פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
משך חכמה/ויקרא/כה
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ט == '''ביום ''' הכפורים תעבירו שופר וכו'. בתו"כ ביום הכפורים אפילו בשבת כו' יכול אף תרועת ר"ה תהיה דוחה את השבת ת"ל בעשור לחודש כו' אלא בעשור לחודש דוחה את השבת בכל ארצכם ואין תרועת ר"ה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בב"ד בלבד. הנה בסוגיא דר"ה דף ל"ב פריך רבא חדא אי מדאורייתא במקדש אמאי תקעינין, וזה לא קשיא לפום דרשא דתו"כ, דרק מכל ארצכם אתמעוט, אבל קושיא השניה כו' הא לאו מלאכה היא קשה על הך ברייתא. ולומר דאסמכתא הוא דחוק. ונראה, דקאי הך ברייתא כהך דסבר ר' אליעזר בשבת דף קל"א, דשופר וכל מכשיריו דוחין השבת, וא"כ לעשות השופר, דהוא באופן דאיכא מלאכה, וע"ז קאמר שפיר, דשל ראש השנה אינו דוחה בכל ארצכם. וזה נכון דסתם ספרא ר' יהודה וחביבין עליה שמעתתיה דר' אליעזר רביה דאביו (מנחות י"ח). [וראיתי בקרית ספר להמבי"ט שעמד בזה וביאר דמכשירין דחי אף בשבת, יעו"ש, משום דאינה רק מיובל ליובל]. '''אבל ''' קשה לרפרם, דמדייק מהא דקאמר עתי אפילו בשבת ש"מ אין כו' הוצאה ליוהכ"פ, א"כ קשה ל"ל למשריא הכא בשבת, הא מדשרי ביוהכ"פ ה"נ שרי בשבת, דהא לא סבר טעמא דהכשרו בכך. וצ"ע. והיה נראה לי לפרש משום, דאיכא מ"ד בירושלמי, דאם הגריל ד' זוגות ליתן מאחד מהם על הפרכת ומאחד על בין הבדים כו', דכולן משתלחין, ובכה"ג לא שייך הכשרו בכך, דאחד מכפר ג"כ וסגי ליוהכ"פ באחד, ואמאי צריך קרא לשבת ושפיר מדייק רפרם. אך יש לדחות, דהו"א שאני יוהכ"פ דהואיל ואישתרי אישתרי, אבל גבי שבת לא אישתרי כלל. אמנם זה תלוי אם אמרינין (זבחים ל"ב) היכא דהוי מתורת היתר הואיל ואישתרי אישתרי, יעו"ש, דפליגי בזה אביי ורבא ודו"ק. אך נראה לענ"ד משמע מירושלמי, דמאן דיליף משבתון זכרון תרועה, פירוש, דבשבת אינו צריך לתקוע מן התורה, א"כ ה"פ אפילו בשבת, פירוש, דחייב לתקוע ג"כ. ודו"ק כי קצרתי. אך לפ"ז יקשה טובא הך דתניא בחולין פ"ד ע"ב תקיעת שופר יוכיח שאין ודאה דוחה שבת כו' אלמא, דמשום איסורא הוא, וכן הירושלמי מביאו במסכת ביצה. עיי"ש היטב. '''ביום ''' הכפורים תעבירו שופר כו'. אם נאמר בעשור לחודש איני יודע שהוא ביוהכ"פ. נראה דיוה"כ מכפר בלא תשובה על כל העבירות, אולם מה דשייך לקדושת היום אמר דאין יוהכ"פ מכפר בלא תשובה, כמו לא קראו מקרא קדש ולא התענה בו כו', ולכן אמר שהעברת שופר נחשב מקדושת היום, ואם לא תקעו בשופר אין יוהכ"פ מכפר בלא תשובה, שזה שייך לכפרת היום. ולכן כתב זה על תקיעת שופר לבד, לא על שילוח עבדים ועל חזרת שדות אחוזות, שזה דברים שבין אדם לחבירו ואין יוהכ"פ מכפר בכל העבירות. ודו"ק. '''ובזה ''' יבואר ירושלמי רה"ש פרק ראוהו ב"ד הל' ה' א"ר הילא לא נענשו ישראל אלא על פרשת שילוח עבדים הדא הוא דכתיב מקץ כו'. והענין, דזאת עבירה שבין אדם לחבירו ואין יוהכ"פ מכפר, ואף אם היה ברצונם נראה, משום דעיקרו ביוהכ"פ, שביוהכ"פ תוקעין ומשלחין דרור, הוי כמילי דיוהכ"פ גופיה, דאין יוהכ"פ מכפר, וכדאמר בשבועות י"ד מודה רבי בכרת דיומא, וה"ה כל מילי דיוהכ"פ גופא אין יוהכ"פ מכפר בזה. ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים