רק דברה תורה כלשון בני אדם לפתחון דבר.

אבן עזרא שמות יד כזEdit

אבן עזרא - הארוך, שמות, יד, כז: לפנות בקר קרוב מבקר:

לאיתנו. לתקפו, והוא שם דבר, כמו נהרות איתן (תהילים עד טו):

נסים לקראתו. פרשתיו, שהם חושבים בנוסם שהם חוזרין ליבשה, והם הולכים לקראתו. ישתחקו עצמות חוי הכלבי[2], שאמר כי משה ידע את מיעוט הים ברדתו ועת רבותו בעלותו בהמשכו, והוא העביר עמו במיעוט המים כמשפטו, ופרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע. ואלה דברי שגעון, כי מנהג הים ברדתו לא ייבש מקום, וישארו חומות מים מימינו ומשמאלו, כי הכל ייבש. ועוד, כי לא יתברר סוף רדת הים ותחלת עלותו רק אחר שעות. ועוד לא השלימו ישראל לעבור, עד שטבע פרעה וחילו:

וינער ה'. מהבנין הכבד, וקרוב ממנו גם (נחמיה ה יג) חצני נערתי, כדרך (שמות טו א) רמה בים:

אבן עזרא שמות טז יגEdit

אבן עזרא - הארוך, שמות, טז, יג: ויהי בערב. בסוף היום בעצמו:

ותעל השלו. אולי עלתה מפאת ים:

שכבת הטל. כמו (איוב לח לז) ונבלי שמים מי ישכיב, טעם ירידה, ובמקום אחר כתוב (במדבר יא ט) וברדת הטל. ירקב שם חוי[3] שאמר כי המן הוא הנקרא בלשון פרסי תרנגבי"ן, ובלשון ערבי מ"ן ובלשון לע"ז מנ"א, כי קושיות רבות עמדו עליו: האחת, כי איננו יורד היום במדבר סיני, כי ההר ידוע. ואני ראיתי זה הדומה למן במלכות אלצכי"ר, והוא יורד בניסן ובאייר ולא בחדשים אחרים. ועוד, אם תשימהו לשמש לא ימס, ועוד, כי בלילה לא יבאש. ועוד, כי איננו חזק, ואין צורך שידוכנו אדם במדוכה שיעשה ממנו עוגות. ועוד, כאשר יושם בלשון ימס. ועוד, כי איננו משביע שיולד דם טוב, רק הוא נכנס ברפואות. ועוד, כי ביום הששי היה יורד משנה. ועוד, כי לא היה יורד בשבת. ועוד, כי ירד לכל מקום שיחנו. ועוד, כי עבר עמהם את הירדן ולא שבת עד חצי ניסן על דרך הפשט:

אבן עזרא שמות טז טוEdit

אבן עזרא - הקצר, שמות, טז, טו: מן הוא. מטעם (תהלים סא ח) מן ינצרוהו. (יונה ב א) וימן ה' דג גדול. כטעם זימון. והמפרשים שהוא בלשון ישמעאל תעו, כי לא יאמר כן בלשונם כי אם לאדם לבדו. ישתחקו עצמות חיוי הפושע[4] וכל הזונים אחריו, שאמרו כי מנהג זה המן לרדת עד היום במדבר. ואמרו כי כמוהו הוא היורד עם הטל בארץ מערב התיכון, הוא הנכנס במיני רפואות הנקרא תרנגבי"ן, ולא התביישו אלה, כי הנה כתוב כי במדבר סין ירד המן והוא מקום ישוב. ועוד כי בארץ שני מלכי האמורי ירד המן, גם אחרי שעברו את הירדן. ואם היה דבר תולדת למה לא ירד בשבת, ושאר הנסים הנזכרים. ועוד נתן להם עוד עדים נאמנים מכחישים דבריהם, כי זה היורד במערב איננו יורד בכל זמן, ולא על כל עלה. ואם תשים אותו בשמש לא ימס, ויעמוד ימים וחדשים ושנים ולא יבאש. ואיננו קשה שיוכל אדם לטחון אותו. כי כן הכתוב אומר (במדבר יא ח) וטחנו ברחים או דכו במדוכה. וכן בפסוק (שם) ועשו אותו עוגות, והנה איננו כאשר דמו:

אבן עזרא שמות לד כטEdit

אבן עזרא - הארוך, שמות, לד, כט: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו. הטעם:

בדבר אתו. השם. וזה בעבור שנראה הכבוד על פניו, על כן הזהירו כזהר הרקיע. ומלת קרן מגזרת קרנים מידו לו (חבקוק ג ד), כי כן כתוב בתחלת הפסוק (שם) ונגה כאור תהיה. והנה אמר אחריו (שם) קרנים מידו לו. יהיה הטעם כפול כמשפט. ישתחקו עצמות חוי הפושע[5], שאמר כי בעבור שלא אכל לחם שבו פני משה יבשות כמו הקרן. וטעם (שמות לד ל) וייראו, מפני שהיו פניו מכוערות. ואיך לא פקח זה המקולל את עיניו, כי לא יירא האדם לגשת אל האדם רק בעבור דבר פלא שנתחדש בו שלא ראה כמוהו. ואין אדם שלא ראה פני המת, ולא יירא מגשת אליו. ועוד, אלו היה ככה, למה לא היה תמיד המסוה על פניו, ולמה היה מסיר אותו תמיד בדברו עם ישראל. והלא ראה, כי בהיותו בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס לחה, ואף כי כאשר היה בן שמונים:

אבן עזרא זכריה ח יחEdit

אבן עזרא/זכריה/ח#יח: אם כן נהרג גדליה בראש השנה[6], על כן קבעוהו

מורה נבוכים ג,מו ג,לבEdit

מורה נבוכים/ג/לב, מורה נבוכים/ג/מו: וזה הטעם... להניח מיני העבודות[7]

מחנה לוי, עבודה זרה, טו,אEdit

מחנה לוי/עבודה זרה/טו/א: וא"כ קשה מש"ס דע"ז ט"ו ע"א ואי ס"ד שכירות קניא (הספר אינו לפני והכוונה לקושייתו על המרדכי ביבמות).

נ"ב: עי' מש"כ בזה שו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן סז) דלק"מ.

של"ה מסכת יומא נר מצוה עמוד התשובה (יא) וענין ליל ט' בתשריEdit

של"ה/מסכת יומא/עמוד התשובה: וענין ליל ט' בתשרי... נמצא מחזיקים גם הלילה ליום טוב[8]

שם משמואל במדבר שבועות שנת תרעהEdit

שם משמואל במדבר שבועות שנת תרעה: בירושלמי (סופ"ב דתענית[9] הובא במ"כ) שכיון...




שולי הגליון


  1. על טענה זו ראו בהקדמת המהדיר (ש"א פוזננסקי) לתשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי, ורשה תרע"ו, עמ' 13, באוצר החכמה.
  2. על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: ש"א פוזננסקי (מהדיר), ‏תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי, ורשה תרע"ו, באוצר החכמה.
  3. על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: ש"א פוזננסקי (מהדיר), ‏תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי, ורשה תרע"ו, באוצר החכמה.
  4. על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: ש"א פוזננסקי (מהדיר), ‏תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי, ורשה תרע"ו, באוצר החכמה.
  5. על חיוי הבלכי ושאלותיו ראו: ש"א פוזננסקי (מהדיר), ‏תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי, ורשה תרע"ו, באוצר החכמה.
  6. במקור חיים (או"ח סי' תרב) כתב שדברי ראב"ע בזה נסתרים מגמ' ראש השנה (יט.) [ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם]. ובמהרש"א שם (יח:) ד"ה צום השביעי, דמה שהיה בג' בו אינו מפורש במלכים (ב כה כה) ואפשר שהיה קבלה בידם כן.
  7. עי' רמב"ן (ויקרא א ט) שחלק ע"ד רבנו בזה. ובמשך חכמה (הקדמה לויקרא, ועי' מ"מ קופרמן שם) חילק בזה דין קרבנות במה שהיו להרחיק מע"ז ולא ענין עצמי, לבין קרבנות במקדש שיש בהם ענין עצמי לפעול פעולתם. והביא ראיה לדבריו מרלב"ג (מלכים א' ג ג) וביאר בזה הא דקדשי במה קטנה אינם לריח ניחוח (זבחים קיג.).
  8. במקור חיים (או"ח סי' תר"ד) כתב דנראה להביא ראיה מגמרא כתובות (ה.) דליל ערב יום הכיפורים לא הוי יום טוב.
  9. אינו שם אבל ישנו בתענית פ"ד ה"ה, הביאו רבנו במדויק בפרשת עקב באותה שנה, תרע"ה