משנה ברורה/אורח חיים/תסט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
שלא ליחד בשר לפסח
(א) אסור לומר וכו'. היינו (א) לכתחלה אבל בדיעבד אין לאסור הבשר באכילה:
(ב) על שום בהמה וכו'. היינו (ב) אפילו הוא קטן וגם אינו גדי וטלה דלא חזי לפסח ג"כ אסור דיחשדוהו (ג) שהקדישו מחיים לקנות מדמיו קרבן פסח (ד) וכשאוכלו נראה כאוכל קדשים בחוץ וע"כ לא יאמר לחבירו צלה לי זרוע לפסח. והנה מלשון המחבר משמע דדוקא בהמה שהוא מין הקרב ע"ג המזבח ויש פוסקים שמחמירין גם על (ה) עופות (ו) ודגים דאפשר שהקדישן לדמי מדאמר לפסח. והנה אף שהרבה מקילין בזה וס"ל כדעת המחבר (ז) מ"מ לכתחלה טוב ליזהר שלא לומר לפסח. וכתבו האחרונים דמה שנוהגין לומר (ח) בל"א בשר זה על פסח אפילו אמר כן בגדי וטלה ליכא קפידא דאם איתא שהקדישו הו"ל לומר בשר זה לפסח:
(ג) בשר זה לפסח. וה"ה (ט) שאסור לאדם לומר הילך מעות הללו וקנה לי בהם בשר לפסח. ואם אמר קנה לי בהם בשר על פסח מותר וכנ"ל:
(ד) אלא יאמר וכו'. דהיינו כשקונה או כשמולח:
(ה) פי' שלם וכו'. ר"ל לצלותו שלם ראשו וכו' (י) בע"פ אחר חצות או בליל פסח והנה לקמן בסימן תע"ו מבואר האיסור על אכילתו ואפילו צלאו כמה ימים מקודם וכאן ביאר שגם (יא) עשייתו בזמן פסח אסור כיון שעשאו כעין צליית הפסח ממש:
(ו) מותר לומר חטים אלו לפסח. דכיון דלא דמי כלל לקדשים לא אמרינן שמקדישן למוכרן ולקנות בדמיהן פסח אלא כונתו לומר אצניעם ואשמרם מידי חימוץ לאוכלן בפסח:
< הקודם · הבא >