מראי מקומות/פסחים/סד/ב

מראי מקומות פסחים סד ב

מניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו

בגמרא בשבת (קכג:) מבאר רבי אלעזר שמשנה זו נשנית קודם התרת כלים, והיינו שרבי אליעזר אסר להשתמש במקלות משום מוקצה. וכן מבואר בירושלמי פסחים כאן.

והרמב"ם (פסחים פ"ה מ"ט) ביאר שלדעת חכמים מותר להשתמש במקלות כיון שאין שבות במקדש. וכ"כ המאירי שאין הלכה כרבי אליעזר כיון שאין שבות למקדש ואפילו לזרים. וכן פסק הרמב"ם (פ"א מקרבן פסח הי"ד): וכיצד תולין ומפשיטין, מסמרות של ברזל כו' וכל מי שלא מצא מקום לתלות מקלות דקים וחלקים היו שם כו'. ושוב כתב (הי"ז) חל ארבעה עשר להיות בשבת כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת.

חשיכה יצאו

פירש רש"י: בשבת קאמר שלא היו יכולין להוליך פסחיהן לבתיהן. והקשו התוספות (סו. ד"ה תוחב) שבגמרא בעירובין מבואר שירושלים כיון שדלתותיה נעולות אין חייבין עליה משום רשות הרבים. ויישבו, שהמשנה דיברה אחר שנפרצו בה פרצות והיה דינה כרשות הרבים. ובמאירי יישב שמכל מקום היתה ירושלים כרמלית ולא התירו שבות לזר במדינה (בירושלים).

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף