משנה ברורה/אורח חיים/תרסח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א (א) ליל וכו'. אין לקבוע סעודה (א) מן מנחה קטנה ולמעלה וכדלעיל בסימן תקכ"ט ס"א בהג"ה כדי שיאכל בלילה לתיאבון ולא כאותן שאוכלין ושותין ומשתכרין עד שאין יכולין לקדש בלילה:
(ב) אומר בתפלה וכו'. ואם שכח ואמר את יום חג הסוכות הזה ועקר רגליו אם צריך לחזור יש דיעות בין האחרונים עיין בשערי תשובה ובח"א כלל כ"ח דין ט"ו ולכו"ע אם לא סיים הברכה צריך לחזור לותתן לנו ולומר כהוגן:
(ג) שמיני חג העצרת הזה. עיין בפמ"ג שיש לומר עצרת בלא ה'. והנה רש"ל וט"ז כתבו שיש לומר שמיני עצרת חג הזה אבל הלבוש כתב כמ"ש בשו"ע וכן הסכים בא"ר בשם כמה ראשונים וביאור הגר"א:
(ד) דלא מצינו בשום מקום שנקרא חג. כמה אחרונים (ב) השיגו ע"ז והרבו בראיות דשמיני עצרת מקרי חג ע"כ אין לנטות ממה שכתב המחבר:
(ה) בלילה וביום. אבל לאחר שאכלו סעודתן ביום מנהג העולם שנפטרין מן הסוכה ויושבין בבתיהם [מ"א] אבל אי איתרמי ליה לאכול אפילו בין השמשות (ג) צריך לאכול בסוכה:
(ו) מפני שהוא ספק שביעי. ומטעם זה (ד) הרבה אחרונים מצדדין דצריך ג"כ לישן בסוכה וכן הוא ג"כ דעת הגר"א (ה) ויש אחרונים שסוברין שאין כדאי לישן בסוכה בשמיני עצרת לא ביום ולא בלילה דעושה אותו כחול (ו) דבשלמא גבי אכילה לא מנכר שכן דרך בני אדם לפעמים לישב בצל סוכה אפילו שלא לשם מצוה משא"כ בשינה. ומנהג העולם להקל בשינה. ודע דלדעת הפוסקים שסוברין דאין ישנים בסוכה בשמיני עצרת (ח) י"א דה"ה דאין אוכלין אז פירות וה"ה פת פחות מכביצה בסוכה. כללו של דבר כל דבר שא"צ לברך עליו ברכת לישב בסוכה בשאר ימי סוכה אין אוכלין בסוכה בשמיני עצרת (ט) ויש מקילין בזה וכן מסתברא דבאכילת פירות וכה"ג דברים שאין חייבים מצד הדין (י) יכול לעשות בשמיני עצרת כמה שירצה בבית או בסוכה:
(ז) ואין מברכין וכו'. דכיון דיום שמיני עצרת הוא א"א לברוכי בסוכה דקשיין אהדדי אם יום סוכה הוא לאו שמ"ע הוא ואם שמ"ע הוא לאו יום סוכה הוא ומשו"ה עבדינן לחומרא. והסכימו (יא) האחרונים דאין לאכול (יב) בערב עד שחשיכה אכן בדיעבד אם נטל ידיו (יג) ובירך המוציא לא יברך לישב בסוכה דכבר קיבל שמ"ע בתפלתו ובקידוש:
(ח) ואומרים זמן. דשמיני עצרת (יד) רגל בפני עצמו הוא:
ב (ט) וקורין בא' וכו'. הכא לא קאמר קורין ה' כדלקמיה דבא"י שאין עושין רק יום אחד יו"ט הלא אותו היום הוא שמחת תורה דלהכי קורין בו וזאת הברכה ובשמחת תורה המנהג להוסיף על הקרואים וכדלעיל בסימן רפ"ב:
(י) ובשני בראשית וכו'. ולהכי רגילין להתחיל מיד בראשית שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד [טור]:
(יא) לעשות. ומניחין ס"ת השלישית אצלה ואומרים ח"ק:
(יב) מכל הבכור. ואנו (טו) מתחילין עשר תעשר אפילו חל בחול מפני שהוא זמן מעשרות ומתנות עניים אמנם בדיעבד אם כבר בירך אדעתא לקרות כל הבכור א"צ לחזור [דה"ח בהלכות קה"ת]:
(יג) ז'. ואם סיים הפרשה בחמשה לא יאמר קדיש ויחזור ויקרא ב' עולים או עכ"פ עולה אחד לבד המפטיר ואם אמר קדיש כל שלא סילק הספר יחזור ויקרא ויאמר קדיש פעם ב' ואם סילק הספר האחד יקרא עולה אחד לספר השני וישלים עמו פרשת עשר תעשר ואח"כ יקרא למפטיר בחובת היום [שערי אפרים]:
(יד) תעשר. ומניחין ס"ת השניה אצלה ואומרים ח"ק:
(טו) עצרת. ומזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים. לבוש:
(טז) ומכריז משיב הרוח וכו'. מבואר לעיל בסימן קי"ד ע"ש:
< הקודם · הבא >