משך חכמה/בראשית/מב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה בראשית מב

ז

מארץ כנען לשבר אוכל אוכל נקרא את אשר נתמרח בכרי ובר הוא התבואה כשהיא בשבלים וא"א לבר בלי תבן לכן אמר ויקבץ את כל אוכל כו' אשר סביבותיה נתן בתוכה וזה אשר נתמרח בכרי ונדגן אבל בר בשיבלים ויצבור בר כו' כחול הים לכן אמרו לשבר אכל כי הלקוח משנתמרח פטור ממעשר ובפרט שהיה של ארץ מצרים שהוא חו"ל אבל תבואה מחו"ל הבא לארץ טרם שנתמרח חייב במעשרות [ומן התורה לשיטת הגר"א סימן של"א סעיף י"ב] לכן רצו ליקח אכל היינו מה שכבר נתמרח ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר היינו מה שלא נתמרח כדי שיצטרכו לעשר ויומעט מזונותיהם וימהרו לשוב ולכן אמר בפעם השני מלא כו' האנשים אוכל דכיון שצוה להחזירם מן הדרך לא רצה לשנות מכפי מה שבקשו לכן בפרשת ויגש. ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו בדרך נתן להם בר הוא מה שלא נתמרח בנסעו לאכול בחו"ל ולחם ומזון לאכלם בהיותו בארץ ישראל. והנה יצחק חידש מצות מעשרות כמוש"כ הרמב"ם מקרא דויזרע יצחק מאה שערים ויעקב חזק זה באמרו עשר אעשרנו לך ודו"ק היטב.

יט

אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם כו' הנה הוי דינא דתנן בירוש' תרומות סיעה שהי' אומרים להן תנו לנו א' מהם כו' ואם לא נהרג כולכם כו'. דאם לא יחדוהו יהרגו כולם ואל ימסרו אחד מהן כן כאן הלא על פי הדין יאסרו כולם ואל ימסרו אחד מהם לשבי אף עפ"י שכאן לא היה צריך לעשות מעשה דבלא זה היו כולן במשמר מכל מקום אסור אם לא יחדוהו ומכ"ש כאן שהן לא היו אסורים והוא בקש שיאסר אחד לכן אמרו איש אל אחיו כו' ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת שאיך נמסור אחד ממנו בלתי שהאחד ימסור עצמו מדעתו להאסר למען הציל את אחיו ולרחם על הכלל ואנו לא רחמנו על יוסף לכן באה עלינו הצרה הזאת שצריכים אנו להיות מתעורר רחמי האחד על הכלל ולברור להאסר עבור אחיו שזה מדה כנגד מדה כו'. ולכן בכה יוסף וידבר אליהם שמה שקשה להם לברור את האחד הוא בעצמו יברור ויקחהו ויאסרהו ודו"ק: מצאתי קצת בבחיי.

כב

אל תחטאו בילד, הענין. שבדיני אדם נענש מן בן י"ג שנה ובדיני שמים עד עשרים שנה אינו חייב יעוין ירושלמי דבכורים. ועוד נפק"מ דבדיני אדם דנין על שם סופו כמו בן סורר ומורה ובא במחתרת ובדיני שמים אין מענישין על העתיד וכמו שאמרו רה"ש י"ד באשר הוא שם. והמה דנו יוסף כמו רודף, וזה מרמז הפסוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. שלפי דינם היה חייב מיתה בטרם יקרב אליהם לעשות להם רע על שם סופו שהוא מחפש עלילות עליהם להמיתם וזהו דרך מליצה. וזה שאמר אל תחטאו בילד, שאינו מחשב לעשות רע רק מה שעבר כבר וזה לא עשה מעשה ודמו נדרש שקטן פטור בדיני שמים והראיה שהשליך אותו בבור נחשים ולא הוזק מפני שבד"ש פטור עד כ' שנה ודו"ק.

כח

מה זאת עשה אלקים לנו. יתכן דכוונו לרוה"ק אשר מהמכירה היה לו טובה גדולה. וא"כ הם עשו לו רעה מעין הטובה. והשי"ת שלם להם טובה שהושב כספם מעין הרעה שסופה להתגולל עליהם כו' כאשר חשבו. ואין זו מדה כנגד מדה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.