מראי מקומות/שבת/קיט/ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קיט TriangleArrow-Left.png ב

אפילו יחיד המתפלל בער"ש צריך לומר ויכולועריכה

מנהגנו לאומרו ג' פעמים: בתפילה בלחש, לאחריה ובקידוש. ויש לדון לאיזה מהם כוונת הגמרא. עיין רמב"ם (פכ"ט ה"ז) ומגיד משנה (שם), וע"ע במלא הרועים, טור (סימן רסח) ובאור הגר"א (שם סק"ח), באור הלכה (ס"ז) וחזון איש (שבת סימן לח סק"י).

כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשיתעריכה

באור הדברים: עיין אור החיים (בראשית ב ג) ומשך חכמה (שמות כח י).

שני מלאכי השרת המלוין לו לאדםעריכה

בבאור ענין שני המלאכים המלווים לאדם, עיין מהרש"א, עין יעקב ומהר"ל.

אע"פ שאינו צריך אלא לכזיתעריכה

אם שיעורו בכזית או בכביצה, עיין רמב"ם (שבת ל ה), ר"ן וריטב"א (לעיל קיז:), עיין טור ושו"ע (או"ח סימן רצא) ושם בנו"כ דשיעורו בכביצה, וישוב הקושיא מהכא: עי"ש מחצית השקל ואפיקי ים (ח"ב סימן א).

לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזיתעריכה

עי' ב"ח (סימן ש) שביאר שיסדר שאר תבשילין ואף שפת יאכל רק כזית, ועי"ש ט"ז ומה שכתבו נ"מ למעשה דר' אבהו המובא בהמשך למה נענש, ועי"ש מג"א ומ"ב שם.

כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זהעריכה

ביאור כפל הלשון ומה המשל לאיילים. עיין משך חכמה (הפטרה של דברים).

דידי ודידך מאי, א"ל אינו דומה וכו'עריכה

וקשה הא אנו מכוונים לשם לימוד תורה וכן גדול המצווה ועושה וכו'. עיין משנת רבי אהרן (ח"ג קד) שמחלק בין המצוה של ת"ת שבזה ודאי כוונה ומצווה עדיף, ללימוד עצמו שמי שאין בו חטא עדיף (ועי' כעין חילוק זה בחידושי הגרי"ז על הרמב"ם הלכות ברכות).




שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף