מראי מקומות/שבת/כ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כ TriangleArrow-Left.png ב

עץ בעלמא הוא

רש"י פירש שכיון שעץ הוא פשיטא שאינו ראוי לפתילה אלא למדורה. וכעי"ז כתב הריטב"א שפשוט הוא שאין עושים פתילה מעץ ואע"פ שהוא דולק בה.

בעמרניתא דאית ביה

= כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אל פשתן

הריטב"א מקשה מדוע צריך התנא לאשמועינן שאין מדליקין בלכש כיון שהוא שוכא דארזא, והלא תנן לקמן (כג:) כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן.

ויישב, דהוה אמינא דהתנא פרט ואחר כך כלל. ועוד יישב, שהוה אמינא כיון שהדרך הוא שעושים פתילה מעמרניתא זו דילמא לא נמעטה מכח האי כללא שהרי אין למדין מן הכללות אע"פ שנאמר בהם חוץ[1]

כיתנא דדייק ולא נפיץ

טעם שנקרא חוסן

הערוך מבאר שנקרא חוסן כיון שהוא קשה כמו חוסן מלשון הכתוב "והיה החוסן לנעורת".





שולי הגליון


  1. עיין עירובין (כז.).


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף