משנה ברורה/אורח חיים/תרפד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:32, 13 באוקטובר 2019 מאת אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (חלוקה לסעיפים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרפד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן תרפד
סדר קריאת התורה בחנוכה

א (א) הנשיאים. משום שנגמר מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו:

(ב) כהנים. לפי שנעשה הנס ע"י כהנים:

(ג) עם כהן ולוי. כהן יקרא עד לפני המשכן או עד לחנוכת המזבח והשאר יקראו לוי וישראל (א) אבל אותם שנהגו לקרות לכהן עד ואני אברכם הוא מנהג בטעות וצריך לבטלו שהשלשה צריכין שיקראו בסדר היום וסדר היום הוא פרשת נשיאים. ואחר הקריאה (ב) אומרים חצי קדיש.

אם טעו וקראו ביום שני של חנוכה פרשת נשיא ג' וכיוצא (ג) עלתה להם דאין קפידא בימים:

(ד) השמיני. כהן ולוי (ד) קורא בקרבנו של גמליאל וישראל גומר וכו':


ב (ה) השבוע. שבעה קרואים לפחות (ה) ואומר ח"ק:

(ו) בשל חנוכה. ואם הוא יום א' של חנוכה מתחיל מויהי ביום כלות [לבוש] המפטיר יקרא (ו) רק נשיא אחד דיום ההוא לבד וכן בר"ח שבחנוכה קורים להרביעי רק נשיא אחד לבד של אותו היום דהיינו יום הששי ואם ר"ח טבת שני ימים קורא ביום ב' דר"ח שהוא ז' דחנוכה נשיא הז' לבד:

(ז) ומפטיר רני ושמחי. על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה:

(ח) מפטירין בשל חנוכה. ר"ל אף דבעלמא המנהג בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא דחתן כמבואר לעיל בסוף סי' תכ"ח מ"מ בשבת חנוכה בין בשבת ראשון בין בשבת שני אין לדחות של חנוכה דפרסומי ניסא עדיף והנה המ"א הביא די"א דה"מ בשבת ראשונה אבל אם איקלע חתן בשבת שניה מפטירין שוש אשיש ואין מפטירין בשל חנוכה הואיל וכבר הפטירו בשל חנוכה בשבת ראשון (ז) אבל בא"ר כתב דמרמ"א משמע דבין בשבת ראשון ובין בשני (ח) קורין רק של חנוכה לחוד וכן נוהגין:


ג (ט) בפרשת השבוע. וה"ה אם רוצים לקרות בה ז' או יותר מן ז' ג"כ שרי והעיקר (ט) דבין כולם לא יפחות משבעה. כשגומר פרשת השביעי (י) מניחין הס"ת הב' ואין אומרין קדיש רק מגביהין הראשונה וגוללין אותה ופושטין השניה וקורא בה וכשאומרין קדיש על השניה מניחין השלישית אצלה:

(י) בשל ר"ח. דתדיר קודם:

(יא) ומפטיר רני ושמחי. דהא דתדיר קודם (יא) היינו להקדים אבל לענין לדחות פרסומי ניסא עדיף ועוד דכיון דקורא בשל חנוכה באחרונה יש להפטיר במאי דסליק מניה:

(יב) ואם חל ר"ח בחול. סדר קריאת התורה בר"ח בחול. מתחיל פ' התמיד כהן עד רביעית ההין. לוי עד ונסכה. ישראל עד ונסכו. והרביעי קורא בחנוכה [פמ"ג]:

(יג) וקרא רביעי בשל ר"ח. וה"ה טעה ונזדמן בשבת חנוכה:

(יד) א"צ לקרות יותר. דאין משגיחין בחנוכה דר"ח עיקר (יב) ואפילו אם נזכרו בתחילת קריאת הרביעי אין לומר שרביעי עצמו יקרא בס"ת זו בשל חנוכה קודם שיחתום בפרשת ר"ח דה"ל מדלג ואין מדלגין בתורה בשני ענינין כדלעיל בסימן קמ"ד אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשל ר"ח יחתום ויברך ויבוא חמישי אחריו ויקרא בס"ת השניה אם הוציאוה בשל חנוכה:

(טו) משום פגמו. דמוטב לבטל הא דאמרינן דבר"ח אין מוסיפין על ארבעה מלפגום הס"ת [ב"י]:

(טז) לקרות חמישי וכו'. ויאמר קדיש (יג) אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי:

(יז) צריך להפסיק. עיין בט"ז שכתב דהאי פסקא לאו דסמכא הוא ואין צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בשל ר"ח ועיין בביאור הלכה שביררנו כל הפרטים שיש בזה:

(יח) ואם צריך לברך וכו'. עיין בבה"ל:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון