עריכת הדף "
מראי מקומות/שבת/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== הקדמת דיני הוצאה לשאר דינים === התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#יציאות|ד"ה יציאות]]}} הביאו קושיית ריב"א מדוע התחיל התנא דבריו בדיני מלאכת הוצאה, והיה לו לשנות דינים אלו אחרי פרק כלל גדול ששם מוזכרים כל אבות המלאכות והאחרונה שבהם הוצאה{{הערה|ראה בסמוך ביאור מהר"ל מפראג מדוע שנאה בסוף אבות המאלכות.}}. והיה לו להתחיל כסדר היום, בהלכות ערב שבת תחילה{{הערה|כמו לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, אין שורין דיו וסמנין, אין צולין בשר.}}, ואחר כך הלכות הדלקת הנר והלכות הטמנה שהם דברים השייכים לערב שבת עם חשיכה, ואחר כך שאר מלאכות שבת הנוהגות בשבת עצמה. וכשם שמצאנו במסכת פסחים{{הערה|שהתחיל התנא בליל י"ד, ואח"כ י"ד שחרית, ושחיטת הפסח בין הערביים, ואכילת הפסח שבלילה.}} ובמסכת יומא{{הערה|שהתחיל התנא בז' ימים שקודם יום הכיפורים, ואח"כ דיני ערב יום הכיפורים ודיני ליל יום הכיפורים.}}. והביאו התוס' ג' יישובים: ==== למדים ממשנה זו הלכות רבות ==== ריב"א יישב - שמשנה זו חביבה לו לפי שלומדים ממנה הלכות רבות, כמו: הוצאה, הכנסה, בעני ובעשיר, דבעינן עקירה והנחה, שנים שעשאוה פטורים, ידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה"י ולא כרה"ר. ==== דבר השכיח שונה תחילה ==== ר"ת יישב - שדרך התנא לשנות את הדבר השכיח תחילה, והלכות הוצאה שכיחות ביותר. וכן מצינו בתחילת מסכת בבא קמא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ב/א|ב.]]}} שנקט סדר אבות הנזיקין; שור, בור, מבעה והבער, למרות שאין זה סדרם בפסוק. וכן לגבי ארבעה הצריכים להודות שנקטה הגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נד/ב|נד:]]}} סדר אחר מסדר הכתוב בפסוק{{הערה|ועיין שם בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/נד/ב#ארבעה|ד"ה ארבעה]]}} שפירשו כדבריהם כאן שהגמרא נקטה תחילה את המצויים יותר והפסוק נקט תחילה את המסוכנים יותר. ובמה שהביא שכן הוא בתחילת מסכת בבא קמא עיין ברש"י שם {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/ב/א#השור|ד"ה השור]]}} שכתב שכסדר שהן כתובין בפרשה סדרן במשנה, והתוספות {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#השור|שם]]}} הקשו על דבריו ויישבום ודלא כדבריהם כאן, ועיין {{ממק|מהר"ם}}.}}. וכעין זה ביאר ב[[פירוש המשנה להרמב"ם/שבת/א#א|פירוש המשנה להרמב"ם]] - שהקדים מלאכת הוצאה לשאר מלאכות לפי שהיא מצויה ונכשלים בה הרבה לפי שאינה צריכה כלים. ==== שנה דבריו לפי סדר היום ==== עוד יישב ר"ת - שאכן סידר התנא את דבריו לפי סדר היום{{הערה|כ"כ ה{{ממק|ר"ן}} וכן נקט בשנות אליהו {{ממ|[[שנות אליהו/שבת/א#א|פ"א מ"א]]}}. והקדים במה מדליקין לבמה טומנין, לפי שאפילו ספק חשיכה ספק אין חשיכה שאין מדליקין את הנרות מכל מקום טומנין את החמין. וכן הקדים לא ישב אדם לפני הספר קודם ללא יצא החייט במחטו כיון שהוא קודם לו מבעוד יום. {{ממק|ר"ן}}.}}, אך מאחר שרצה להזכיר הדין שלא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, הוצרך להקדים קודם עיקר איסור הוצאה בשבת. ואף שעתיד להזכיר שאין נותנין כלים לכובס ודיני הטמנה ולא הזכיר בשל כך דיני מלבן ומבעיר, משום שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא{{הערה|ראה תוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#פשט|ד"ה פשט]]}} דמה לי הוציא מרה"י לרה"ר דחייב ומ"ל מוציא מרה"י לרה"י דפטור. וב{{ממק|תוספות הרא"ש}} הוסיף שאף אם נושא חפץ גדול כל היום כולו ברשות היחיד אינו חייב ואילו הוציא כגרוגרת מרה"י לרשות הרבים חייב.}} והוצרך לפרש יותר. וב[[גור אריה/{{כאן}}|חידושי מהר"ל מפראג]] ביאר שהוצאה אין ידוע שהיא מלאכה שהרי אין עירוב והוצאה ליום טוב{{הערה|ביצה {{ממ|[[בבלי/ביצה/יא/א|יא.]]}}.}}. וה{{ממק|ר"ן}} ביאר שאף שמזכיר דין לא יקרא לאור הנר ואין שורין דיו, מכל מקום לא הקדים לשנות אבות המלאכות שלהם כיון ששנאם אגב גררא דלא יצא החייט, לומר שכשם שגזרו שלא יצא החייט כן גזרו בהם. ==== מלאכת הוצאה אינה נראית מלאכה והוצרך לחזקה ==== ב[[פירוש המשנה להרמב"ם/שבת/א#א|פירוש המשנה להרמב"ם]] ביאר - שמאחר שמלאכת הוצאה אינה נראית מלאכה{{הערה|וכסברת ר"ת שהיא מלאכה גרועה.}} ומדרשא אתיא, לפיכך הוצרך להקדימה לחזק הענין. ==== על ידי איסור הוצאה יש שביתה גמורה לאדם ==== ב[[{{גור אריה/{{כאן}}|חידושי מהר"ל מפראג]] יישב - שהקדים התנא להזכיר איסור הוצאה לפי שעל ידו יש שביתה גמורה לאדם{{הערה|וכפי שיש לראות בכך שאין עירוב והוצאה ליום טוב.}}, והתנא התחיל במה שהוא עיקר שביתת שבת{{הערה|והוכיח כן ממה ששנה הוצאה בסוף כל המלאכות בפרק כלל גדול, לפי שעל ידי איסור זה יש לאדם שביתה גמורה, ולכך נשנית בסוף לומר שיש לאדם לשבות מכל המלאכות ואף בהוצאה ואז שובת הוא לגמרי.}}. ==== רק לאיסור הוצאה יש מקור מפורש מן התורה ==== עוד יישבו האחרונים{{הערה|חידושי וביאור הגר"א; שפת אמת בשם חפץ ה' לאור החיים.}} - שהקדים התנא להזכיר מלאכת הוצאה לפי שיש לה מקור מפורש מן התורה משא"כ שאר אבות המלאכות אין להם פסוק מפורש אלא רק נכללות בלא תעשה כל מלאכה ובקבלה קבלו שעל אותם ל"ט מלאכות נאמר{{הערה|בחלקת בנימין (קורנימאן) הוסיף שעיקר תורה שב"פ מיוסדת לבאר כללי הדינים ופרטיהם היוצאים ממקראות מפורשים בתורה שבכתב ולכן הקדים להזכיר המלאכה שיש לה מקור מן התורה. עוד והסיף שמטעם זה הזכיר לשון יציאות ולא לשון הוצאות לפי שהוא לישנא דקרא, ראה להלן דברי התוספות בזה.}}. ==== כל המלאכות כלולות באיסור הוצאה מעולם הקדושה לעולם החיצונים ==== שם משמואל ביאר{{הערה|מבית אברהם כאן; שם משמואל שבועות תרע"ד, עמוד עו; נאות הדשא, ח"ב עמוד ע"ה אות ב.}} - על פי המבואר בתקוני זוהר {{ממ|תקונים ל, לו}} שבשבת כתיב מחלליה מות יומת לפי שמכניס הסט"א לחלל הקדושה. נמצא שכל המלאכות נכללות באיסור הוצאה מרשות לרשות מרה"י שהוא עולם הקדושה לרה"ר שהוא עולם החיצונים, ואם כן עיקר טעם איסור שבת הוא איסור הוצאה ולכן בה פתח התנא.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף