משנה ברורה/אורח חיים/תקנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:21, 11 באוגוסט 2019 מאת אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (תחילת הקלדה להשלמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה
סימן תקנא
דיני שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה

(א) ממעטין בשמחה. עיין במ"א דר"ל (א) שאין שמחין בו כלל כמ"ש התוס' פ"ק דמגילה :

(ב) לישתמיט מיניה. עד ר"ח (ב) אלול ועכ"פ עד אחר ט"ב:

(ג) ובעל ברית. היינו (ג) אותו שתופס התינוק על ברכיו בשעת המילה אבל המכניס והמוציא התינוק [שקורין קוואטער] אינו בכלל זה ומ"מ האשה המכנסת התינוק נוהגת ללבוש בגדי שבת שזה עיקר מצותה:

(ד) ואבי הבן. ואמו:

(ה) אין מחליפין ואפילו הטלית. ולענין גילוח (ד) אם מותר לבעל ברית וכה"ג. עיין בשע"ת:

(ו) כ"א הכתונת לבד. שאינו לובש אלא מפני הזיעה ומטעם זה מותר להחליף גם הפוזמקאות וזה מותר אפילו בשבת שחל בו ט"ב. ובק"ק ווילנא נוהגין ע"פ הגר"א ללבוש בגדי שבת ויש משנים בגד אחד וכ"כ ר"י עמדין בשם אביו הגאון שצריך ללבוש בגדי שבת אפילו בשבת שחל בו ט"ב:

(ז) פרוכת. וה"ה (ה) מפות ומכסאות:

(ח) מותר ללבוש וכו'. ואף (ו) אבי החתן והכלה לובשין בגד עליון של שבת לכבוד חתן וכלה:

(ט) בגדי שבת. ומ"מ (ז) בגדים חדשים אסור:

(י) בשבת של חזון. ואפילו (ח) חל ט"ב בשבת אבל לאבי החתן אין להתיר באופן זה ללבוש שום בגד של שבת:

(יא) ממעטים במשא ומתן. יש מן (ט) הפוסקים דס"ל דהיינו שלא ישא במו"מ של שמחה כגון (י) לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה אבל סתם מו"מ אין צריך למעט כלל ויש דס"ל דכל מו"מ צריך למעט בעת הזאת (יא) ולא יעסוק אלא כדי פרנסתו וכן משמע בסימן תקנ"ד סוף סכ"ב דצריך למעט בכל מו"מ. [ורק אם הוא יריד י"ל דהוי (יב) דבר האבד ושרי בכ"ע אם הוא מוצא אז בזול יותר] ובזמנינו (יג) נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו:

(יב) ובבנין של שמחה. וה"ה כל בנין (יד) שא"צ לו לדירתו ורק שעושה כן להרווחה בעלמא אסור (טו) ואם שכר לנכרי קודם ר"ח בקבלנות מותר בכל ואפילו בט"ב עצמו דנכרי אדעתא דנפשיה עביד (טז) וה"ה אם קצץ עם הנכרי בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר מטעם זה. ומ"מ אם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט"ב תע"ב. וביה"כ מותר דהוי מצוה דרבים: (יג) נוטה ליפול. ואפילו (יז) אם הוא בענין שאין בו משום סכנה [כגון שעומד הכותל בחצר ואפשר לסגור החצר ולא יכנס אדם לשם] אלא שיש לחוש להפסד ממון כגון שע"י נפילתו ישבר החומה ויתקלקל יותר אפ"ה מותר לבנות אף שהוא בנין של שמחה שהרי אינו עושה בשביל שמחה כ"א בשביל הפסד:

(יד) ולצורך מצוה וכו'. כגון שאין לו אשה ובנים ואין לו בית חתנות מותר לבנות בית חתנות (יח) דמדינא אפילו נשואין מותר בזה ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מילתא וע"כ מותר לעשות בית חתנות או לעשות בגדים חדשים לצורך נשואין שיהיה אחר ט"ב אבל מי שקיים פריה ורביה אסור בכל זה:

(טו) ואין נושאין. היינו אפילו בלא סעודה (יט) דבנשואין בלבד איכא שמחה (כ) ולהחזיר גרושתו מן הנשואין אפשר דשרי:

(טז) אבל ליארס וכו'. דאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה כ"כ וכ"ש דמותר (כא) להתקשר בכתיבת תנאים ומ"מ סעודה אסור לעשות אף באופן זה ואפילו בלא ריקודין ומחולות (כב) ואפילו בשבת אסור לעשות סעודה בשביל זה. מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מיקרי סעודה. ואסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך (כג) אפילו בלא אירוסין:

(יז) שלא יקדמנו אחר. ר"ל אף דאירוסין (כד) ג"כ יש שמחה קצת והי"ל לנו לאסור עכ"פ בט"ב לזה אמר דמותר מטעם שלא יקדמנו אחר:

(יח) ונוהגין להחמיר שאין נושאין וכו'. היינו (כה) אפילו מי שלא קיים פו"ר:

(יט) שאין נושאין וכו'. אבל באירוסין אין נוהגין להחמיר (כו) ואפילו סעודת אירוסין מותר לעשות:

(כ) אסורין לספר. ולענין נטילת צפרנים (כז) יש דעות בין האחרונים אכן לצורך טבילת מצוה בודאי שרי. וכן לכבוד שבת כגון שחל ט"ב בשבת שרי בע"ש ליטול הצפרנים [אחרונים]. ולענין סריקת הראש (כח) אין להחמיר אפילו בשאר ימי השבוע:

(כא) ולכבס אפילו וכו'. דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:

(כב) וכיבוס שלנו. היינו של חו"ל מותר לפי שאין הכיבוס יפה ככיבוס א"י וע"כ מותר לכבס ולהניח עד אחר ט"ב דאלו לכבס וללבוש בכל מקום אסור [ב"י]:

(כג) וכלי פשתן וכו'. היינו (כט) ישנים אבל לא בחדשים היוצאים מתחת המכבש:

(כד) משום גיהוץ. אפילו בא"י (ל) וה"ה דאין בהם משום כיבוס שלהם:

(כה) אבל אסור ללבשן וכו'. היינו אפילו אם גיהצן (לא) או כיבסן קודם שבוע זו:

(כו) בין ללבוש בין לכבס ולהניח. ר"ל דנהגו לאסור (לב) אפילו לכבס ולהניח דללבוש מדינא אסור בכל גווני:

(כז) דכיבוס שלנו וכו'. ר"ל מה שמוכח בגמרא דכיבוס שלנו מותר היינו רק לשל בני בבל וכו':

(כח) קרי לשל בני בבל. כצ"ל. וכן איתא בשו"ע דפוס ראשון מהמחבר בעצמו:

(כט) עד אחר התענית. ומי שאין לו אלא חלוק אחד (לג) יש להתיר לכבס מר"ח עד השבת:

(ל) מותרת לכבס. ר"ל אפילו (לד) בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה:

(לא) רק לובשת חלוק בדוק ויפה. ואם אין לה הסכימו (לה) הרבה אחרונים דמותרת ללבוש חלוק לבן דלצורך מצוה לא גזרו ועיין בדה"ח דמותרת ליתן לכובסת עכו"מ לצורך לבישת לבנים:

(לב) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן. המכובסים ומשמע ממה שאמר וכן שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויום וי"ו ובדרכי משה משמע שנהגו בזה לאיסור אכן אם אין לו כתונת לשבת (לו) יש להקל וע"י עכו"מ פשיטא דשרי אבל בתספורת אסור אפילו לכבוד שבת דבלא"ה אין רגילין לספר בכל שבוע [מ"א] ועיין בבה"ל:

(לג) ומציעין לבנים וכו'. היינו על השולחנות מותר להחליף לבנים (לז) אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור:

(לד) לכבס מר"ח ואילך. ואפילו א"ל לכבס אחר ט"ב ג"כ אסור מטעם מנהגא [מ"א] ובספר א"ר צידד להקל ליתן לה מר"ח ואילך לכבס אחר ט"ב והביאו הפמ"ג ולענין כלי פשתן בודאי יש לסמוך ע"ז:

(לה) אחר ר"ח. וה"ה אפילו (לח) אם תכבס בשבוע שחל ט"ב:

(לו) לאחר התענית מותר לספר וכו'. וק"ו שמותר בבשר ויין. ואותן הנוהגין איסור בבשר ויין עד שבת נחמו (לט) י"א דמנהגא של טעות הוא וא"צ התרה אבל הב"ח ומ"א הסכימו דצריך התרה. ובעוד שלא התירו אסורין ג"כ לספר ולכבס עד יום ה' מפני כבוד השבת ועיין במ"א מש"כ עוד בענין זה:

(לז) מיד. ועיין לקמן סימן תקנ"ח באחרונים דמצד מנהגא יש ליזהר בזה ביום עשירי עד חצות היום:

(לח) שנהגו לאסור. היינו היכי שחל בשבת ונדחה אבל חל ביום א' מותר (מ) אף לדעה זו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >


שולי הגליון


משנ"ב ס"ק ק"ב. מד' שעות עד ט' שעות היינו מסוף ד' עד סוף ט'. יש שהקשו (שערי נחמה, פ"ג הערה כא) שבמדרש (במדבר רבה, פרשה יב סימן ג) יש שתי דעות, סתמא של המדרש הוא שאין ללכת יחידי מתחילת שעה רביעית עד סוף שעה תשיעית, ודעת ר' לוי שהוא מסוף שעה רביעית עד תחילת שעה תשיעית. ואם כן לא נמצאת דעה כדעת המשנ"ב שהוא מסוף שעה רביעית ועד סוף שעה תשיעית. גם מסברא קשה שהרי קטב מרירי הוא שד הצהרים ככתוב 'מקטב ישוד צהרים', ואם כן לשתי הדעות המובאות במדרש אתי שפיר שהוא שתים או שלש שעות קודם ואחר הצהריים. אך לדעת המשנ"ב הוא שתי שעות קודם חצות ושלש לאחר חצות. וע"ע איכה רבתי (פרשה א סימן כט) שם מובאת דעת ר' אבא בר כהנא שהוא מתחלת שש עד סוף תשע וא"כ הוא משעה קודם חצות ועד שלש שעות לאחר חצות, וגם לשיטתו יש להבין כנ"ל. וע"ש במתנות כהונה שרצה לגרוס במדרש באופן אחר באופן שלא יסתרו המדרשים זה את זה.



משנה ברורהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה (צורת הדף)
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"




שולי הגליון