Editing משנה/חגיגה/ג

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>

{{עוגןמ|א}} חומר בקודש מבתרומה. שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה. אבל לא לקדש. אחוריים. ותוך. ובית הצביטה. בתרומה אבל לא בקודש. הנושא את המדרס נושא את התרומה. אבל לא את הקדש. בגדי אוכלי תרומה. מדרס לקדש. לא כמדת הקדש. מדת התרומה. שבקדש מתיר. ומנגב. ומטביל. ואחר כך קושר. ובתרומה קושר. ואחר כך מטביל: 

{{עוגןמ|ב}} כלים הנגמרין בטהרה. צריכין טבילה לקדש. אבל לא לתרומה. הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש. אבל לא לתרומה. הרביעי בקדש פסול. והשלישי בתרומה. ובתרומה אם נטמאת אחת מידיו. חברתה טהורה. ובקדש מטביל שתיהן. שהיד מטמא את חברתה בקדש. אבל לא בתרומה: 

{{עוגןמ|ג}} אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות. בתרומה. אבל לא בקדש. האונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה: 

{{עוגןמ|ד}} חומר בתרומה. שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה. ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה. עברו הגיתות והבדים. והביאו לו חבית של יין של תרומה. לא יקבלנה ממנו. אבל מניחה לגת הבאה. ואם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן. כדי יין וכדי שמן המדומעות. נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים. וקודם לגיתות שבעים יום: 

{{עוגןמ|ה}} מן המודיעית ולפנים. נאמנין על כלי חרס. מן המודיעית ולחוץ אין נאמנין. כיצד. הקדר שהוא מוכר הקדירות. נכנס לפנים מן המודיעית. הוא הקדר. והן הקדירות. והן הלוקחים נאמן. יצא. אינו נאמן: 

{{עוגןמ|ו}} הגבאין שנכנסו לתוך הבית. וכן הגנבים שהחזירו את הכלים נאמנין לומר לא נגענו. ובירושלם נאמנין על הקדש. ובשעת הרגל אף על התרומה: 

{{עוגןמ|ז}} הפותח את חביתו. והמתחיל בעיסתו על גב הרגל. רבי יהודה אומר יגמור. וחכמים אומרים לא יגמור. משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה. עבר הרגל ביום ששי. לא היו מעבירין מפני כבוד השבת. רבי יהודה אומר אף לא ביום חמישי שאין הכהנים פנויין: 

{{עוגןמ|ח}} כיצד מעבירים על טהרת עזרה מטבילין את הכלים שהיו במקדש. ואומרין להם הזהרו שלא תגעו בשלחן. ובמנורה ותטמאוהו. כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים. שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן. כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה. חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת. מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מפני שהן מצופין:


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>