עריכת הדף "
משתמש:יצחק ל.
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==== אכל ביום הכיפורים שלא כדרך אכילה האם הוי 'איסור מוסיף ==== ובשו"ת שאגת אריה (סי' עו) הביא להלכה, דביום הכיפורים חייב באכילה שלא כדרך (הנאה) [אכילה]. משום דבפרק כל שעה (פסחים כד:) איתא טעמא דלא מחייבין בכל איסור אכילה שלא כדרך אכילתן, אי נמי משום דכתיב ביה 'אכילה', אבל ביום הכיפורים דכתיב ביה (ויקרא כג, כט): 'אשר לא תענה' על כן אפילו שלא כדרך הנאתן גם כן מחייב, כי אין זה 'עונה' אם אוכל, ע"ש. על כן צריך עיון ממה שהקשה [השאגת אריה מדברי הגמ'] בכריתות (כג.), מה שהקשו, דמחייב באוכל 'חלב' והוא 'נותר' – שתים, "ומי אמר רבי שמעון איסור חל (על) איסור, והא תניא, רבי שמעון אומר האוכל נבילה ביום הכיפורים – פטור". על כן לפי זה, מה ראיה, הא גבי נבילה ביום הכיפורים לא הוי 'איסור מוסיף' מה שאין כן 'נותר' הלוא הוי 'איסור מוסיף' וחמור מ'כולל'. ולפי מה שתירץ השאגת אריה הנ"ל, הוא לא קשה מידי, דגם ביום הכיפורים הוה 'איסור מוסיף' לענין שלא כדרך אכילה. ואיתא בשו"ת רמ"ע מפאנו (סי' קכג), בטעמא דפלוגתא רש"י (חולין קא. ד"ה ואיסור כולל) ותוס' (שם ד"ה איסור כולל) אי איסור הנאה הוי 'איסור מוסיף'. דהתוס' סבירא ליה ד'מוסיף' לא מקרי רק כשניתוסף איסור אגברא, כמו בחמותו ונעשה אשת איש דמוסיף איסור אכולי עלמא, מה שאין כן בהא באיסור הנאה דלא ניתוסף איסור לשום איש חדש, רק לאותו איש בעצמו - שהיה מקודם אסור באכילה וכעת נתוסף איסור הנאה, כגון זה סבירא ליה דלא הוי אלא 'איסור חמור'. והנה לפי זה מכל שכן דיש לנו לומר דשלא כדרך אכילה לא מקרי 'מוסיף', דמה איסור הנאה אף שהוא ענין נפרד מאכילה לא מקרי 'מוסיף' כיון שאינו מוסיף על גברא, מכל שכן איסור שלא כדרך אכילה דהרי זה בענין אכילה גופא, בודאי דלא הוי 'מוסיף' לדעה זו. על כן לא קשה ממה שהקשו בכריתות - לפי שיטות השאגת אריה וכ"מ משעה"מ (הל' מאכלות אסורות פ"ב), (אבל) [אלא] על הריטב"א (קידושין עז:), שנבילה הרי זה 'איסור מוסיף' לדעה זו, מטעם שנאסרה לגבוה, כמו שכתבו התוס' (חולין קא. ד"ה מאן האי תנא) - על כן משמע כמו שכתבתי. ולפי מה שכתב המשנה למלך (הל' יסודי התורה פ"ה ה"ח) דמצות עשה מקיים בשלא כדרך הנאה, אם כן יש לומר - לענין אכילה ערב יום הכיפורים, יוצא בזה. ולאחר כתיבתי זאת ראיתי ועיינתי בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קכג) שהביא גם כן כעין השאלה הנ"ל, מנחלה גרונו ר"ל עד שאי אפשר לו לאכל רק דרך האיברים - אם הרי הוא בכלל 'ענוי נפש' כנ"ל, ע"ש. אבל אנכי הוספתי הרבה ממה שכתב בשם. על כן לפי זה יש לומר, שאין נחשב זה לאכילה, לא לענין יום הכיפורים ולא לערב יום הכיפורים, כי גרע יותר משלא כדרך אכילה - כי אין נחשב בכלל אכילה כלל. *
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף