משאת המלך/ויקרא/כד
יז[עריכה]
ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת (כד יז)
וכתב רש"י לפי שנאמר ומכה איש וגו', אין לי אלא הרג את האיש, אשה וקטן מנין, ת"ל כל נפש אדם, ודבריו הם מהמכילתא. ולכאורה צ"ע ל"ל קרא להורג אשה, תיפוק ליה מדכתיב (שמות כ"א) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקום ינקם, והרי הא קמן דאשה בכלל איש לחייב על הריגתה וכ"ש בבני חורין, מיהו זה י"ל דא"א ללמוד ק"ו לבן חורין משום דאין עונשין מן הדין, דכן מבואר במכילתא (שם) דאמרינן אין עונשין מן הדין לענין לילף חיובי הורג בן חורין מעבד, וגם די"ל דהוה אמרינן דיו שיהא נוהג באשה בת חורין דין יום או יומים.
אלא דצ"ע דמקרא מלא דבר הכתוב בהורג אשה בת חורין, דכתיב (שם) כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש וגו', ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש, והרי דחייב גם על אשה כעל איש ברציחתה, ואפי' נאמר דמה דבעינן קרא הוא לרבי דדריש בסנהדרין (ע"ט.) ונתת נפש תחת נפש ממון שישלם דמי הנהרג, אבל מ"מ גם לרבי יש להוכיח דחייבין על רציחת האשה, מדפטרינן מדמי ולדות באם יהיה אסון והוא משום דקלב"מ, [ודוחק לומר דהקלב"מ זהו משום דלעולם יש ללמוד חיוב מיתה מעבד, אלא שאמרנו דאזי אמרינן דיו והיה נוהג דין יום או יומים, ומ"מ סגי בזה כדי לפטור מממון באם יהיה אסון], וצע"ג.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א