Difference between revisions of "משנה/כתובות/ו"
(הקלדה מחדש, העתק ממהדורת מנטובה) |
(עוגני משניות) |
||
| (5 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
| − | מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה | + | {{ניווט כללי עליון}} |
| − | וירושתה הוא אוכל פירות בחייה | + | |
| − | בושתה ופגמה שלה | + | {{עוגןמ|א}} מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד, שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. |
| − | שבסתר לה | + | |
| − | חלקים ולה אחד | + | {{עוגןמ|ב}} הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן. |
| − | והוא אוכל פירות | + | |
| − | חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה | + | {{עוגןמ|ג}} פסקה להכניס לו אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות, מה שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש. |
| − | ליתן ולך אי אפשי ליתן | + | |
| − | אלף דינר והוא פוסק כנגדן | + | {{עוגןמ|ד}} פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה. |
| − | הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא | + | |
| − | מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר | + | {{עוגןמ|ה}} המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז, פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה. |
| − | ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות | + | |
| − | הוא פוסק פחות חומש | + | {{עוגןמ|ו}} יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה, רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה, וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' לה. |
| − | כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו | + | |
| − | עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה | + | {{עוגןמ|ז}} המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי, יעשה השליש מה שהושלש בידו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום. |
| − | גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה | + | |
| − | את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז פסק | + | {{שולי הגליון}} |
| − | ערומה לא | + | {{ניווט כללי תחתון}} |
| − | אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה | ||
| − | לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה | ||
| − | לפי כבודה | ||
| − | אחיה | ||
| − | משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה | ||
| − | יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה | ||
| − | כדרך שנתן לראשונה וחכמים אומרים פעמים שאדם עני | ||
| − | והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' | ||
| − | לה. ז המשליש מעות לבתו והיא אומרת | ||
| − | נאמן בעלי עלי יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי | ||
| − | רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא | ||
| − | רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים | ||
| − | אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום | ||
Latest revision as of 19:24, 21 January 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי הדף תוספות יום טוב מפרשי המשנה |
(א) מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד, שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
(ב) הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן.
(ג) פסקה להכניס לו אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות, מה שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש.
(ד) פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה.
(ה) המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז, פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה.
(ו) יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה, רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה, וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' לה.
(ז) המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי, יעשה השליש מה שהושלש בידו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום.
