מראי מקומות/שמות/יט: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביאור הרמב"ן והגר"א מהו ויכבסו שמלותם) |
(תנאי כפול) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
=== ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני === | === ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני === | ||
הטעם שהזכיר נסיעתם מרפידים אחרי שכבר אמר בפסוק הקודם "באו מדבר סיני", וכן חזר וכפל "ויבואו מדבר סיני", עיין {{ממק|רמב"ן}}, {{ממק|כלי יקר}} ו{{ממק|אור החיים}}. | הטעם שהזכיר נסיעתם מרפידים אחרי שכבר אמר בפסוק הקודם "באו מדבר סיני", וכן חזר וכפל "ויבואו מדבר סיני", עיין {{ממק|רמב"ן}}, {{ממק|כלי יקר}} ו{{ממק|אור החיים}}. | ||
== פסוק == | |||
=== ועתה אם שמוע תשמעו בקולי === | |||
בספר יהודה יעלה {{ממ|סימן קסו}} הקשה בשם רבי גבריאל כץ שלא הוזכר כאן שכפל משה תנאו, ובגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/סא/ב|סא:]]}} מובא שלדעת רבי מאיר הוצרך משה לכפול תנאו בפרשת בחוקתי משום משפטי התנאים, ומאי שנא. | |||
וביהודה יעלה השיב שכיון שכתוב 'עתה' הרי זה כאומר 'מעכשיו', וראיה לדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/אישות/ו#יז|אישות פ"ו הי"ז]]}} שבמעכשיו אי"צ למשפטי התנאים. משא"כ בפרשת בחוקתי שכתוב אם בחוקתי תלכו, הרי שיקבלו שכרם רק אחר שיקיימו כל המצוות ולכן הוצרך לתנאי כפול. | |||
== פסוק יד == | == פסוק יד == | ||
גרסה אחרונה מ־21:12, 16 במאי 2022
פסוק ב[עריכה]
ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני[עריכה]
הטעם שהזכיר נסיעתם מרפידים אחרי שכבר אמר בפסוק הקודם "באו מדבר סיני", וכן חזר וכפל "ויבואו מדבר סיני", עיין רמב"ן, כלי יקר ואור החיים.
פסוק[עריכה]
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי[עריכה]
בספר יהודה יעלה (סימן קסו) הקשה בשם רבי גבריאל כץ שלא הוזכר כאן שכפל משה תנאו, ובגמרא בקידושין (סא:) מובא שלדעת רבי מאיר הוצרך משה לכפול תנאו בפרשת בחוקתי משום משפטי התנאים, ומאי שנא.
וביהודה יעלה השיב שכיון שכתוב 'עתה' הרי זה כאומר 'מעכשיו', וראיה לדעת הרמב"ם (אישות פ"ו הי"ז) שבמעכשיו אי"צ למשפטי התנאים. משא"כ בפרשת בחוקתי שכתוב אם בחוקתי תלכו, הרי שיקבלו שכרם רק אחר שיקיימו כל המצוות ולכן הוצרך לתנאי כפול.
פסוק יד[עריכה]
ויכבסו שמלותם[עריכה]
הרמב"ן מבאר שהיו צריכים טבילה. ובדרך דרש ביאר הגר"א שהשמלות הם כינוי למדות שאמר להם לכבס ולתקן את המידות.
פסוק טו[עריכה]
היו נכונים לשלשת ימים[עריכה]
רש"י פירש נכונים מובדלים מאשה. והגרי"ז ביאר שנכונים היינו הכנה במחשבה על יראת השם וגדלותו, כדרך שמצאנו ברמב"ם (שבת פ"ל ה"ב) בדרך הנכונה לקבלת השבת: "ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך, וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך".