משך חכמה/שמות/לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משך חכמה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לד

בעריכה

והיה נכון לבוקר. עפ"י מה דאיתא בנדרים ז' האומר לחבירו בוא ונשכים ונשנה פרק עליו להשכים שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר כו' ויוצא משה לקראת האלקים, אבל הכא אדרבא משה השכים והמתין עליהם, לכן אמר והיה נכון לבוקר ונצבת לי שם, פירוש, שאתה תמתין עלי כו' וישכם משה בבוקר כו'.

געריכה

ואיש לא יעלה עמך, זה אהרן, שנפגם במעשה עגל ולכך לא עלה.

ועריכה

בירושלמי מסכת עו"ג פ"ג ר' אבוה מידמך עברין קומי י"ג נהרי דאפרסמון כו' ואני אמרתי לריק יגעתי. פירושו עפ"י מש"כ במורה ח"א פ' נ"ד וצריך למנהיג המדינה כו' וביאר הרבה כי המנהיג צריך להתנהג בי"ג מדות האלה ולפעמים להתאכזר כפוקד עון אבות על בנים כו' יעו"ש דבריו הקדושים. וזה, שר' אבוה היה מנהיג הדור וכמו דאמהתא דבי קיסר קרו ליה מדברנא דאומתיה, ונשוא פנים זה ר' אבוה בבי קיסר, וכן היה נוהג לנקום בעושי עבירה וביחוד במינים, וכמו שאמרו בעו"ג כ"ח שאני ר' אבוה דמוקמי ביה מיני בנפשיהו תמות נפשי עם פלשתים, ולכן היו מראין לו י"ג נהרי דאפרסמן שכל אחד נגד מדה אחת, אף שהתנקם בעושי רע יש לו שכר הצפון על זה, לכן אמר ואני אמרתי לריק יגעתי כו', אכן משפטי מה שעשיתי משפט וריב ברשעים את אלקי הוא שהדביק במדותיו של הקב"ה שלא ישא פנים לשונאיו, המה עובדי עו"ג ודו"ק היטב.

יגעריכה

כי את מזבחותם תתוצון כו' של האמורי והכנעני כו' ואת אשיריו תכרותון פירוש של יושב הארץ לכן באו בלשון יחיד וכמו דאמרו בעו"ג דף נ"ג דארץ ישראל מוחזקת להם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואשירות הוו מחובר לקרקע רק דמתסרו משום דכיון דפלחו לעגל גלו דניחא להו והוי כעכו"ם של ישראל דלא מהני ביטול, לכן רק הני דהוי עד עשיית העגל בעי שרפה אבל דבתר כן לא בעו שרפה לכן רק של יושב הארץ שכעת יושב בארץ אבל מזבח ומצבה דבתלוש מיתסרי דבתר העגל ג"כ עיי"ש ודו"ק.

טזעריכה

וזנו בנותיו אחרי וכו' והזנו את בניך אחרי אלהיהן, דישראל לא קני בעו"ג דאסורה בהנאה ויעוין מג"א סימן תקפ"ו ואכמ"ל, רק דעו"ג לא אסור ליה ליהנות מע"ז ולגבי דידיה ממון גמור הוי, וכמו דשרי רבה בר אבוה להני דמגיירי לאיזבוני איסורים שלהם (בע"ז דף ס"ד) ולכן לעולם מקרי אלהיהן בלשון נקבה ולא אלהיהם במ"ם דמוסב על הבנות, אף כי יזנו בניך ודו"ק.

כאעריכה

בחריש ובקציר תשבות. מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה. מיירי דחל העומר בשבת, א"כ שבועות אימת בשבת ואז אין חגיגה וראיה קרבין שאינן דוחין השבת ויום טבוח אחר השבת לכן כתיב חג שבועות דהוא על תשלומין כל שבעה וכדיליף ריש ראש השנה, והחגיגה קריבה בתשלומין לכן לא כתיב חג הקציר כמו במשפטים ודו"ק. ולכן כתיב חג האסיף להורות דאף שמיני לתשלומי חגיגה אף שאין בו סוכה.

כגעריכה

שלש פעמים בשנה יראה כו' כי אוריש גוים מפניך ולא יחמוד איש את ארצך. הנה בפ' משפטים כתוב שלש פעמים בשנה וכו' ולא סיים ולא יחמוד איש את ארצך, הוא כמו שאמרו בפרק כיצד מעברין שאלמלא נשתברו לוחות ראשונות לא שלטה בהם אומה ולשון, וא"כ לא היו צריכים לירא פן יקח אחר את ארצם, אבל כאן שנשתברו הלוחות ויכולים האומות לנצחן ולשלוט בהן, לכן הוצרך השי"ת להבטיח שע"י מצות ראיה ברגל לא יזוקו ולא יחמוד איש את ארצם.

כועריכה

לא תבשל גדי כו' במכילתא יכול שאינו נוהג אלא בפני הבית בזמן שמביא בכורים ת"ל לא תאכלו כל נבלה לא תבשל גדי כו' מה נבלה נוהג שלא בפני הבית. יתכן כי אחר שלוח מרגלים וימאסו בארץ חמדה בכיה זו נקבע לדורות כמו שכתוב וימאסו בארץ חמדה וישא ידו להם להפיל אותם בגוים ולזרותם בארצות, לכן כתוב דבשר בחלב דומי' דנבלה אף שלא בפני הבית ודו"ק.

כזעריכה

ויאמר ד' אל משה כתב לך את הדברים האלה כו' ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עה"ד. ובעקב בעת ההיא אמר ד' אלי פסל וכו' ואכתוב על הלוחות כו' ויכתוב על הלוחות. וכן לעיל כתוב וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת. הענין כי אלמלא חטאו בעגל ולא נשתברו לוחות ראשונות לא נשתכחה תורה מישראל ולא היתה אומה ולשון שולטת בהם, והביאור כי לולא זה היה הופעת אור האלקי פועל בם והיו מזוככי החומר והיו ממלכת כהנים וגוי קדוש, אבל כעת צריך כל אדם ליגע לזכך חומריותו בתכונות נפשו במדות ישרות וטהורות, גם לעמול על למוד התורה ולהשחיר את פניו כעורב, ואח"כ לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא סיעתא דשמיא, וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א. לכן הלוחות ראשונות מעשה אלקים המה הקב"ה בעצמו עשאן (רש"י) גם הכתיבה, לא כן לוחות שניות משה פסל אותן גם הכתיבה משה כתבן כדרך כל אדם הכותב, אבל החקיקה מזה ומזה כדרך שהיה בלוחות הראשונות שזה ענין נסיי ונפלא כמאמרם ז"ל שמ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין, זה היה מפועל אלקי כדי להראות שהחומר צריך אדם לזכך אותו, וירמוז שגם הכתיבה הוא להכנה ממפעל האדם, אח"כ לחקיקה הוא מצד עזר הקב"ה ולכן כתוב ויכתוב על שני הלוחות כמכתב הראשון, היינו שהיו חקוקין מזה ומזה חרות על הלוחות מזה ומזה ודו"ק.

הענין דספר תורה נכתב בלשון יוני ולחד מ"ד בכל לשון, אף דכל התורה שבע"פ ופלפולא רמוז בתגין ונקודות כמו רע"ק שהיה דורש על כל קוץ, והיתורים שבהן התורה נדרשת, מכל מקום לא מעכבי לקדושת ספר תורה בלשון אחר. והטעם נראה דאמרו נדרים ל"ח לא ניתן פלפולא של תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתוב לך ופירש רא"ש זה הדרשות המרומזות בכתב התורה ובצורת האותיות, רק משה נהג טובת עין ונתנה לישראל ודו"ק.

כחעריכה

ויהי שם עם ד' וכו' לחם לא אכל כו'. במדרש ובזוה"ק אמרו דהיה ניזון מזיו השכינה, ולכך טרם שעשו העגל, שאהרן והזקנים ראו אלקי ישראל ויאכלו וישתו, דחדו כאלו אכלין ושתן, היינו שהיו ניזונין מזיו השכינה, לא נזכר בסוף משפטים שמשה לא אכל לחם ומים לא שתה, דאין זה גדלות נגד אהרן וזקני ישראל, אבל לאחר העגל סרה מהם השגה זו לכן הזכיר זה לפלא, וכן בעקב זכר ב' פעמים מה שלא אכל ושתה בלוחות ראשונות ודו"ק.

לחם לא אכל ומים לא שתה. דע, דבדברות הראשונות היה השפע האלדי רב כל כך עד, אשר לא היה מהפלא, כי לא אכל לחם ול"ש מים, רק התמיה על אצילי בנ"י, אשר ויחזו את כו' ויאכלו וישתו, עי' רש"י, אמנם בדברות האחרונות הי' בצמצום ההתגלות כבוד ד' והשפעתו עד, כי לפלא היה על משה, אשר לא אכל ולא שתה. ובאמת משה לא אכל גם בראשונות כמו שכתוב בפ' עקב.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.