מראי מקומות/שבת/ל/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:33, 17 ביולי 2020 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (מראי מקומות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
המראי מקומות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ל TriangleArrow-Left.png ב

סליק ובחיש באילני נפק למיחזי

החתם סופר (ל. ד"ה א"ל) מקשה איך יצא באמצע לימודו לראות דבר זה. ועוד הקשה שאין כבוד למלך לצאת בעצמו לראות מי בוחש בעצים. וביאר לפי דבריו שם ששבת לאו דווקא והיינו יום טוב, ויש לומר שבאותו יום חידש דוד שאסור לקצור ביום טוב ויצא למחות באותו אדם שליקט פירות מן האילן.

ובחידושי רבי עזריאל (הילדסהיימר) יישב לפי מש"כ הריטב"א בסוכה בשם רב האי גאון שמשיחת דקלים אפשר לידע העתידות, וכיון שרצה דוד לידע העתידות כמבואר בגמרא לכך הפסיק לשמוע שיחת הדקלים שעביד מלאך המות[1].

איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה

משמע שלא מת מהנפילה אלא רק הפסיק מהלימוד ונטל מלאך המוות נשמתו. ועיין מחצית השקל (סימן שיא סקט"ז) ותוספת שבת (שם).

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
  1. ועי"ש שכתב שכיון שאין זה במדרגת התורה שהיא למעלה מהכל לכן קרי ליה "נחית דרגא".