עריכת הדף "
משך חכמה/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''שבת ''' שבתון יהיה לארץ. כלל והדר פרט שדך ל"ת וכרמך ל"ת שנת שבתון יהיה לארץ חזר וכלל, הוא כלל על כל תבואת הארץ והיה שביתה מכל מיני מסחר ועסק ופריעת חוב וכיו"ב, רק פרט והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך וכו', כן עיקר פשוטו, דשם שבתון בשבת ומועדים הונח על שביתה מעסק ומשא ומתן, כמו שצוח נחמיה ואעיד ביום מכרם ציד כו'. ולכן לא כתוב בפסח ושבועות, מפני שהוא עת קציר ועדיין לא נאספו התבואות והפרות, ואין בהם ממכר, רק במועדי תשרי, שכבר נאספו ונגמרו יבול השדה והאילן והחל המשא ומתן, כתב שבתון מכל ממכר ועסק. ועיין רמב"ן ודו"ק. '''ובתו"כ ''' יכול אף שנת היובל תהיה עולה למנין שני שבוע ת"ל שש שנים תזרע שדך כו' שני זרעים עולות ממנין שני שבוע ואין שני היובל עולות ממנין שבוע. בזה אנו רואים דלא כמו שחשבו רבותינו בעלי התוס' בר"ה דף ט' ע"א ד"ה לאפוקי, דלרבנן דפליגי על ר' יהודא ע"כ סברי דלא כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא, דיובל משמט מתחלתו, דהכא חזינא, דתו"כ סבר כר' ישמעאל בנו של ריב"ב לקמן פ"ב פסקא א' וסבר דיובל היא שנת החמשים קא אתי דאין מקדישין בסופה, כמפורש לקמן פ"ג פס' א', ובכ"ז אין היובל עולה למנין מהך קרא דשש שנים תזמור כו'. והא דדחינין להך ראיה בנדרים ס"א מועשת התבואה לשלש השנים עיין לקמן בתו"כ פ"ד פס' ו' ד"א לשלש השנים לשמיטה וליובל ולמוצאי יובל, דפירושו דחשיב שלשה שנים שלמים, ולק"מ קושית ר' יהודה. וכן סבר הרמב"ם להלכה. '''ובזה ''' זכינו לגלות סוד מופלא, דהגאונים ז"ל המציאו דין חדש במנין השמיטות, ומרן השליט בכס"מ גילה טעמם ז"ל, דסברו שבזמן שהיובל נוהג עבדי כרבנן ואין היובל נכנס במנין השמיטות, שמאחר שקדושת היובל לחוד כו', אבל בזמן שאין היובל נוהג, כיון שאין קדושה נוהגת בו יותר משאר השנים דין הוא שיכנס היובל בכלל שני שבועות, כיון שאין לו קדושה כו' ונמצא, שסברא זו שאני כותב דלא כמאן כו' או אפשר שהיא סברא שלישית שמצאוה הגאונים בשום מקום. עכ"ל. ולפ"ז יאיר לנו כאור נוגה, דהדעת שלישית המכרעת הוא דעת התו"כ, דיליף מן קרא דשש שנים תזרע שני זרעים עולים כו', א"כ בבית שני שלא נהגו בה יובל, שאין כל יושביה עליה ומותרת בחרישה וקצירה היא עולה למנין שבוע, אבל סוגיין דערכין קאי לרבנן דמייתי בנדרים ס"א מברייתא דיליף יובל היא שנת החמשים שנה ואי אתה מונה אחת אף בזמן דלא נהגה יובל וכמו דכתיב שנת החמשים כו' תהיה לכם. ודו"ק בכ"ז.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף