מראי מקומות/פסחים/סה/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
מראי מקומות
פסחים סה א
שלא ברצון מאן
במשנה {{ממ|סד.} נאמר: אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון חכמים. ונחלקו אמוראים שלא ברצון מאן, לרב חסדא שלא ברצון רבי אליעזר הסובר שכיבוד הבית בשבת אסור מדאורייתא, ולרב אשי אף שלא ברצון חכמים ולא התירו שבות במקדש אלא בשבות צריכה אך לא בשבות שאינה צריכה.
הרמב"ם (פ"א מקרבן פסח הט"ז) פסק שרוחצין את העזרה בשבת לפי שאין איסור שבות במקדש אפילו בדבר שאינו צורך עבודה, שאיסור שבות במקדש היתר הוא.
הכסף משנה (שם) מבאר שהרמב"ם למד שדווקא רבי נתן סובר ששבות צריכה התירו, שבות שאינה צריכה לא התירו, ואילו חכמים חולקים וסוברים שהתירו הכל. והצל"ח הקשה היכן מצא הרמב"ם שחכמים חולקים על רבי נתן.
ובאיר הצל"ח שהרמב"ם למד שנדון זה תלוי במחלוקת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים במסכת שבת (קטז:) לגבי הפשטת הפסח, שלדעת ר"י בריב"ב מותר להפשיטו רק עד החזה שהוא צורך הקרבן ולדעת חכמים מותר אף יותר משום כל פעל ה' למענהו שלא יהיו קדשי שמים מוטלים כנבילה. והרמב"ם תלה בכל הנדון אם מותר לרחוץ את העזרה, שאין זה צורך הקרבן אך אין זה כבוד הבית, וכיון ששם פסקינן כחכמים שמותר להפשיט משום ביזוי קדשים ה"ה כאן מותר לרחוץ העזרה מפני כבוד הבית.