מראי מקומות/שבת/קיט/א

מראי מקומות שבת קיט א

תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן וכו' עי' פרש"י תיתי לי, ישולם שכרי. וצ"ע למה פירש כן רק הכא ולא באלו הקודמים? עוד קשה איך הותר להפך בזכותו של הצורבא מרבנן בדין והלא נושא פנים בדין? ועיין הגהות מהר"ש קצנלבוגן, ועיין שפת אמת, שו"ע (חו"מ סימן טו ס"א) עי"ש בסמ"ע.

מיתעטף וכו', עי' פרש"י והנה ידוע דבשבת איכא ב' מצוות: כבוד ועונג (עי' רמב"ם ל' א-ז) ויל"ע איזה דברים שייכים לכבוד ואיזה לעונג? עי' באור הגר"א תקכ"ט א' ג' ו-ה' (עי"ש מש"כ לגבי יו"ט ויוה"כ) ועי' מסילת ישרים פרק י"ט על הא דרב ענן לבש בגד שחור, ועי' כתבי הגר"ח בשם הגרי"ז בגדר הדלקת הנרות, ומה שיישב לפי זה הא דרב הונא מדליק שרגי.

ר' אבהו הווה יתיב וכו', ויל"ע בלשונות הרמב"ם והשו"ע, דהרמב"ם כתב שחייב לעשות דברים לצורך השבת בגופו, והשו"ע ר"נ א' כתב ישתדל?, עוד יל"ע למה צריך לעשות כן הא אפילו ל"ת שבתורה נדחה מפני כבוד הבריות? עי"ש בבאור הלכה, וכן יל"ע האם ניתן ללמוד מכאן שמצוה בו יותר מבשלוחו? עי' קידושין מא., בשו"ע הרב ר"נ בקונטרס אחרון ובבאור הלכה הנ"ל.

מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא, והיכן מצינו שהלווה לשבת? עי' בן יהוידע.

עשירים שבא"י במה הם זוכין וכו', בשביל שמעשרין, והאם מוכח מכאן דמעשר כספים אינו מה"ת, דהלא הוא שייך גם בחו"ל? עי' יעב"ץ ובקרבן נתנאל אות ח'.

קצב הייתי ומכל בהמה נאה אמרתי זו תהא לשבת. והאם הלכה כהאי קצב? עי' ביצה טז. דלכאורה הוא מחלוקת שמאי והלל, וא"כ צריך להיות הלכה כהלל, עי' רש"י ורמב"ן עה"ת שמות כ' ח' עי"ש מהרש"ל וגור אריה למהר"ל, עי' סימן ר"נ בדרכי משה ומ"ב סק"ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף