מראי מקומות/פסחים/סה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום == הרמב"ם {{ממ|פירוש המשנה לרמב"ם/פסחים/ו#א|פ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== אמר רב עיליש טייעות == | |||
ה{{ממק|צל"ח}} מבאר שרב עיליש חידש שהפשיטו את כל העור והניחו בתוכו את הבשר, וכדעת חכמים {{ממ|[[בבלי/שבת/קטז/ב|קטז:]]}} שמותר להפשיט את כל העור ודלא כדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שם שמתיר להפשיט רק להוצאת האימורים. ולחכמים לא זו בלבד שמתירים להפשיט את העור אלא אף אין את הדין המבואר בגמרא שם {{ממ|[[בבלי/שבת/קיז/א|קיז.]]}} דעביד ליה בברזי [לרש"י ותוספות - מעט מעט, ולערוך - שמנקב את העור קודם הפשטתו], ולא אמרו כן בגמרא שם אלא לדעת רבי ישמעאל. ובכך ביאר את פסיקת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קרבן פסח/א#יז|קרבן פסח פ"א הי"ז]]}} שיכול להפשיט בשבת את כל העור ולא הגביל שצריך לעשות ברזי. | |||
== הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום == | == הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום == | ||
הרמב"ם {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/פסחים/ו#א|פירוש המשנה פ"ו מ"א]]}} מבאר שלדעת רבי אליעזר הרכבה והבאה מחוץ לתחום אסורים רק משום שבות כיון שס"ל כבן בתירא שאף בבהמה אומרים חי נושא את עצמו וכן ס"ל שתחומין דרבנן. אך לדעת רבנן שאין אומרים בבהמה חי נושא את עצמו, הרי הרכבתו דאורייתא. וכן לרבי עקיבא הסובר שתחומין דאורייתא, הרי הבאתו חוץ לתחום דאורייתא. | הרמב"ם {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/פסחים/ו#א|פירוש המשנה פ"ו מ"א]]}} מבאר שלדעת רבי אליעזר הרכבה והבאה מחוץ לתחום אסורים רק משום שבות כיון שס"ל כבן בתירא שאף בבהמה אומרים חי נושא את עצמו וכן ס"ל שתחומין דרבנן. אך לדעת רבנן שאין אומרים בבהמה חי נושא את עצמו, הרי הרכבתו דאורייתא. וכן לרבי עקיבא הסובר שתחומין דאורייתא, הרי הבאתו חוץ לתחום דאורייתא. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:47, 5 באפריל 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
מראי מקומות
פסחים סה ב
אמר רב עיליש טייעות[עריכה]
הצל"ח מבאר שרב עיליש חידש שהפשיטו את כל העור והניחו בתוכו את הבשר, וכדעת חכמים (קטז:) שמותר להפשיט את כל העור ודלא כדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שם שמתיר להפשיט רק להוצאת האימורים. ולחכמים לא זו בלבד שמתירים להפשיט את העור אלא אף אין את הדין המבואר בגמרא שם (קיז.) דעביד ליה בברזי [לרש"י ותוספות - מעט מעט, ולערוך - שמנקב את העור קודם הפשטתו], ולא אמרו כן בגמרא שם אלא לדעת רבי ישמעאל. ובכך ביאר את פסיקת הרמב"ם (קרבן פסח פ"א הי"ז) שיכול להפשיט בשבת את כל העור ולא הגביל שצריך לעשות ברזי.
הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום[עריכה]
הרמב"ם (פירוש המשנה פ"ו מ"א) מבאר שלדעת רבי אליעזר הרכבה והבאה מחוץ לתחום אסורים רק משום שבות כיון שס"ל כבן בתירא שאף בבהמה אומרים חי נושא את עצמו וכן ס"ל שתחומין דרבנן. אך לדעת רבנן שאין אומרים בבהמה חי נושא את עצמו, הרי הרכבתו דאורייתא. וכן לרבי עקיבא הסובר שתחומין דאורייתא, הרי הבאתו חוץ לתחום דאורייתא.