משנה/כתובות/ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תבניות)
(עוגני משניות)
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה
{{עוגןמ|א}} מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד, שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
וירושתה הוא אוכל פירות בחייה
 
בושתה ופגמה שלה. ר' יהודה בן בתירה אומר בזמן
{{עוגןמ|ב}} הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן.
שבסתר לה ב' חלקי' ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני
 
חלקים ולה אחד. שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע
{{עוגןמ|ג}} פסקה להכניס לו אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות, מה שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש.
והוא אוכל פירות: ב הפוסק מעות לחתנו ומת
 
חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה
{{עוגןמ|ד}} פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה.
ליתן ולך אי אפשי ליתן: ג פסקה להכניס לו
 
אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמש' עשר מנה וכנגד השום
{{עוגןמ|ה}} המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז, פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה.
הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא
 
מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר
{{עוגןמ|ו}} יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה, רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה, וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' לה.
ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות. מה שחתן פוסק
 
הוא פוסק פחות חומש: ד פסקה להכניס לו
{{עוגןמ|ז}} המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי, יעשה השליש מה שהושלש בידו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום.
כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו
עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה. רבן שמעון בן
גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה: ה המשיא
את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז פסק להכניס'
ערומה לא יאמ' הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי
אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה
לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה
לפי כבודה: ו יתומה שהשיאתה אמה או
אחיה מדעת' וכתבו לה במאה או בחמשים זוז יכולה היא
משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה. רבי
יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה
כדרך שנתן לראשונה וחכמים אומרים פעמים שאדם עני
והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני'
לה. ז המשליש מעות לבתו והיא אומרת
נאמן בעלי עלי יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי
רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא
רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים
אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום:


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־20:24, 21 בינואר 2021

משנהTriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד, שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.

(ב) הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן.

(ג) פסקה להכניס לו אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות, מה שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש.

(ד) פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה.

(ה) המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז, פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה.

(ו) יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה, רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה, וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' לה.

(ז) המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי, יעשה השליש מה שהושלש בידו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף