Difference between revisions of "משתמש:ש"ס יידן/טיוטה:הערות בסוגיא דבשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(תחילת עבודה)
(No difference)

Revision as of 09:58, 3 December 2019

בגמרא במסכת בבא קמא (דף ז:) אמרו: בעא מיניה רב שמואל בר אבא מאקרוניא מרבי אבא כשהן שמין בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין. אליבא דרבי ישמעאל לא תבעי לך דאמר בדניזק שיימינן, כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא דאמר בדמזיק שיימינן, מאי, מיטב שדהו אמר רחמנא למעוטי דניזק או דלמא למעוטי דעלמא נמי, אמר ליה רחמנא אמר מיטב שדהו ואת אמרת בשל עולם הן שמין.

א. ראשית יש להבין מהו ספק הגמרא אם בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין, ומה השתנה למסקנא, הרי כבר בתחילה ידענו שמפסוק זה לומד רבי עקיבא את שיטתו.

ב. הראשונים הקשו מדוע אליבא דרבי ישמעאל לא תיבעי לך, הלא אף לדעתו יש להסתפק אם למעוטי דמזיק אתא או למעוטי דעלמא נמי. והתוס' (ד"ה אליבא) יישבו וז"ל כיון דיליף מג"ש דשדה שדה מוביער בשדה אחר דהוי דניזק, אבל לר"ע אפשר דהא דקאמר דהאיך דקמשלם לא אתא אלא למעוטי דניזק.

וביאר המהר"ם, דרבי ישמעאל כיון דיליף לה מקרא דובער בשדה אחר ע"כ דוקא קאמר בדניזק, אבל ר"ע אף שלמד כן ממשמעות הכתוב דהאיך דקא משלם, אפילו הכי איכא למימר דעידית דעלמא מיקרי נמי דהאיך דקא משלם הוא, דהמזיק המשלם נמי בכלל העולם הוא. ויש להבין דבריו.

ובאילת השחר הוסיף ביאור בזה, שהרי לכאורה יש להבין מה הסברא שיהיה כוונת התורה בשל עולם והא כתיב מיטב שדהו, אלא משום דבדרך כלל רוב קרקעות העידית הם סוג אחד ורק לפעמים יש עידית יותר טובה, נמצא שמשתפרש שפיר כוונת התורה על עידית דמזיק, רק כוונת התורה על דרך הרגיל דאם יש לו עידית כשל עולם זה כוונת התורה עידית, איך אין הביאור דיש דין של עולם אלא דיש דין של מזיק רק בשל עולם מקרי עידית דמזיק. ולכן שפיר יש לפרש לשון הכתוב 'שדהו' על עידית דעלמא.

ג. והקשה המהרש"א הלא אכתי יש להסתפק אף לדעת רבי ישמעאל בגוונא דאהני קרא (לעיל ו:) באופן שיש למזיק עידית בינונית וזיבורית ובינונית דידיה יתירה על עידית דנזיק ושווה לעידית דעלמא, וזיבורית דידיה פחותה מעידית דנזיק, שאם בשל עולם הן שמין ישלם לו מבינונית דידיה ואם משלו הן שמין ישלם לו מעידית דידיה.

ויישב המהרש"א שבאופן זה בכל אופן ישלם לו מבינונית דידיה שהרי יתירה היא על עידית דניזק.

והקשו האחרונים (קרני ראם, רש"ש ח.) שהרא"ש הביא שני אית דאמרי בדין אהני קרא, מה הדין לרבי ישמעאל באופן שיש לו עידית ובינונית המעולות יותר מעידית דניזק, שיש אומרים שישלם לו בינונית ודי בכך, ויש אומרים שישלם לו עידית דווקא וכך נקט הרא"ש, וכתב בביאור הדבר שאהני קרא מהני שלא יהיה לו דין מיטב דניזק אלא מיטב דמזיק אבל אכתי בעינן שיהיה מיטב דמזיק ולא בינונית דידיה.

ונמצא שכל דברי המהרש"א הם דלא כמסקנת הרא"ש שהרי לשיטה זו באמת צריך ליתן מעידית דידיה ואי בשל עולם הן שמין לא יצטרך לתת אלא מבינונית.

וברש"ש יישב עיקר קושיית המהרש"א (וכ"כ בשיטה) שבאמת ספק הגמרא כי תיבעי לך אליבא דרבי עקיבא היינו אף אליבא דרבי ישמעאל במקום שמודה לרבי עקיבא דהיינו בגוונא דאהני קרא.