עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''ומשה ''' נגש אל הערפל אשר וכו'. מכילתא לפנים משלש מחיצות חושך, ענן וערפל, חושך מבחוץ, ענן מבפנים, ערפל לפני ולפנים, ע"ד הציור שיש שלש מחיצות עד השכלי האלקי והמה, המורגשות המוחשות, המדמה, ונבואת משה היה באספקלריא המאירה, היינו בלא כח המדמה, וזהו שלש חלוקים בין הנביאים למשה כמו"ש בפ"ז מהלכות יסוה"ת, זה מה שכולן איבריהן מזדעזעין וכח הגוף כשל, והוא הרגשה בכוחות הגוף. ב', הדברים שמודיעין דרך משל כמו סולם כו' וכמו החיות, וכן סיר נפוח, שזהו ממוחשות, שכבר ראו הדברים האלה במוחשות, וכן מדמה שנאמר וביד נביאים אדמה, וזהו שלשה הבדלות, ומשה נכנס לפנים משלש מחיצות, והדברים ארוכים ואכ"מ. '''יש ''' להתבונן מה ואיזו השתלמות היה למשה בקבלת התורה, כי האיש משה היה גדול קודם מ"ת שנשתלם וזכה למעלתו, ובאיזה דרך פעלה בו קבלת התורה. והענין כי דרך הפלסופים אשר השלימות אל האדם הוא במחויב ובהכרח, וזה כשיתעצם נפשו במושכלות, ומשכל היולי ישיג הנקנה, ויזכה לשכל הנאצל והאלקי, ומצד שנפשו דבוקה למושכלות יתדבק אל שכל הפועל ויהיה קשור מעדנות אליו תמיד, ובזה יקנה הנצחיות בנפשו, ולפ"ז לא יגיעו להשלימות רק אחד בכמה דורות, וכן לפ"ז למה להם חיים, הלא החומר חוצץ בין המושכלות להנפש. ובאמת זה לפי דעתם אשר העולם קדמון כקדמותו, והוא בא בחיוב מן השי"ת לא ברצון, כי בעל הרצון ירצה בדבר שישלימהו בהמצאו והבורא אינו חסר דבר שצריך השלמה חלילה, וכיון שאין לשם יתברך שום מכוון, רק המציאות, הוא כצל מן האדם וכאור מן השמש, א"כ לא שייך שכר מכוון ונצחיות מכוון אם לא בחיוב והכרח באמצעיות המושכלות. לא כן האיר השי"ת עינינו בתורתו והרבה מופתים בשמים ובארץ להראות כי הטבע והמציאות הוא כחומר ביד יוצר לכל אשר יחפוץ יטנה וכשם שבידו לשנותה כך בידו לכלותה ולבלותה ונגולו השמים כספר לפניו, ולהפכה לאין המוחלט כמו שהיה, רק כל מה שעשה הי' להראות לישראל כי הוא שליט בטבע והמציאות ברא וחידש במכוון לפניו לתכלית ההטבה לנבראים, א"כ אם יהפכנה לאין והעדר את מי יראה כי הוא שליט, וכיון שהעולם ברא ברצון, הרי יכולת ביד השי"ת לגזור נצחיות לנפש ברצון ושכר רוחני והשגה אלקית ברצון, ובמה כאשר יעשו כל חוקי העולם והויותיו עפ"י חוקי תורתו הקדושה, ככה ינהגו בעולם המעשה, אז כאשר יגבירו בחירתם על חוקי הטבע מסיבת רצון השי"ת, אז יבוא להם השלימות האמיתי, וזה עיקר התכליתי, וכמו שאמרו ז"ל במדרש שוחר טוב מזמור ד', אדם פושט ידו לקערה ומצא בה איסור מי נשכו נחש, או עקרב עקצו וכן אדם בא אצל אשתו ואמרה לו כשושנה אדומה ראיתי מיד פורש מי עקצו ומי נשכו הוי סוגה בשושנים, הרי תאות האכילה ותאות המשגל למשחק לאיש הישראלי להתגבר עליהם מחמת רצון השי"ת ותורתו, הלא זה ההתקרבות היותר נמרץ להשי"ת ועבור זה משיגים השלימות האמיתי. ונמצא בין דרך זה לדרך ההתעצמות במושכלות, יש הבדל פרטי והבדל כללי הבדל כללי כי ע"י ההנהגה בעולם המפעל בדרכי ד', יוכל כל אדם לזכות לתכלית השלימות, אף מי שמוטרד בפרנסה ולבבו אינו דבק אל המושכלות, וכמו שד' נראה אל כל בית ישראל וכמו בית השואבה שמשם היו שואבין רוה"ק ע"י שמחה של מצווה אבל ע"י מושכלות מי יעלה בהר ד'. הבדל פרטי כי הדבוק במושכלות והמתבודד אשר נפשו מופשטה מחומריות העולם ע"י מושכלות לא יזכה רק הנפש למעלת הניצחיות, וע"י הנהגה עפ"י דרכי התורה הלא גם החומר יזכה להיות אור מזהיר ואוהביו יאירו כשמש בגבורתו ויהיה נצחיי קיים, ולכן משה טרם קבלת התורה כתיב של נעלך מעל רגליך, וזהו התפשטיות חומרו וכוחות גופו, כי מה לחומר במקום אדמת קודש, לא כן אחרי קבלת התורה עלה בהר סיני עם חומריותו וזהו מה לילוד אשה, הוא החומר בינינו (שבת פ"ח), וזה שהשיב להם, כלום משא ומתן יש ביניכם כו' לא תרצח, ל"ת, קנאה יש ביניכם, יצה"ר יש ביניכם כו', פירוש, כל אלו המה ענינים שהם מצות מעשיות, לכן הם המעדנים הם המזככים את החומר להופיע עליו אור אלקי, ולכן זכה לקרני הוד כקרני השמש, כי גם גופו היה דק, ספירי רוחני. וזה עלית למרום שבית שבי שדרשו על משה שעלה לקבל תורה"ק, והוא לקחת מתנות באדם, באדם הוא החומר לקח מתנות, כי נתעלה למעלת הרוחנים, וזה שלא ידע איש את קבורתו, כי באמת אין ממשה לקבור מאומה, כי גופו אינו תופס שום מקום כי הוא עצם רוחני. בינה זה. '''והנה ''' מצד המושכלות, הלא הקדימה לשמים על הארץ כי המה מושכלים אמיתים, רוחנים, קדושים, לא כן הארץ, אבל מצד דרך ההתגברות על חוקי הטבע עבור רצון השי"ת ובחירה בטוב המוחלט, בזה הקדימה לארץ, כי המלאכים המה משיגים ומוכרחים מצד השגתם לבחור בטוב. והנה תכלית כל הנמצאים לדעת רז"ל הוא האדם כמו שדרשו על קרא דמלאכיו יצוה לשמרך מי גדול השומר או הנשמר, ולכן בקרא בדבר ד' שמים נעשו מורה שנעשו בלא מכוון שהול"ל עשה, לכן אמרו כי תכלית השמים הוא, כשהאדם מכיר את בוראו ומיחד הכל לשי"ת אז הוא תכלית הבריאה וזה בשמירת שבת ואומר ויכולו, והכל תלוי בידי שמים חוץ מי"ש, שהבחירה חפשית, ולכן הוי כנעשה בלא מכוון מהבורא כביכול, וזה שאמרו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כיון שהוא גומר התכלית, אמר ר' אלעזר מנין שהדבור כמעשה שנאמר בדבר ד' שמים נעשו, היינו שבדברו שהשי"ת ברא וחידש בזה נעשה שמים. וכן קרא דאלה תולדות השמים והארץ בהבראם, הלא מורה כאילו נבראו חלילה שלא במכוון שהוא לשון נפעל מעצמו, לכן דרשו באברהם, שע"י אברהם שנוסה בנסיונות כמה ובחר בטוב, בזה היה תכלית התולדות משמים וארץ, ויתר הדברים יבואר במק"א. '''וזה ''' שבעצרת הכל מודים דבעינין לכם, דזהו תכלית מן התורה שכולם יזכו ויזככו החומר וכוחותיו עפ"י התורה אשר תיישר כל צעד בעולם המעשה, וזה השכר על הנפש החומריי שיזכה למעלות רוחניות רמות סדרו רבותינו כל צרכי סעודה, בשר שור הבר ואוזא שמינות, לויתן ויין המשומר בענביו, שזהו מורה הכל על השגות רוחניות מגיעות לנפש החומרי, באשר יהיה דק ונעלה מאוד וישיג גם בעונג אלקית לעתיד ד' יזכנו לזה, ולכן אמרו במנחות מ"ש שני כבשים דמקדשי לחם ומ"ש ז' כבשים דלא מקדשי כו' אלא כאיל נזיר מה איל נזיר כו' שלמים הוא דמקדשי ה"נ, (עיין מנחות מ"ו) ופירוש, כי עולה לשם וחטאת מכפר לא מקדש לחם רק שלמים, שלכן נקראו שלמים ששלום לעולם, כי המשכלות האמיתיים בהתבודדם אינם מקדשים את החומר, רק ההנהגה במעשים ובענינים החומרים עפ"י התורה, הם המקדשים החומר וכוחותיו וכל ההנהגות העולם, ולכן רק שלמים בכוחם לקדש את הלחם, ומה שכהנים אוכלים שלמים הוא מצד שליחות מן הבעלים מכללות ישראל שהם הבעלים בשלמי צבור, אבל לא עולות שהוא אינו לבעלים וז"ב. וזה שאמר הושע כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלודים מעולות שכולו כליל. '''וזה ''' שאמרו ז"ל ארץ יראה ושקטה, בתחילה יראה שמא לא יקבלו התורה ונמצא תכלית השלימות נשאר רק ע"י מושכלות והארץ מצד חומריותה מי יגיע בה למושכלות ותהיה היא השפילה בתכלית בכלל המציאות העולם הרוחנים משכילים אמיתים, ולבסוף שקטה, שהיא התכלית שע"י המצות מעשיות יזכו הכל לתכלית השלימות, וגם החומר יתעלה לאין חקר, ותהיה השראת השכינה בארץ וכבוד ד' יהיה לאור יומם, ובאמת כי כן להוסיף שלימות וקדושה בישראל ע"ד וצדיק יסוד עולם, זה אין בכח קדוש ד' נבדל ונפרד מן האדם וחומריותיו, רק הצדיק אשר הוא עושה שלום בין איש לאשתו, בין אדם לחבירו מורם ומלמדם בזה כח להוסיף על כח ההארה מן האלוקית, זה נרמז מה שאמרו בתו"כ פ' שמיני שכל שבעת ימי המלואים היה משה משמש ולא שרתה שכינה על ידו, שמעלתו גבוה מאד מאד ממעלת בני ישראל, לכן מן שירד בזכות משה לא ידעו בנ"י מה הוא, כי לא השיגו ערך רוחניותו, ונשתנה הטעם בין צדיקים לרשעים כמו שאמרו ונפשינו קצה בלחם הקלוקל, ועיין יומא פרק יוהכ"פ באורך, עד שבא אהרן ושרת בבגדי כהונה גדולה, ששם היו כלולין על לבו כל שמות שבטי בנ"י בחושן ואפד, ובגדיו היו מכפרים כ"א כפרה מיוחדת על ישראל והוא מפני כי אהב שלום ורדף שלום, ועליו נאמר ויבכו כל בית ישראל כמו"ש ז"ל, לכן נראה כבוד ד' אל כל העם, וכן העננים שירדו בזכותו היו מקיפים כל ישראל כולן כאחד, וזה שאמר הלל הזקן שהיה במדרגת אהרן כידוע, אם אני כאן הכל ראוים להיות כאן במקדש לשאוב רוה"ק, אבל אם איני כאן מי כאן, מי ראוי להיות כאן במקום קדוש כזה, כי משמאי וחביריו מעלתם גדולה כל כך עד שלא יוכלו העולם וכללות ישראל להתקדש על ידם וכמו עולות דלא מקדשי לחם. וכאשר תשקיף תראה כי הלל היה הנהגתו להקדיש דרכיו להשי"ת, וכל הנהגתו בגשמיותו לשם יתברך בלבד, וזה בחינת שלמים, ושמאי היה בחינת עולה נפרד מן גשמיות ומתבודד והנהגתו היה נוראה, ולכן סבר ב"ה ראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף, שכן ישנה שני אכילות לכן באה מרובה כבחינתו ושמאי סבר להיפך והבן. ועיין ביצה ריש פ"ב, ובמדרש רבה ויקרא פ' בהר על קרא דגומל נפשו איש חסד, וכן הנהגתו בין אדם לחבירו כמו שאמרו בבמה מדליקין ובפרק מציאת האשה שרץ לפני עני בן טובים שלש פרסאות, ודו"ק בכ"ז.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף