משאת המלך/שמות/יח
ב[עריכה]
ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה (יח ב)
במכילתא איתא אחר שלוחיה, ר' יהושע אומר אחר שנפטרה ממנו בגט וכו'. והנה הרי באישות ב"נ א"צ גט כשמשלחה, וכמוש"כ הרמב"ם (בפ"ט ממלכים הל"ח), ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו, משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה, או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה, שאין להם גירושין בכתב. וא"כ צ"ל דרבי יהושע דאמר שנפטרה ממנו בגט [אם האי גט הוא גט ממש] ולא היה די שישלחנה לעצמה, היינו לפי שקיים משה כה"ת עד שלא ניתנה.
והוא דהן אמת דלענין לפטור אישות ב"נ בגט אינו מענין לקיים כה"ת עד שלא ניתנה, שהרי אישות קלושה כזו אף לאחר מ"ת לא נצטוינו לפטור בגט, אלא דנראה לפי שכשנשאה נשאה נמי כדין אישות דישראל, וכמו שמצאנו אצל יוסף שהראה לאביו שטר אירוסין ושטר כתובה, ולכן אף פטוריה מאישות ישראל ממילא צריכה גט. [ומ"מ יש להבין גט זה למה הוא בא, והלא אי אפשר להתירה לשוק, דמשה מלך הוא ואשת מלך אסורה, ושמא כיון דשילוחיה לפני שהיה משה מלך לכך התירה לשוק בגט].
יעויין במכילתא להלן דחייב אדם בכבוד חמיו מדכתיב וישתחוו כו'. וקשה דהא לאחר שגירש את צפורה א"כ כבר הוא אינו חמיו, וצ"ע לומר דחייב בכבוד חמיו אף לאחר שנתגרשה. [א"ה, שמא אתיא בשיטת ר"א המודעי במכילתא לעיל, דס"ל דלא גירשה אלא דא"ל לכי לבית אביך, ורש"י הביאו (ב') בפירוש אחר שילוחיה].
ז[עריכה]
וישתחו וישק לו (יח ז)
במכילתא איתא משה השתחוה ונשק לחמיו, מכאן אמרו שיהא אדם מוכן לכבוד חמיו. נראה פשוט דע"כ דינא הוא דמחוייב בכך ואינו נימוס בעלמא או חסד, דאלת"ה יקשה דהרי משה היה מלך ואיך יכול למחול על כבודו, וע"כ דחיוב גמור הוא ואפילו מלך מחוייב בזה, [וע"ע להלן מש"כ בזה].
יב[עריכה]
ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה (יח יב)
וכתב רש"י ומשה היכן הלך וכו', אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם. ויש מקשים האיך שימש לפניהם והרי אמרו בקידושין (ל"ב:) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ונראה בזה דדוקא מלך שנתמנה מפרשת המלך שהוא ממשפט התורה הוא דאין כבודו מחול, דהא הטעם דאין כבודו מחול אמרו בגמ' שם משום שנאמר שום תשים עליך מלך ע"ש, אבל מלכות משה היתה ע"ד מלכות האומות, ולכך אפשר לו למחול על כבודו. [שו"ר בס' המקנה קידושין שכ"כ].
וניחא לפי"ז נמי מה שלא נלחם יהושע בעמלק, דלכאורה קשה הרי אמרו בסנהדרין (כ':) ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק, יעו"ש דסדר המצוות הוא תחילה להעמיד מלך ואח"כ להכרית עמלק, וא"כ מפני מה יהושע דחשיב מלך לא נלחם בעמלק, אמנם להנ"ל יתכן לומר דאך מלך שהומלך מפרשת המלוכה חייב במצוה זו להכרית זרעו של עמלק, וצ"ע. [ויתכן דגדר הדבר דמשה ויהושע לא היו מלכים מפרשת המלך, משום דרק מעת כניסתן לארץ שייכא פרשת המלוכה, וכמשמעות הכתיב (דברים י"ז י"ד) כי תבא אל הארץ וגו' ואמרת אשימה עלי מלך וגו'].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א