מראי מקומות/פסחים/סד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:43, 5 באפריל 2021 מאת עובר אורח (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png סד TriangleArrow-Left.png ב

מניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו[עריכה]

בגמרא בשבת (קכג:) מבאר רבי אלעזר שמשנה זו נשנית קודם התרת כלים, והיינו שרבי אליעזר אסר להשתמש במקלות משום מוקצה. וכן מבואר בירושלמי פסחים כאן.

והרמב"ם (פסחים פ"ה מ"ט) ביאר שלדעת חכמים מותר להשתמש במקלות כיון שאין שבות במקדש. וכ"כ המאירי שאין הלכה כרבי אליעזר כיון שאין שבות למקדש ואפילו לזרים. וכן פסק הרמב"ם (פ"א מקרבן פסח הי"ד): וכיצד תולין ומפשיטין, מסמרות של ברזל כו' וכל מי שלא מצא מקום לתלות מקלות דקים וחלקים היו שם כו'. ושוב כתב (הי"ז) חל ארבעה עשר להיות בשבת כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת.

חשיכה יצאו[עריכה]

פירש רש"י: בשבת קאמר שלא היו יכולין להוליך פסחיהן לבתיהן. והקשו התוספות (סו. ד"ה תוחב) שבגמרא בעירובין מבואר שירושלים כיון שדלתותיה נעולות אין חייבין עליה משום רשות הרבים. ויישבו, שהמשנה דיברה אחר שנפרצו בה פרצות והיה דינה כרשות הרבים. ובמאירי יישב שמכל מקום היתה ירושלים כרמלית ולא התירו שבות לזר במדינה (בירושלים).

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף