מראי מקומות/שבת/ל/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מראי מקומות שבת ל ב
סליק ובחיש באילני נפק למיחזי
החתם סופר (ל. ד"ה א"ל) מקשה איך יצא באמצע לימודו לראות דבר זה. ועוד הקשה שאין כבוד למלך לצאת בעצמו לראות מי בוחש בעצים. וביאר לפי דבריו שם ששבת לאו דווקא והיינו יום טוב, ויש לומר שבאותו יום חידש דוד שאסור לקצור ביום טוב ויצא למחות באותו אדם שליקט פירות מן האילן.
ובחידושי רבי עזריאל (הילדסהיימר) יישב לפי מש"כ הריטב"א בסוכה בשם רב האי גאון שמשיחת דקלים אפשר לידע העתידות, וכיון שרצה דוד לידע העתידות כמבואר בגמרא לכך הפסיק לשמוע שיחת הדקלים שעביד מלאך המות[1].
איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה
משמע שלא מת מהנפילה אלא רק הפסיק מהלימוד ונטל מלאך המוות נשמתו. ועיין מחצית השקל (סימן שיא סקט"ז) ותוספת שבת (שם).
- ↑ ועי"ש שכתב שכיון שאין זה במדרגת התורה שהיא למעלה מהכל לכן קרי ליה "נחית דרגא".