משאת המלך/דברים/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לא

משאת המלך על התורה - דברים לא
פרשת וילך

יא[עריכה]

תקרא את התורה הזאת (לא יא)

כתב רש"י בב"ב (י"ד:) שהיה קורא פרשת הקהל מספר העזרה שכתבו משה, ע"ש. ויל"ע איך נכתב ספר זה, אי בכתב עברי איך תוכשר הקריאה בו לאחר שניתן כתב אשורי, ואי בכתב אשורי א"כ איך הוכשר הקריאה בו עד שניתן כתב אשורי. [ועמש"כ בפ' שופטים].

והנה הרמב"ם השמיט לדינא דספר עזרה אין מטמא את הידים וכמו שהק' המל"מ (הל' אה"ט פ"ט ה"ה), והנה אם נאמר שהיה כתוב בכתב עברי א"כ אין זו השמטה, שכבר כתב (שם ה"ז) דאין מטמאין הידים אלא הכתובים בכתב אשורית בלבד, שו"ר שכן תי' בספר מרכבת המשנה, ועיין עוד בטור"א מגילה (ג'.) שהקשה שמנצפ"ך היה אפשר לידע מהס"ת שבעזרה, ע"ש, אמנם באם לא היה כתוב אשורית א"א לידע, וצ"ע.


* *

תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם (לא יא)

כתב הקרית ספר (פ"ג מהל' חגיגה) דלמדנו דמלך קורא פרשת הקהל דכתיב תקרא את התורה הזאת הרי דקאי על משה ומשה מלך היה, ועיין חינוך (מצוה תרי"ב) שכתב וכן המלך אם לא רצה לקרות ביטל עשה זה, ומבואר כדברי הקר"ס דדרשינן מהאי קרא דמצוה זו מוטלת על המלך ולכך נחשב דביטל מ"ע. [ועיין במנ"ח (שם) שהעיר עד שנמלך שאול מאן קרי לה, וכתב דאפשר דל"ד מלך אלא גדול הדור, ויש להבין וכי יש תואר גדול הדור וא"כ יוכשר בידי כל אדם].

יב[עריכה]

וגרך אשר בשעריך (לא יב)

הטור"א (חגיגה ג.) הקשה הלא לא משכחת ליה בגר שיהיה לו קרקע, ומי שאין לו קרקע כמו שפטור מראיה ה"נ יפטר ממצות הקהל דילפינן לה בגז"ש ממצות ראיה, ע"ש. מיהו י"ל דמשכח"ל בפשוטו כשבא הגר על בת ישראל שירשה קרקע מאביה, והולידה בן וירש את אמו ואח"כ מת הבן וירשו אביו הגר דנמצא שיש לו קרקע, [וישוב זה קיים אף אם בעל לא ירית מהתורה].

*

וע"ע בטור"א (שם) שחקר אם החיוב להביא טף הוא מוטל על האב או אף על בי"ד. ונראה דכ"ז לשיטתו דס"ל לטור"א דמצוה דטף היא, וכל פטורי דגדול שייכי אף בטף, ולכך חקר אם גם הב"ד מופקדים על חיוב זה דהטף, אבל למנ"ח (מצוה תרי"ב) דפליג וס"ל דאי"ז מצות הטף אלא ציווי למביאיהם והם החייבים להביא טף, א"כ הרי פשוט הדבר שאין שייך דבר זה אצל בי"ד [דל"ש בי"ד אלא לענין להביא לכך שיקיימו המחוייבים את חיובם]. ועיין במנ"ח שהביא אף לחקירה זו של הטור"א, ולא שת לבו דלפי"ד שחלק עליו אין עוד מקום לחקירה זו.

כז[עריכה]

כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז)

צ"ע דהכא נקיט ליה ממדת ק"ו, והרי הקב"ה כבר יידעו על כך וכדכתיב לעיל (כ"א) כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום וגו', וכן (ט"ז) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וגם זה נראה תמוה שמשה אומר מדעת עצמו דבר ששמע מהקב"ה. [ועיין באב"ע כאן].

ונראה דהן אמת שידע כבר משה שכך יהיה ע"י הקב"ה, אבל מ"מ אכתי אין בזה תוכחה כיון שיש בחירה ועתה הם צדיקים גמורים, ומה שייך להוכיחם ע"ז שאח"כ יבחרו ברע, ולזה הוסיף משה שכבר מעתה טמון כח הרע בכם ומוכח כן ממדת ק"ו, שהרי אף בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ולכן ק"ו הוא שאף כי אחרי מותי, ונתוסף ע"י מדת הק"ו תוכחה לישראל לדור של עכשיו.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א