משאת המלך/שמות/ט
כ
הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים (ט כ)
יש להעיר וכי צריך להיות יר"ש בשביל כך, והרי כבר ראו כמה וכמה פעמים שהמכות שהזהיר משה אכן התקיימו בהם, וכי אין אדם בהול על ממונו לחשוש אולי אף הפעם יעלה בידו, ולמיחוש לכה"פ בעי.
והנה בחי' מרן הרי"ז ביאר הכתוב ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה וגו', דנראה כי הברד לא ירד רק במקום שהיה שם אדם או בהמה או עשב השדה, דאל"כ למה פרטן הכתוב הלא פשיטא כשהברד יורד יורד על כל מה שימצא, וכן מש"נ למעלה ועתה שלח העז את מקנך וגו', י"ל דכך היתה הנבואה דאם יהיו בבית לא ירד עליהם הברד ולא יזיקם, ולא משום דהבית היה שמירה לענין הברד, רק דמעיקרא לא ירד עליהם הברד כלל.
נמצא דמה שהבית הציל מהברד אין זה לפי שגג הבית היה מסתור להם מהברד, דאדרבה לפי חוזק הברד היה בכוחו אף לשבור הבתים, אלא ההצלה בביתו היא כיון שנאמר שבבתים לא יהא ברד, הרי לא ירד כלל ברד על מקום זה, ולפי"ז אפילו היה פתח פתוח בגג הבית, מ"מ כל שלא ניטל שם בית מיניה לא ניתך עליו הברד.
ולפי"ז נראה ליישב דהנה לכאורה עוד צריך להבין איך יתכן לכנס כל צאנם ובקרם תחת קורת גג ביתם, וכי היה מספיק ביתם להכניס את כל מקניהם, אמנם למבואר דהכל תליא בשם בית דכל היכא דשמו בית לא ירד שם ברד כלל, א"כ באמת לא הוצרכו להכניס כל בהמתם אל בתיהם, והיה סגי אם יעשו בתים שבהלכה יש לזה דין בית ע"י לבוד וגוד אסיק ושאר הלכות, ודבר זה כבר בקל יתכן לעשותו.
ומהשתא הרי ניחא היטב דהמצרים לא הכניסו בהמתם לבתים, לפי דלא האמינו שיתכן דבר כזה, שבית שמפולש מכל צדדיו יש בו כדי להגן על צאנם מהברד, ואילו להכניס בהמתם אל בתיהם ממש אין די מקום להם, ורק הירא את דבר ה' האמין שאמנם יתכן דגם דין בית יש בו הצלה, ולכן נאמר עליו הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א