עריכת הדף "
משאת המלך/בראשית/מח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ט== '''ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה''' (מח ט) '''ופרש"י''' הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה. ויש להבין הרי תשובת יוסף היתה על שאלת יעקב מי אלה ופרש"י מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה, וע"ז השיבו יוסף שכדין נולדו ע"י נשואין, וא"כ קשה מאי שייטא דכתובה לכאן בהדי שטר ארוסין, והרי לכאורה אין הכתובה תנאי בנשואין, והכתובה מדין אחר היא דאסור לדור עם אשתו בלא כתובה אבל לא בציר מהנשואין מדעם. '''והנה''' כתב הרמב"ם בפרטי המצות ריש הל' אישות א. לישא אשה בכתובה וקידושין ב. שלא תבעל אשה בלא כתובה וקידושין. והנה זה לא קשה לי אי כתובה דרבנן מה ענינה למנין המצות, די"ל דאמנם אין למנותה כמצוה בפנ"ע אבל הזכירה וכללה עכ"פ בהדי מצות קידושין, אלא שזה קשה דהרי אין הכתובה מענין מצות הקידושין כלל, ומאי שייאטה דדין הכתובה למצות הקידושין. '''ומוכרח''' ומבואר מזה דגדר תקנ"ח בכתובה היא באמת שכך קבעו המטבע של נשואין, דכמו דצריך אירוסין ונשואין אף כתובה צריך מדרבנן, וכל שלא כתב כתובה מדרבנן הו"ל חסרון בנשואין, לפי שנכלל במצוה לישא אשה שישאנה בכתובה וקידושין, וכן באיסור שלא תבעל אשה בלא קידושין, כלול בזה שלא תבעל בלא קידושין מעליא, ומאי ניהו קידושין מעליא מדרבנן דאיכא נמי כתובה, וא"כ ניחא היטב מה שהראה יוסף לאביו שטר כתובה, לומר לו שהיה כאן קידושין כדין דאורייתא ודרבנן ואין כל פגם בנשואיו. '''וידוייק''' לפי"ז היטב לשון הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מלכים/ד#ד|פ"ד ממלכים הל"ד]]}} שכתב בדין המלך, וכן לוקח מכל גבול ישראל נשים ופלגשים, נשים בכתובה וקידושין, ופלגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא ביחוד בלבד קונה אותה ומותרת לו. ובפשוטו קשה מה ענין כתובה לכאן, והרי אין כאן מקומו לכתוב הדין דצריך לכתוב כתובה לאשתו וממילא פטור מכתובה לפילגש. אולם למתבאר הכל מענין גוף הקנין, שנשים דרך קנינם בקידושין וכתובה, ואילו פלגשים דרך קנינם ביחוד וא"צ קידושין וכתובה לקנינם. '''ובכתובות''' {{ממ|[[בבלי/כתובות/נד/ב|נ"ד:]]}} תנן רמ"א כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה ה"ז בעילת זנות, ולמבואר י"ל מה דחשבינן לה כבעילת זנות, הוא לפי דהוי כאילו לא קנאה וכאילו בא על הפנויה. '''ועיין''' בר"ן {{ממ|[[ר"ן/כתובות/ב/א|ריש כתובות]]}} שהביא לשי' בעל העיטור דאף אסור לו להתיחד עם אשתו בלא כתובה, והקשה עליו שלא מצאנו שיהא איסור יחוד בלא כתובה, אולם למש"כ הנה שיטת העיטור מבוארת דכיון דענין הכתובה הוא שצריכים לה לקנין הנשואין, ובלא"ה חשובה כפנויה קצת וכדאמר ר"מ דהוי בעילת זנות, וביארנו שה"ז כבא על הפנויה, וא"כ שפיר יש בזה אף איסור יחוד וכדין פנויה שאסור להתיחד עמה. {{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}} '''יש''' להעיר הרי לקידושין צריך עדי קיום והיכן מצא יוסף עדים כשרים במצרים. ויתכן דסגי בכתב ידו לשטר הקידושין, ואע"פ דחשבינן לקידושין חב לאחריני ולא מהני הודאת בע"ד, י"ל מאחר שהיא אסורה בלא"ה לעלמא מצד אישות ב"נ, שוב לא הוי חב לאחריני ומהני הודאת בע"ד ע"י כתב ידו. {{ניווט כללי תחתון}} {{משאמ}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף